שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    סימון מוצרים: כיצד יבוצע ובאילו מקרים? שאלות ותשובות
    28 המדינות החברות באיחוד חייבות לסמן שורה של מוצרים שמקורם בהתנחלויות. מה יהיה כתוב בסימון? מה עומד מאחורי הצעד, והאם תהיה לו השפעה על הכלכלה הישראלית? הכול על החלטת האיחוד

    החלטת האיחוד אירופי לסמן מוצרים שמקורם בהתנחלויות גררה אמש (ד') נזיפה בשגריר האיחוד בישראל וגם ביטול של ביקור נשיא המדינה ראובן ריבלין במוסדות האיחוד האירופי בבריסל שתוכנן להתקיים ב-2 בדצמבר. ריבלין קיבל הזמנה לבקר באיחוד האירופי כבר בחודש מרס השנה ונענה לה. בעקבות סימון המוצרים החליט לדחות את הביקור עד להודעה חדשה. מה המשמעות של ההחלטה האירופית? ובאילו מוצרים מדובר? סיכום הנתונים מובא לפניכם.  

     

    מה קובעות ההנחיות החדשות של האיחוד האירופי?

    ההנחיות קובעות כי 28 המדינות החברות באיחוד חייבות מעתה לסמן שורה של מוצרים שמקורם בהתנחלויות בסימון "התנחלות ישראלית" ולא "תוצרת ישראל", כדי למנוע מצב של הטעיית הצרכן האירופי.

     

    שגריר האיחוד: סימון המוצרים יגן על הצרכן    (צילום: אלי מנדלבאום, לע"מ, עריכה: ניתאי לב אורן)

    שגריר האיחוד: סימון המוצרים יגן על הצרכן    (צילום: אלי מנדלבאום, לע"מ, עריכה: ניתאי לב אורן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ננזף: שגריר האיחוד בישראל בדרכו למשרד החוץ (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    ננזף: שגריר האיחוד בישראל בדרכו למשרד החוץ(צילום: גיל יוחנן)
     

    ביטל ביקור באיחוד האירופי. הנשיא ראובן ריבלין (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    ביטל ביקור באיחוד האירופי. הנשיא ראובן ריבלין(צילום: גיל יוחנן)

    באילו מוצרים מדובר?  

    חובה על המדינות החברות לסמן את המוצרים הבאים: פירות טריים וירקות, יין, דבש, שמן זית, ביצים, עוף, מוצרים אורגניים וקוסמטיקה, בשר עוף , דגים, כבשים ועזים. עם זאת, ההנחיות לא מחייבות לסמן מוצרים תעשייתיים או מוצרי מזון מעובד וארוז.

      

    מה יהיה כתוב בסימון?  

    המסמך מספק כמה דוגמאות. הוא קובע שאסור לכתוב על מוצר שמקורו מרמת הגולן או מיהודה ושומרון, כולל מזרח ירושלים, את התווית "רמת הגולן" או "יהודה ושומרון". המסמך קובע כי יש להוסיף בסוגריים את המילים "התנחלות ישראלית" כדי שהצרכן יידע את המקור האותנטי של המוצר ויוכל לקבל החלטה מודעת אם לקנות את המוצר או לא.  

     


     

    מדוע האירופים החליטו על סימון המוצרים דווקא עכשיו, כשישראל בעיצומו של גל טרור?

    האירופים טוענים שלעיתוי ההחלטה אין קשר לאירועים האחרונים. הרעיון לסמן את תוצרת ההתנחלויות עומד על הפרק כבר יותר משלוש שנים, אך לא בוצע בעיקר בשל לחץ מסיבי של משרד החוץ הישראלי ושל ראש הממשלה נתניהו. נתניהו רתם לעניין בשנה שעברה את מזכיר המדינה ג'ון קרי, וזה שכנע את האירופים כי סימון המוצרים יפגע במאמצים שלו להביא לחידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים. נתניהו גם שכנע כמה פעמים את שרת החוץ האירופית פדריקה מוגריני שלא לפרסם את ההנחיות. ואולם, הקיפאון במשא ומתן המדיני, הנתק בין נתניהו לאבו מאזן, והרושם שנוצר באירופה שישראל מצפצפת על אירופה וממשיכה במדיניות ההתנחלויות – שכנעו את האירופים לפרסם את ההנחיות כעת.

