לשמור על הזיכרון
אלמוג פעיל ראתה את סבא שלה, מאיר פעיל, חבר כנסת ואיש צבא, דועך ממחלת האלצהיימר. אז כשלמדה כי הכוכבת ההוליוודית המיתולוגית, ריטה הייוורת, סבלה מאותה מחלה ארורה, החליטה להביא את הסיפור שלה לבמה כאן בניו יורק
ריטה הייוורת היתה אחת השחקניות הבולטות והנחשקות אי שם בתחילת המאה עשרים. היא שיחקה בסרטים הכי נוצצים, יצאה עם הגברים הכי נחשקים והייתה לסמל מין זוהר ומפואר כשכונתה בכל מקום כ״אלילת האהבה".
״היא הייתה המרילין מונרו עוד לפני שהייתה מרילין מונרו״, מצהירה השחקנית והיוצרת הישראלית, אלמוג פעיל, שמעלה בימים אלו הצגת יחיד פרי עטה שמספרת ומתארת את חייה של ריטה הייוורת. ״את ההצגה כתבתי עוד בשנת 2009 במסגרת פרויקט שעשיתי כשחייתי במלטה, בה השפה הרשמית היא אנגלית״.
כן, קראתם נכון. פעיל בחרה להשתחרר מכבלי הביצה הישראלית היישר לשלולית של מלטה. כמו שבוודאי ניתן להניח, המעבר היה בעקבות אהבה, ובדיעבד, כמו עוד כמה צעדים אמיצים בחייה, הוא היווה צעד נכון ומרומם לקריירה של פעיל.
הכל התחיל, כמו באגדה של כולנו, בישראל. ״גדלתי בהוד השרון. לא יודעת אם תמיד הייתי שחקנית אבל בהחלט תמיד הייתי דעתנית. בתיכון כבר היה ברור שזה הולך לכיוון של משחק, עם מורה מצוין שגרם לי להבין שזה הייעוד שלי בחיים״.
בהמשך עברה לאוניברסיטה ללימודי משחק ותיאטרון, כשהיא מבינה שמעבר למשחק על הבמה, היא מעוניינת גם לאחוז בשליטה בקריירה של עצמה. ״לא רציתי להיסחף כמו בבתי ספר סטנדרטיים למשחק ללימודים מעשיים. ידע באמנויות הוא כלי שבחיים האמיתיים אתה יכול לפתח ולהיעזר בו כדי לצמוח ולייצר עבור עצמך הזדמנויות״.
כשאלמוג מתארת את הדרכים הפתלתלות שעברה, היא נשמעת רחוקה למדי מהמסלולים המתקבעים של בני דורה שבחרו באותו החלום. ״תרבות הסלב אכן צמחה במקביל לאהבה שלי למקצוע, אבל זה לא נגע בי״, היא מתעקשת. ״הבנתי שאני יכולה להשתמש במי שאני. ידעתי שהמקצוע הזה בחר בי והוא חלק ממני. ידעתי שאני מספיק נחושה, יסודית, טוטאלית, והבנתי שאצליח בדרכי שלי לזכות בהכרה ולא בדרכי הקיצור הזמניות ברוב המקרים. מאוד לא רציתי להציג את עצמי דרך רושם מוטעה אלא להגיע דרך כשרון״.
הביטחון המובהק של אלמוג הוביל אותה, עוד בתקופת הלימודים, אל מסע האודישנים, שמהר מאוד הניב פירות. ״זה לא משהו שמעודדים במהלך הלימודים, אבל רציתי תכל׳ס וכבר באודישן הראשון קיבלתי תפקיד בסדרה ׳רביעית רן׳. החוויה עיצבה לי את הסגנון ואת הביטחון שאני בדרך הנכונה״. אחרי שחזרה לעונה שניה, ובמקביל גם דובבה כמה מהסדרות המצוירות האהובות כמו ׳נדב ידי זהב׳, או אנג׳לינה בלרינה, והמבינים יבינו, עושה שוב אלמוג החלטה לא צפויה, קמה ונוסעת למלטה.
