שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קרוב למיליון מסורבי אשראי בישראל
    בדיון בוועדת הכלכלה על חוק מאגר נתוני האשראי, שייצור לכל אזרח פרופיל אשראי בהתאם להיסטוריה הפיננסית שלו, חשף האוצר את מספר מסורבי האשראי בארץ. החשש: החוק החדש עלול לפגוע באזרחים נוספים
    מספר "מסורבי האשראי" בישראל נע בין 800 אלף למיליון בעלי חשבונות בבנקים. נתון זה עלה היום (ד') בוועדת הכלכלה מנתוני האוצר שהוצגו בהכנה לאישור סופי של חוק נתוני אשראי חדש לפי הצעת הממשלה. החוק נועד ליצור פרופיל אשראי של כל בעל חשבון, לפי ההיסטוריה הפיננסית החיובית והשלילית שלו. הפרופיל יקבע את תנאי קבלת האשראי לכל לקוח. נתוני האשראי ירוכזו במאגר מידע שיתקבל מכל מוסד שמתחשבן עם הציבור, לא רק הבנקים, המעיד על יכולת האזרח לעמוד בתשלומים ובפירעון חובות.

     

    החוק החדש יחליף חוק קיים שהתקבל בעשור הקודם המבוסס בעיקרו על המידע החיובי של הבנקים בלבד. שיטה זו מותירה מראש ממערכת האשראי את בעלי החשבונות מהשכבות החלשות המתקיימים מקצבאות ושכר, "מהיד לפה". לפי הערכת האוצר שהוצגה בוועדת הכלכלה מדובר לפחות ב-10% של אוכלוסיית המדינה (כ-800 אלף) בעוד שלפי נתוני העמותה החברתית "ידיד" מספר מסורבי האשראי קרוב יותר למיליון. "סוף סוף מאשר האוצר את הנתונים האמיתיים, שאנחנו מציגים כבר שנה וחצי", אמר הסמנכ"ל רן מלמד.

     

    "חוק נתוני אשראי הקיים מסייע לכל היותר לחמשת העשירונים המוגדרים כמעמד הביניים, כך שבניכוי 2 העשירונים העליונים מדובר למעשה בכ-20% מהאוכלוסייה", אמר מלמד בדיון. עם זאת הוא ציין כי גם בהצעת החוק החדש נדרשים תיקונים מרחיקי לכת שהוועדה תעמוד עליהם במהלך החקיקה כדי למנוע פגיעה קשה יותר באוכלוסייה מעוטת ההכנסות.

    "החוק יכול לייצר תחרות בשוק הפיננסי, אבל כמו שהוא, יוחמר מצב החלשים, כך שנדרשים צעדים משלימים שיאפשרו לכל אזרח ליצור לעצמו היסטוריית אשראי חיובית".

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    "נעשה הכל כדי שהחוק לא יפגע בפרטיות"

    יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) תמך בדברים וגם בביקורת הנוספת על נוסח הצעת החוק שעלתה בדיון הראשון. "מדובר בהצעה מהפכנית ופורצת דרך בשוק האשראי, אבל היא צריכה לשמור על זכויות הפרט ולמצוא את הדרך לקרב את מסורבי האשראי", אמר כבל. "זו רפורמה חשובה מאוד, עברה במליאת הכנסת פה אחד בקריאה ראשונה. אנחנו נעביר אותה לאישור סופי תוך זמן קצר, ונעשה את כל הנדרש כדי להוציא תחת ידנו נוסח מתוקן ומשלים שיהיה החוק הטוב ביותר לעניין זה".

     

    מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, אמר כי החוק יהיה בסיס ליצירת תחרות בין הגופים הפיננסיים והבנקים, על האשראי למשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. "ללא מאגר נתוני אשראי לא ניתן יהיה לייצר תחרות", הדגיש באב"ד. "נעשה הכל שהקמתו לא תפגע בפרטיות. דווקא המאגר יאפשר לעזור לאוכלוסיות המודרות כיום משוק האשראי. שקיפות פרופיל האשראי של הלקוח לא תגרום לפסילתו המיידית. להפך, היא תאפשר לתמחר את הסיכון במידה נכונה כך שניתן יהיה לתת את האשראי".

