פחות משליש משיאני ישראל נולדו בארץ
ניתוח של טבלת שיאי האתלטיקה מעלה ממצאים מדאיגים מאוד לגבי ההישגים של האתלטים הצברים. אבינעם פורת מנסה להבין מדוע ילידי הארץ נותרו מאחור
תוך פחות משלוש שנים, מאז עלייתה ארצה מאוקראינה בעקבות נישואיה לאנטולי הישראלי, הפכה חנה קנייזבה-מיננקו לאחת הספורטאיות האהובות על אוהדי האתלטיקה. הישגיה המצוינים של סגנית אלופת העולם בקפיצה משולשת השתלבו להפליא באישיותה הכובשת, כך שמבחינת כולם היא כבר ישראלית למהדרין. אלא שדווקא חנה, אתלטית מבית היוצר המפואר של האתלטיקה האוקראינית, חושפת ומייצגת את אחת התופעות הבולטות אצלנו: רוב השיאים הלאומיים נקבעו בידי עולים חדשים. מה קורה לילידי הארץ?!
גם אם אנחנו תומכים בתופעת העלייה המבורכת, המהווה תגבור עצום למלכת הספורט, לא נותר אלא לשאול מדוע ילידי מדינה המונה 8 מיליון תושבים מחזיקה רק בפחות מרבע (!) מהשיאים הלאומיים לגברים, וקצת יותר משליש מבין הנשים? בטבלה המצורפת ניתן לראות את ארצות המוצא של השיאנים והיא מהווה את מקור הנתונים עליו מתבססת הכתבה הזו.
| מקצוע | שיאן | תוצאה | ארץ לידה |
| 100 מ' | אלכס פורחומובסקי | 10.20 שניות | רוסיה |
| 200 מ' | דמיטרי גלושצ'נקו | 20.86 שניות | אוקראינה |
| 400 מ' | דונלד סנפורד | 45.04 שניות | ארה"ב |
| 800 מ' | עוז כץ | 1:47.8 דקות | ישראל* |
| 1,500 מ' | יוסף גזצ'או | 3:40.90 דקות | אתיופיה |
| 5,000 מ' | יוסף גזצ'או | 13:31.45 דקות | אתיופיה |
| 10,000 מ' | איימרו עלמיה | 28:09.42 דקות | אתיופיה |
| מרתון | היילה סטאין | 2:14.25 שעות | אתיופיה |
| 110 מ' משוכות | מיכאל איילין | 13.85 שניות | רוסיה |
| 400 מ' משוכות | אלכסיי בזארוב | 49.87 שניות | מולדובה |
| 3,000 מ' מכשולים | איתי מגידי | 8:24.14 דקות | ישראל |
| קפיצה לגובה | קונסטנטין מאטוסביץ' | 2.36 מ' | אוקראינה |
| קפיצה למרחק | יוחאי הלוי | 7.99 מ' | ישראל |
| קפיצה משולשת | רוגל נחום | 17.20 מ' | ישראל |
| קפיצה במוט | אלכס אברבוך | 5.93 מ' | רוסיה |
| הדיפת כדור ברזל | איגור אברונין | 19.09 מ' | ליטא |
| זריקת דיסקוס | איגור אברונין | 62.24 מ' | ליטא |
| יידוי פטיש | איגור גילר | 65.70 מ' | אוקראינה |
| הטלת כידון | ואדים באביקין | 81.94 מ' | אוקראינה |
| קרב 10 | ארז מלצר | 7,096 נקודות | ישראל |
| 20 ק"מ הליכה | ולדימיר אוסטרובסקי | 1:23.06 שעת | קזחסטן |
| 50 ק"מ הליכה | שאול לדני | 4:17.06 שעות | סרביה (יוגוסלביה) |
*מרק הנדלסמן ודסטין אמרני קבעו תוצאות טובות יותר, אך שניהם לא שהו שנה בארץ כמתחייב לאישור שיאים
לפני שבועיים כתבנו כאן כי מדינה נטולת אתלטיקה לוקה בדרך כלל בנתונים האתלטיים גם בענפי הכדור המובילים. זה בדיוק מה שקורה כאן, נבחרת הכדורגל זוחלת כבר 45 שנה (ואלי בעצם יותר) ונבחרת הכדורסל איננה שייכת לצמרת הגבוהה של הכדורסל האירופי, וזה כשאיכות הכדורסל האירופי נחותה כמובן ביחס לארצות הברית, המובילה העולמית. באתלטיקה, רק בודדים מילידי הארץ הצליחו להגיע לרמה בינלאומית.
מדובר בעיקר באסתר רוט, שהייתה בשנות ה-70' כוכבת של ממש שהחמיצה מדליות עולמיות ככל הנראה בגלל סימום יריבותיה המזרח-אירופיות באותה תקופה, רוגל נחום בשנות ה-80' וה-90' וגם בדניאל פרנקל שסיימה רביעית באליפות אירופה ואנו מקווים כי תתאושש ותגיע להישגים נוספים. אסתר נחשבה לתוצרת ישראלית ברמת כישרון בינלאומי חד-פעמי אצלנו. רוגל נחשב בקפיצה משולשת לספורטאי בדרג השני המכובד של הרמה העולמית. רוב הישראלים האחרים הגיעו לרמה טובה בקנה מידה אזורי או בדרגים יותר נמוכים.
| מקצוע | שיאנית | תוצאה | ארץ לידה |
| 100 מ' | אסתר רוט שחמורוב | 11.45 שניות | ישראל |
| 200 מ' | אירינה לנסקי | 23.15 שניות | אוקראינה |
| 400 מ' | אנה טקאץ' | 52.06 שניות | רוסיה |
| 800 מ' | עדנה לנקרי | 2:04.05 דקות | ישראל |
| 1,500 מ' | עדנה לנקרי | 4:14.18 דקות | ישראל |
| 5,000 מ' | מאור טיורי | 16:08.83 דקות | ישראל |
| 10,000 מ' | נילי אברמסקי | 33:19.85 דקות | ישראל |
| מרתון | נילי אברמסקי | 2:36.36 שעות | ישראל |
| 100 מ' משוכות | אירינה לנסקי | 12.80 שניות | אוקראינה |
| 400 מ' משוכות | אירינה לנסקי | 56.09 שניות | אוקראינה |
| 3,000 מ' מכשולים | אירינה ויינגרטן | 10:41.56 דקות | אוקראינה |
| קפיצה לגובה | דניאל פרנקל | 1.94 מ' | ישראל |
| קפיצה משולשת | חנה קנייזבה-מיננקו | 14.78 מ' | אוקראינה |
| קפיצה למרחק | חנה קנייזבה-מיננקו | 6.52 מ' | אוקראינה |
| קפיצה במוט | אולגה דוגדקו-ברונשטיין | 4.03 מ' | מולדובה** |
| הדיפת כדור ברזל | אנסטסיה מוצ'קייב | 17.22 מ' | אוקראינה |
| זריקת דיסקוס | סיוון ג'אן | 59.82 מ' | ישראל |
| יידוי פטיש | יבגניה זבולוטני | 60.37 מ' | אוקראינה |
| הטלת כידון | מרגריטה דורוז'ון | 64.56 מ' | אוקראינה |
| קרב 7 | סווטלנה גנזילוב | 6,031 נק' | אוקראינה |
| 20 ק"מ הליכה | יוליה קוטלר | 1:40.12 שעות | אוקראינה |
** שיאה של ג'וליאו שוורץ (4.60 מ') לא הוכר בגלל שלא שהתה שנה בארץ
*** הטבלאות אינן כוללות ריצות שליחים, שכן ילידי הארץ לצד ילידי מדינות זרות משתפים שם פעולה
מדוע מהווים הצברים מיעוט בין השיאנים: האם ספורטאינו מחזיקים בגנים טובים פחות מאשר אלו המגיעים ממעצמות הספורט המובילות בעולם? ואולי הסיבה היא מנגנון איתור כישרונות גרוע שמונע את הגעת בעלי הפוטנציאל המשובח באמת לאתלטיקה? האם מוסר העבודה לקוי? האם סביבת העבודה, כלומר החברים לאימונים, מונעת תחרות אמיתית ומשאירה את האתלטים הישראלים על אש קטנה? או אולי זו תרבות הספורט הישראלית הלוקה בחסר?
כל אחת מהסיבות האלה, וסביר שגם אחרות, תורמת למצב הטבלה המתפרסמת כאן. מ-22 שיאי הגברים במקצועות האולימפיים, 17 שייכים לעולים ומתאזרחים ורק חמישה לילידי הארץ. באחוזים: הגברים ילידי הארץ מחזיקים רק ב-22.7 אחוז מהשיאים הלאומיים. וזה כולל גם את עוז כץ, שנהנה מהעובדה כי מרק הנדלסמן ודסטין אמרני, שהציבו תוצאות טובות משלו, לא נשארו בארץ לפחות שנה וכך הוסרו מטבלת השיאים (אגב, עוז כץ בעצמו עזב את הארץ לארה"ב לפני 30 שנה, כאשר בין הסיבות לכך הייתה מחאה נגד שיגור הנדלסמן העולה מדרום-אפריקה דאז לאולימפיאדת לוס-אנג'לס 1984 במקומו). מקרה דומה היה בקפיצה במוט, בה נמחק השיא הלאומי במוט לנשים מכיוון שג'יליאן שוורץ עזבה את הארץ אחרי אולימפיאדת לונדון 2012 .