הכל התחיל בכלל במלטה. פעיל צילום: David White
״רציתי לעשות מעבר, להשתלב בתעשיה בארה״ב, בתיאטרון וקולנוע, חשבתי שאם כבר זה עולם כל כך מפרך, והמסלול קשה בכל מקום, אז כבר שאעבור את זה בשביל משהו גדול. כמה שאהבתי את הפקות המקור בארץ, זו ביצה קטנה, יש תחלופה קטנה של שחקנים, אז מרבית חברות ההפקה לא לוקחות סיכונים. חוצמזה״, היא מוסיפה, ״תמיד ראיתי בעצמי משהו גלובלי ותמיד קסם לי לנסות לשחק בשפה אחרת״.
ובכל זאת, פעיל בחרה במלטה.
״במהלך סמינר בסיציליה פגשתי מישהו ממלטה. למרות שהיה לי ברור שאני בדרך לניו יורק, החלטתי להתנסות להתאמן במקום זר. להפעיל את השריר לא במקום האמיתי״. אל העבודה במלטה התייחסה אלמוג כאל עבודת מעבדה, שכללה בדיקות, והגיעה להישגים. ״זה הפך להיות הרבה מעבר, העלתי הצגה שכתבתי, היה באז ועניין ועיתונות. שיחקתי אפילו בתיאטרון הראשי, והבאתי את ההצגה שלנו להופיע בישראל באיזה פסטיבל. שיחקתי עם השחקנים המוערכים ביותר במלטה”.
זוגיות יכולה להחזיק אותך במלטה, אפילו הצלחה, אבל גם להם יש תאריך תפוגה כשהחלום האמריקאי עדיין לא מומש. ״בשלב מסוים החלטתי שאבני הדרך הספיקו ואם לא עכשיו אימתי. גם הזוגיות לא שרדה את ההחלטה והפרידה הייתה בהבנה והערכה הדדית״.
נראה שאלמוג הגיעה מוכנה. התחנה הראשונה שלה בג'ונגל החלומות הזה היה בבית ספר למשחק. ״רציתי לדעת איך בדיוק זה עובד כאן, בבית הספר היו המון אופציות, ויש בזה משהו חמים יותר להתחיל מתוך מוסד לימודי״. שני סמסטרים מאוחר יותר, כשצלחה את אתגר הויזה וזכתה לויזת אמן, הרבה בזכות ההכרה וההצלחה המוכחת במלטה, היא עוזבת את בית הספר וטובלת רגליה באודישנים.
״לקחתי סוכן שמאמין בי, עד היום. זמן קצר אחר כך כבר קיבלתי תפקידים קטנים בטלוויזיה ובקולנוע עצמאי, הייתה למשל מיני סדרה שמופקת ע"י NBC שנבוססת על סיפורים אמיתיים של אנשים שגרמו למישהו לרצוח עבורם. זו הייתה הזדמנות לעבוד בהפקה גדולה. צילמנו בלוקיישנים מדהימים, בכל מיני אחוזות בקונטיקט ומכוניות פאר, וצילמנו גם באולפנים של 30 רוק והיתה חוויה״.
אין שום מחבלת ברפרטואר של פעיל, ונדירים האודישנים שהיא ניגשת אליהם כישראלית. ״יש אמריקאים שאומרים שבחיים לא היו מאמינים שאני ישראלית. יש כאלו שישמעו ויגידו אחרי כמה זמן שמבחינים במעט מבטא, אבל לעיתים זה גם לרעתי כי אני לא במראה טייפ קאסט. סביר להניח שיזמינו אותי לאודישן של סוכנת ק.ג.ב ולא סוכנת מוסד״.
דווקא חבל, כי עם הרקע הפלמ”חניקי המפואר של משפחתה, היא יכולה הייתה לתרום הרבה. סבה של אלמוג, אלוף משנה וחבר כנסת לשעבר מאיר פעיל ז״ל, נפטר לפני זמן קצר אחרי התמודדות ארוכה ומתישה עם מחלת האלצהיימר, וגם היא שזורה במסלול חייה של נכדתו אלמוג.
״סבא שלי היה דמות מאוד משמעותית בחיי, במובן מסוים גדלתי על ברכיו, והמוות הארוך והקשה שלו ושל מי שהוא היה מלווה את משפחתי ואותי הרבה שנים לפני מותו. רציתי לדבר על זה, לעורר מודעות, להבין יותר מה היא המחלה ומה היא אומרת. כשהבנתי שגם כוכבת ענק כמו ריטה הייוורת חלתה באותה מחלה, החלטתי לבסס את סיפור ההצגה שלי על סיפור חייה, וידעתי שכמו בחיי סבי, הקונטרסט בחייה יהווה המחשה למה שעושה המחלה הזו״.