     

    סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מוריס דורפמן, הוסיף כי היום הלקוח הוא שבוי של הבנק בו מתנהל חשבונו, "אבל ברגע שכל המוסדות הפיננסים יכירו את מצב הלקוח הם ידעו להציע לו אשראי תחרותי. ריכוז המידע ממקורות שונים עשוי לשפר את מצב החלשים, כי החוק ינגיש את האשראי לכמה שיותר צרכנים, וימנע מהם להסתבך בשוק האפור". המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו-טרכטנברג, הוסיפה שהחוק יתרום ליציבות המערכת הפיננסית, שתדע להעריך סיכונים בצורה טובה יותר.

     

    מנכ"ל בנק ישראל, חזי כאלו, אמר כי חשוב לאשר את החוק תוך זמן קצר, כדי שהבנק יוכל לבחור במכרז את הגוף שיפעיל את מאגר המידע. המכרז צריך לצאת לכל המאוחר בפברואר 2016 ולהסתיים כעבור 4 חודשים, כי המאגר צריך לקום תוך שנתיים, עד יוני 2018. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, הוסיף כי למשרד המשפטים היה חשוב לאזן בין המטרות ותכלית החוק לבין הזכות של מבקשי האשראי להגן על פרטיותם בסודיות של פרופיל האשראי.

     

    לעומתם הזהירה ח"כ מיכל רוזין (מרצ) מהסכנות של איסוף המידע במאגר, יצירת הפרופיל והפצתו הלא מבוקרת שעלולים לגרום עוול לצרכנים. "למשל, סכסוך קטן עם חברת החשמל על פירעון החשבון ישפיע על דירוג האשראי של הצרכן גם אם הוא לקוח חיובי". ענת שמיר מחברת החשמל הגיבה כי המידע של החברה לא מתאים למאגר. "הוא נוגע לשימוש במוצר חיוני שהפצתו תפגע בפרטיות בצורה לא מידתית ולא ראויה".

     

    יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, עו"ד דן חי: "החוק מקים מאגר מפלצתי ואם ייפרץ כולנו נצטער עליו". אסף פינק מהתנועה לזכויות דיגיטליות הזכיר שהחוק הקיים מחייב לאסוף גם מידע חיובי, אבל הבנקים וחברות האשראי משתמשים רק במידע השלילי.

     

    מנכ"ל חברת הדירוג BDI, תהילה ינאי, הזהירה שהפעלת המאגר במודל חדש תחייב השקעה אדירה, ואם יופעל זה יקרה לפחות בעוד 5 שנים, "וגם אז ספק אם זה הפתרון הנכון. "אני חוששת שהחוק רק יגרום לחיזוק הגופים הגדולים, להחלשת הקטנים ולפגיעה בצרכנים".

     

    רן מלמד גילה כי בהליכי גיבוש החוק הוסכם בין האוצר לבנק ישראל לכלול בו צעדים נוספים כמו הקמת קרן לתמיכה במסורבי האשראי, אבל הרעיון התמסמס. הוא הציע לשפר את החוק בתוספות כמו סינון נתונים שליליים שהופכים תקלות כלכליות, כמו עיקול בשל אי תשלום דו"ח חנייה, לפגיעה בהיסטוריה החיובית של מבקש האשראי; הגבלת זמן השמירה של נתונים שליליים במאגר; הטלת סנקציות על מי שיעביר למאגר מידע לא עדכני שיזיק למבקשי האשראי; ופיצוי מי שפרופיל האשראי שלו נפגע מהעברת מידע לא מדויק או לא עדכני.

     

    וכמה באמת עולים לכם כרטיסי האשראי? צפו:

    צלמים: אסף מגל ויוגב אטיאס

    צלמים: אסף מגל ויוגב אטיאס

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים