שירה: "העסק שלי הוא מילים"

לצלצל בפעמונים

וְכָכָה הֵם מְצַלְצְלִים

פַּעֲמוֹנֵי בֵּית הַמְשֻׁגָּעִים

וְזוֹהִי גְּבֶרֶת הַפַּעֲמוֹנִים

שֶׁבָּאָה כָּל שְׁלִישִׁי בַּבֹּקֶר

לְלַמֵּד אוֹתָנוּ מוּזִיקָה

וּבִגְלַל שֶׁהַמַּשְׁגִּיחִים דּוֹאֲגִים שֶׁתֵּלְכִי,

וּבִגְלַל שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְנַהֲלוֹת לְפִי חוּשׁ

כְּמוֹ דְּבוֹרִים לְכוּדוֹת בַּכַּוֶּרֶת הַלֹּא־נְכוֹנָה,

אֲנַחְנוּ מַעְגַּל הַנָּשִׁים הַמְשֻׁגָּעוֹת

הַיּוֹשְׁבוֹת בְּאוּלַם בֵּית הַמְשֻׁגָּעִים

וּמְחַיְּכוֹת אֶל הָאִשָּׁה הַמְחַיֶּכֶת

שֶׁמְּחַלֶּקֶת לְכָל אַחַת פַּעֲמוֹן,

שֶׁמַּצְבִּיעָה עַל יָדִי

הָאוֹחֶזֶת בְּפַעֲמוֹנִי, מִי בֶּמוֹל,

וְזוֹהִי הַשִּׂמְלָה הָאֲפֹרָה לְצִדִּי

שֶׁרוֹטֶנֶת כְּאִלּוּ זֶה בִּלְתִּי רָגִיל

לִהְיוֹת זְקֵנָה, לִהְיוֹת זְקֵנָה,

וְזוֹ נַעֲרַת־הַסְּנָאִי הַקְּטַנָּה הַמְגֻבֶּנֶת

בְּצִדִּי הַשֵּׁנִי

שֶׁמּוֹרֶטֶת בַּפְּלוּמָה מֵעַל שְׂפָתָהּ,

שֶׁמּוֹרֶטֶת בַּפְּלוּמָה מֵעַל שְׂפָתָהּ כָּל הַיּוֹם,

וְזֶהוּ צְלִילָם הָאֲמִתִּי שֶׁל הַפַּעֲמוֹנִים,

בִּלְתִּי מֻפְרָע וְנָקִי

כְּמוֹ מִטְבָּח שִׁמּוּשִׁי,

וְזֶהוּ פַּעֲמוֹנִי הַמֵּגִיב תָּמִיד

לְיָדִי הַמְצַיֶּתֶת לַגְּבֶרֶת

הַמַּצְבִּיעָה עָלַי, מִי בֶּמוֹל;

וַאֲפִילּוּ שֶׁזֶּה לֹא מְשַׁפֵּר אֶת מַצָּבֵנוּ

הֵם אוֹמְרִים לָךְ לָלֶכֶת. וְכָךְ אַתְּ עוֹשָׂה.

אמרה המשוררת לפסיכולוג

הָעֵסֶק שֶׁלִּי הוּא מִלִּים. מִלִּים הֵן כְּמוֹ תָּוִיּוֹת,

אוֹ מַטְבְּעוֹת, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר כְּמוֹ דְּבוֹרִים רוֹחֲשׁוֹת.

אֲנִי מִתְוַדָּה, אוֹתִי שׁוֹבְרִים רַק שָׁרְשֵׁי הַדְּבָרִים;

כְּאִלּוּ מִלִּים הֵן דְּבוֹרִים מֵתוֹת שֶׁסּוֹפְרִים בַּעֲלִיַּת הַגָּג,

מְפֹרָקוֹת מֵעֵינֵיהֶן הַצְּהֻבּוֹת וּמִכַּנְפֵיהֶן הַיְבֵשׁוֹת.

תָּמִיד עָלַי לִשְׁכֹּחַ אֵיךְ יְכוֹלָה מִלָּה אַחַת

לִבְחֹר אַחֶרֶת, לָצוּר אַחֶרֶת, עַד שֶׁיֵּשׁ לִי פֹּה

מַשֶּׁהוּ שֶׁאָמַרְתִּי, כִּמְעַט...

אֲבָל לֹא.

הָעֵסֶק שֶׁלְּךָ הוּא לִבְחֹן אֶת מִלּוֹתַי. אֲבָל

אֲנִי לֹא מוֹדָה בְּדָבָר. אֲנִי עוֹבֶדֶת עִם הַטּוֹב שֶׁבִּי,

כְּמוֹ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּנֶבָדָה, כְּשֶׁהִצְלַחְתִּי לִכְתֹּב

אֶת שִׁבְחֵי מְכוֹנַת הַמַּזָּל: לְסַפֵּר אֵיךְ הַזְּכִיָּה הַפִּלְאִית

הִרְעִישָׁה שְׁלשָׁה פַּעֲמוֹנִים עַל פְּנֵי הַמָּסָךְ הַמְמֻזָּל.

אֲבָל אִם תַּגִּיד שֶׁזֶּה מַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה בְּתַכְלִית,

אָז אֲנִי נֶחֱלֶשֶׁת, נִזְכֶּרֶת בַּתְּחוּשָׁה הַמְשֻׁנָּה

שֶׁפָּשְׁטָה בְּיָדַי, אֵיךְ נִדְמוּ נִלְעָגוֹת וּדְחוּסוֹת

בְּכָל אוֹתוֹ כֶּסֶף מָלֵא אֱמוּנָה.

הנעליים האדומות

אֲנִי עוֹמֶדֶת בְּרַחֲבַת הַזִּירָה

בָּעִיר הַמֵּתָה

וְנוֹעֶלֶת לְרַגְלַי אֶת הַנַּעֲלַיִם הָאֲדֻמּוֹת.

כָּל מַה שֶּׁהָיָה שָׁלֵו

שֶׁלִּי עַכְשָׁו. הַשָּׁעוֹן עִם הַנְּמָלָה הָרָצָה,

הַבְּהוֹנוֹת, מְסֻדָּרוֹת בְּשׁוּרָה כְּמוֹ כְּלָבִים,

הַכִּירַיִם, הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁבִּשְּׁלוּ קַרְפָּדוֹת,

הַסָּלוֹן, לָבָן בַּחֹרֶף, הַרְבֵּה לִפְנֵי הַזְּבוּבִים,

הַיּוֹנָה הַמֻּטֶּלֶת בַּטְּחָב, הַרְבֵּה לִפְנֵי הַכַּדּוּר.

אֲנִי נוֹעֶלֶת לְרַגְלַי אֶת הַנַּעֲלַיִם הָאֲדֻמּוֹת.

הֵן לֹא שֶׁלִּי.

הֵן שֶׁל אִמִּי.

שֶׁל אִמָּהּ לְפָנֶיהָ.

מָעֳבָרוֹת הָלְאָה כְּמוֹ יְרֻשָּׁה

אַךְ מֻחְבָּאוֹת כְּמִכְתְּבֵי קָלוֹן.

הַבַּיִת וְהָרְחוֹב שָׁם הֵן נִמְצָאוֹת

חֲבוּיִים, וְכָל הַנָּשִׁים

חֲבוּיוֹת גַּם הֵן.

כָּל אַחַת מֵאוֹתָן נְעָרוֹת

שֶׁנָּעֲלוּ אֶת הַנַּעֲלַיִם הָאֲדֻמּוֹת,

עָלְתָה עַל רַכֶּבֶת שֶׁלֹּא יָכְלָה לַעְצֹר.

כֻּלָּן רָקְדוּ כְּמוֹ דְּגֵי אִלְתִּית עַל קֶרֶס.

שִׂחֲקוּ בָּהֶן.

הֵן תָּלְשׁוּ אֶת אָזְנֵיהֶן כְּמוֹ סִכּוֹת בִּטָּחוֹן.

זְרוֹעוֹתֵיהֶן נָשְׁרוּ וְנִהְיוּ כּוֹבָעִים.

רָאשֵׁיהֶן הִתְגַּלְגְּלוּ וְשָׁרוּ בְּמוֹרַד הָרְחוֹב.

וְכַפּוֹת רַגְלֵיהֶן - אֱלֹהִים, שָׁם בְּכִכַּר הַשּׁוּק -

כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶן, שְׁתֵּי הַחִפּוּשִׁיּוֹת הָאֵלֶּה, רָצוּ לְפִנַּת הָרְחוֹב

וְאָז רָקְדוּ הָלְאָה כְּאִלּוּ הָיוּ גֵּאוֹת.

וַדַּאי, אֲנָשִׁים קָרְאוּ,

וַדַּאי שֶׁהֵן אוֹטוֹמָטִיּוֹת. אַחֶרֶת...

אֲבָל הָרַגְלַיִם הִמְשִׁיכוּ לִרְקֹד.

הָרַגְלַיִם לֹא יָכְלוּ לַחְדֹּל.

הֵן הָיוּ מְכֻוְנָנוֹת כְּמוֹ קוֹבְּרָה שֶׁרוֹאָה אוֹתְךָ.

הֵן הָיוּ רְצוּעַת גּוּמִי שֶׁנִּמְתְּחָה פִּי שְׁנַיִם.

הֵן הָיוּ אִיִּים בְּמַהֲלַךְ רְעִידַת אֲדָמָה.

הֵן הָיוּ סְפִינוֹת מִתְנַגְּשׁוֹת וְשׁוֹקְעוֹת.

לֹא חָשׁוּב אַתְּ וַאֲנִי.

הֵן לֹא יָכְלוּ לְהַקְשִׁיב.

לֹא יָכְלוּ לַעְצֹר.

מַה שֶּׁבִּצְּעוּ הָיָה מְחוֹל הַמָּוֶת.

מַה שֶּׁעָשׂוּ יְחַסֵּל אוֹתָן.

שירים אלו לקוחים מתוך "שיעורים ברעב" מאת המשוררת האמריקנית אן סקסטון. תרגום: יעל גלוברמן. הוצאת "קשב" לשירה.