     

    האירופים רצו לפרסם את ההנחיות כבר בחודש שעבר, אולם גל הטרור בישראל גרם להם לדחות זאת בכמה שבועות.  

     

    פועלים ביקבי ברקן ביו"ש (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    פועלים ביקבי ברקן ביו"ש(צילום: AFP)

    האם נכונה הטענה של האירופים שמדובר בצעד טכני בלבד שנועד להגן על חוקי הגנת הצרכן האירופי ולא בצעד פוליטי או ענישתי נגד ישראל?  

    בישראל משוכנעים שמדובר בתירוץ בלבד, ושהמטרה המרכזית של סימון המוצרים היא הפעלת לחץ פוליטי על ישראל שיגרום לישראל להתגמש מבחינה מדינית. לדברי בכירים בישראל, האירופים רוצים להמחיש לישראלים שההתנחלויות בלתי חוקיות ולכן ישלמו מחיר. אי-אפשר להתעלם מהעובדה שמי שדחף לסימון המוצרים הם ארגונים אנטי-ישראליים וגופים שקשורים לתנועת ה-BDS.

     

    האם סימון המוצרים מההתנחלויות יפגע בכלכלה הישראלית?  

    מוקדם לדעת, אבל בממשלה מעריכים שגם אם תהיה פגיעה היא תהיה שולית. האירופים טוענים שהסימון אפילו יכול להביא להגדלת הסחר בין ישראל לאירופה, שכן כעת צרכנים אירופים שרוצים לרכוש מוצרים ישראליים יוכלו לעשות זאת בלב שלם ובידיעה שלא מטעים אותם. בישראל אומרים שמדובר באמירה הזויה, וסבורים שאם תהיה פגיעה בכלכלה היא תהיה שולית ועקיפה ולא תבוא מהסימון, אלא מההשפעה הפסיכולוגית על צרכנים אירופים שיחששו לרכוש מוצרים ישראליים.

     

    משרד החוץ טוען כי סימון המוצרים יפגע בראש ובראשונה בפועלים הפלסטינים שעובדים במפעלים ישראליים מעבר לקו הירוק. לפי הערכות, 30 אלף פועלים פלסטינים מועסקים במפעלים אלה. במשרד החוץ אומרים כי הסימון עלול להביא לפיטורים של אלפי עובדים פלסטינים עקב שינוי מדיניות הייצור של המפעלים.  

     

    מה גובה הסחר בין ישראל לאירופה ומה חלקו של היצוא מההתנחלויות בעוגה?  

    הסחר בין ישראל לאירופה עומד על 30 מיליארד אירו (כ-126 מיליארד שקל), מתוכם 17 מיליארד אירו יבוא מאירופה לישראל ו-13 מיליארד יצוא ישראלי לאירופה. אין נתונים מדויקים בנוגע להיקף היצוא מן ההתנחלויות לאירופה. משרד הכלכלה, שאמון על סחר החוץ, אומר כי היצוא הישראלי מהשטחים עומד על 200-150 מיליון דולר וכי הנחיות הסימון נוגעות לכ-30 עד 50 מיליון דולר יצוא בלבד. עם זאת, ארגוני שמאל טוענים שאם מכניסים את מזרח ירושלים ואת רמת הגולן וכן ייצור חלקי בהתנחלויות - אפשר להגיע לכמה מיליארדי דולרים. השגריר האירופי בישראל אומר שהיצוא הישראלי מן ההתנחלויות לאירופה אינו גבוה יותר מאחוז אחד מכל הסחר.

     

    האם האירופים עלולים לנקוט צעדים נוספים, אולי להטיל חרם או סנקציות על ישראל?