ב-3 בנובמבר תעלה כאן בניו יורק אלמוג עם הצגת היחיד שלה, אשר עוסקת באחורי הקלעים של חייה של הייוורת, אותה היא משחקת. לשיא האומללות הגיעה הייוורת בשנות ה-80, כאשר התקשורת פירסמה תמונות של הכוכבת לשעבר כהומלסית מוזנחת ופרועה. ׳האלכוהוליזם הביס אותה׳, טענה אז התקשורת, אך האמת היתה רחוקה מכך. רק לקראת מותה נודע שלקתה באלצהיימר, מחלה שעדיין לא היתה ידועה לציבור.
״ריטה חלטה באלצהיימר בשנות ה-40 לחייה ותקופה ארוכה היא לא אובחנה. היה אז מעט מאוד שניתן לעשות, לא היה לזה שם אפילו. היא נפלטה מהתעשייה, אחרי שהייתה בליבה, וכל זה בגלל המחלה. היא לא הצליחה לזכור טקסטים, סבלה מסימפטומים כמו חוסר קוהרנטיות, התפרצויות זעם וסיימה את חייה די לבד, עם בתה בדירתה בניו יורק עד יומה האחרון.
פעיל | צילום: Shirin Tinat
עניין אותי״, היא מדגישה, ״דרך הפריזמה הזו להבין את ההידרדרות, כמו זו שממנה סבל סבא שלי במשך 12 שנים ארוכות ומייסרות. אדם שהיה חבר כנסת, איש צבא, מרצה מוערך, ופתאום לא מזהה שום דבר, לא יכול להחליט כלום״.
פעיל מקווה שההצגה תעורר מודעות למחלה, ולחשיבות המחקר אודותיה.
״הבנתי שההצגה הופכת גדולה ממני ודרך הסיפור רציתי שהיא תהיה במרכז, כי זה לא ייתכן שאין פתרון למחלה הזו. הגורל הוודאי של כל מי שחולה בה הוא אבדון מוחלט. אני חושבת שאין מודעות מספיק. יש בושה. הרבה אנשים לא ידעו שריטה הייוורת נפטרה מזה. גם אצלי במשפחה הייתה בושה. אנשים אוהבים סיפורים על כוכבים מאחורי הקלעים. ובגלל זה רציתי להעביר את המסר דרכה״.
בזכות ההצגה והדמות אלמוג הבינה קצת יותר על מה שעבר על סבא שלה. ״זה קירב אותי למקום הזה של איך מרגיש התסכול של להגיע לשורה הבאה אבל לא להגיע לשם. לספר את הסיפור שלך עם הפרעות זיכרון שמגיעות במקום הכי לא צפוי. הבנתי את האגרסיות והתסכול שהיו לו בעיניים”.
השנה החליטה אלמוג להגיש את ההצגה שלה כמועמדת להופיע ב- UNITED SOLO FESTIVAL. ״ידעתי עליו מזה כמה שנים ולא הרגיש לי נכון לנסות, כי חשבתי שאני צריכה להיות בשלה, להכיר מספיק אנשים שאסמוך עליהם וגם אני כיוצרת לספוג מספיק חוויות כאן כדי להבין איך להציג את הסיפור לקהל המקומי״.
במהירות מפתיעה מיהרו אדריכלי הפסטיבל להבטיח את השתתפותה של הישראלית הצעירה וזו החלה לעבוד בשנה האחרונה על ההכנות במרץ. ״עשיתי מחקר למצוא את הבמאי הנכון, ובחרתי במאי יהודי אמריקאי עם ניסיון באוף ברודווי, היה חיבור מוצלח והבנתי שיהיה שיתוף פעולה פורה וזה הכל עליי ועליו״.
ב-3 בנובמבר תעלה ההצגה במסגרת הפסטיבל ואלמוג מקווה שהקהל הישראלי יגיע בהמוניו לתמוך, בתקווה שהאהדה תוביל את ההצגה לבית מקומי קבוע. ״אני כאן כבר 5 שנים, אהיה בת 30 בדיוק בפרימיירה ואני מקווה שההצגה תוביל לשינוי, להכרה ולמודעות״.
צילום: Shirin Tinat
מומלצים