בין הנשים, המצב טוב קצת יותר: ילידות הארץ מחזיקות בשמונה שיאים מתוך 21 מקצועות. 38 אחוזים. חיבור של שיאי הגברים והנשים מוצא שילידי וילידות הארץ מחזיקים ב-13 מתוך 43 השיאים, כלומר 30.2 אחוז, פחות משליש. נתון מדהים לא פחות: עולים ומתאזרחים ילידי מדינה אחת, אוקראינה, מחזיקים ב-16 שיאים לאומיים, שלושה יותר מהצברים! והנתון האחרון: ילידי אתיופיה מחזיקים בכל שיאי המרחקים הארוכים לגברים מ-1,500 מ' ועד מרתון, מלבד הריצה ל-3,000 מ' מכשולים שבה אינם נוגעים בינתיים.
יהיו שיטענו כי אחדים מהשיאנים עלו בגיל צעיר וכאן קיבלו את היסודות. בפועל הדבר אולי נכון, אבל יחד עם זאת מבנה הגוף האירופי האתלטי והחזק (דימה קרויטר וניקי פאלי למשל, שדווקא אינם שיאנים) מסייע להם ולהן בהשוואה לצברים.
אצן ה-100 מ' הפעיל המהיר ביותר בישראל, אמרי פרסיאדו הצבר (שיא אישי: 10.47 שניות), הוא עוד ספורטאי שבבית הספר לא הבחינו בכישרונו ולכן החל את הקריירה רק בגיל מאוחר.
תוצאתו הבינונית יחסית (שאמורה להשתפר ככל שיצבור יותר שנות מסלול) יוצרת מצג על פיו ילידי הארץ אינם נהנים מגנים של ספרינטרים, לא רק בהשוואה לרצים מהקריביים או אפריקה, אלא גם גם ביחס למדינות אירופה הממוצעות. אבל דווקא מקרה כמו של פרסיאדו מצביע על מנגנון איתור לקוי. מקרה דומה אגב מגיע מכיוונה של שיאנית הקפיצה לגובה, דניאל פרנקל, שאף היא התגלתה בגיל מאוחר.
סוף שנות התשעים היו תור הזהב של האצנים הישראלים. טומי כפרי רץ 100 מ' ב-10.23 שניות, גדעון יבלונקה ב-10.29 וכפיר גולן וטל מור ב-10.46 שניות. כדי לעמוד על פשר ההצלחה של אותם ימים, ובעיקר היעדר ההצלחה כיום, פניתי אל יבלונקה וקיבלתי את התשובה הבאה: "אני בטוח שהיום יש רצים מוכשרים כמוני בישראל ואולי גם הרבה יותר מוכשרים, אלא שמסיבות שונות הם לא מגיעים לאתלטיקה ולספורט בכלל. כנראה שהעיסוק הסיזיפי לא מספק אותם".
כעסתם על אלכס פורחומובסקי ששבר את השיא (10.20 שניות) ועזב לרוסיה?
"בכלל לא, דווקא בזכותו התקדמנו. בזכות אלכס נבנתה כאן רביעיית השליחים 4X100 מ' שהחמיצה רק במקום אחד את גמר אליפות העולם בסביליה 1999. למדנו ממנו גם שיטות עבודה".
אנחנו מתגאים במדליות שהאתלטיקה הישראלית השיגה באליפויות אירופה ועולם. השאלה היא מי השיג אותם? אלכס אברבוך, חנה קנייזבה-מיננקו ודונלד סנפורד. כולם כמובן עולים ומתאזרחים. למרות שאנחנו מחבקים את אותם עולים ולומדים מהם, הם לא יכולים לטאטא מתחת לשטיח את הקושי של הצברים להתעלות, הקושי להגיע להישגים באתלטיקה, שהיא הבסיס לענפי הכדורגל והכדורסל. אחרי 45 שנה, הגיע הזמן למבצע בנוסח "חפש את המטמון" - למצוא סוף סוף תואם או תואמת אסתר רוט. ואפילו בקטנה יותר, תואם רוגל נחום. רק שיהיה מישהו. ובכל מקרה, נמשיך לאהוב את חנה קנייזבה, דונלד סנפורד ומרגריטה דורוז'ון, שמראים כאן מהי מקצוענות.
לפנייה לכתב/ת 