    האירופים אומרים שלא יהיו צעדים נוספים ושהם מתנגדים לחרם וסנקציות. ואולם, בכירים אירופים הודו בשיחות סגורות כי אם התוצאה של סימון המוצרים תהיה שמפעלים ישראליים יעברו מההתנחלויות אל תחומי הקו הירוק, אז הסימון השיג את שלו. הבכירים הודו כי ייתכן שבהמשך ינקטו צעדים נוספים אם ישראל לא תבין את הרמז: לאירופה נמאס ממדיניות הבנייה בהתנחלויות.


    סגנית שר החוץ, חוטובלי. יצאה לספרד (צילום: אלישע בן קימון) (צילום: אלישע בן קימון)
    סגנית שר החוץ, חוטובלי. יצאה לספרד(צילום: אלישע בן קימון)
     

    בנוסף לסימון המוצרים – האירופים מקפיאים בפועל את שדרוג היחסים עם ישראל ומטילים את האשם על ההתנחלויות. האירופים גם אומרים שהאיחוד מציע לישראל מעמד ייחודי של כמעט חברה מלאה באיחוד, אך ישראל מעדיפה את ההתנחלויות ולכן מפסידה.

     

    בכירים בישראל העריכו כי סימון המוצרים הוא לא הסנקציה האחרונה מצד האיחוד האירופי וכי צריך להיערך לסנקציות נוספות.  

     

    מה ישראל יכולה לעשות בתגובה?  

    האמת שלא הרבה, מלבד הוצאת קיטור וזימון השגריר האירופי לשיחת נזיפה. ישראל הודיעה על השעיית השיחות המדיניות עם אירופה. בכירים בישראל אמרו שהסימון יפגע לרעה ביחסים בין האיחוד לישראל.

     

    משרד החוץ צפוי לצאת בימים הקרובים בקמפיין של עידוד רכישת מוצרים מישראל תחת הכותרת "בייקוט" במקום "בויקוט". 

     

    האם יש כבר מדינות באירופה שמסמנות מוצרים מההתנחלויות? וכיצד השפיע הסימון על הסחר?  

    שלוש מדינות אירופיות מסמנות מוצרי התנחלויות: בריטניה מסמנת מוצרים מאז שנת 2009, ואחריה הצטרפו גם דנמרק ובלגיה. מדינות אחרות הצהירו שיסמנו, כמו הולנד, אך המתינו לפרסום ההנחיות של האיחוד. לא הייתה פגיעה בסחר עם שלוש המדינות המסמנות.

      

    האם יהיו הבדלים ביישום ההנחיות בין המדינות השונות?

    חד-משמעית כן. לפי הערכות בישראל, יהיו מדינות ידידותיות שלא ימהרו ליישם את ההנחיות ולא ידקדקו ביישומן. בין המדינות הידידותיות האלה: גרמניה, הונגריה, פולין, צ'כיה, איטליה וסלובקיה. מנגד, יהיו מדינות שסביר שהיישום בהן יהיה מהיר וחד: אירלנד, מלטה, לוקסמבורג.

     

    בישראל חושבים שפנייה ישירה למדינות באירופה עשויה לשכנע לעכב את היישום או לבצעו באופן חלקי. לכן החלו בפעילות דיפלומטית מואצת בבירות אירופיות שונות. סגנית שר החוץ יצאה לספרד ונועדה עם שר החוץ הספרדי. בחודש הבא תצא לבריסל ולפריז. במקביל משלחות פרלמנטריות ייצאו לכמה מדינות באירופה כדי להציג חזית ישראלית מאוחדת נגד ההנחיות.

     

    בכל מקרה, להנחיות של האיחוד האירופי אין הרבה שיניים. בהנחיות נכתב שהאחריות על יישומן היא על המדינות עצמן, ויש אזהרה כללית שהאיחוד יבחן הפרות אך בפועל יהיו מדינות שלא ידקדקו ביישום.


    פורסם לראשונה 11/11/2015 23:01

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים