שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עלייה בתלונות על בשר מקולקל בסופר: 9 פעולות שיגנו עליכם
    ארגון "אמון הציבור" מדווח על עלייה ניכרת בשבועות האחרונים במספר תלונות הצרכנים לגבי בשר מקולקל בחנויות. איך תוכלו להגן על עצמכם? 9 צעדים פשוטים שימנעו מכם לחזור הביתה עם מוצר מקולקל

    לבשר יש יתרונות תזונתיים רבים: הוא מכיל כמות גדולה של ברזל, ויטמין B12 ואבץ, אך יחד איתם עלולה להגיע לגופנו גם כמות גדולה של בקטריות וחיידקים שונים. זה עלול לקרות גם כשהנתחים העסיסיים ארוזים יפה ומוצגים לראווה במקררים הגדושים של האטליז המקומי.

     

    קראו על סערת הבשר המעובד:

    ארגון הבריאות העולמי: בשר מעובד מסרטן כמו סיגריות

    בעקבות הדו"ח המזהיר מבשר מעובד: האם להפסיק לאכול בשר?

    משרד הבריאות קובע: נקניקים - רק פעם בחודש

     

    אז מה מוגש לנו בצלחת? למרות הערך התזונתי, הטעם ואפילו האסתטיקה המוצגת למראית עין - צריך להיזהר מפני שימוש לא נכון בבשר, מזהיר ד"ר משה רפילוביץ, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות: "לצערי, הצרכן, שלא נחשף כדרך קבע לבדיקות מעבדה המעידות על איכות הבשר, לא באמת יכול לדעת מה עלול להופיע אצלו בצלחת. ריבוי מקרי חיידק הסלמונלה המוכרים הוא רק חלק מהתופעה הכוללת. קדחת מלטה (ברוצלוזיס), למשל, נפוצה בעיקר באזור הדרום ועלולה לגרום למצבי עקרות בקרב נשים וגברים, להפלות ולבעיות נוספות. מקור המחלה במוצרי בשר וגבינות שלא עברו טיפול היגייני הולם", הוא מפרט.

     

    הפיקוח על איכות הבשר מתחלק בין מספר גופים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הפיקוח על איכות הבשר מתחלק בין מספר גופים(צילום: shutterstock)

     

    אמון הציבור: "פיקוח ירוד, לא מרתיע ולא שקוף"

    גם בארגון "אמון הציבור" שותפים לקביעה זו ומדווחים כי בשבועות האחרונים ניכרת עלייה במספר התלונות מצד הצרכנים לגבי מזון מקולקל בכלל, ובשר מקולקל בפרט. "תופעת הבשר המקולקל והפיקוח הירוד על הבשר אינה חדשה ומקבלת משנה תוקף בתקופות חגים", אומר רונן רגב כביר, מנכ"ל ארגון "אמון הציבור", "התופעה המדאיגה הזו מוכרת מזה שנים והיא קשורה לפיקוח ירוד, ובעיקר לא מרתיע ולא שקוף".

     

    -מי צריך לפקח על איכות הבשר שאנו אוכלים?

    "הפיקוח על הבשר נמצא באחריות שלושה גופים: משרד החקלאות, הווטרינרים ברשויות ומפקחי אגף בריאות הציבור. מכיוון שכך, יש בלבול וחוסר סדר בנושא. מעל לכל - לציבור אין אפשרות להיחשף לתוצאות ממצאי הבדיקות הללו ולדעת מאילו מקומות כדאי להיזהר ולא לקנות מהם.

     

    "נכון להיום, אין מידע גלוי וזמין לציבור בנושא. זה נושא שמרתיע משווקים, ולכן הסיכוי שמידע מרוכז, יעיל ושקוף יתפרסם הוא קטן - כל עוד אין רשות מזון מרכזית הכוללת את הסמכויות של כלל גופי הפיקוח ומהווה גורם יחיד שנותן דין וחשבון ומייצר אכיפה מרתיעה עם שקיפות לציבור בישראל".

     

    "דרוש שינוי בהתנהלות הגורמים המפקחים, דהיינו משרדי החקלאות והבריאות", אומר גם ד"ר רפלוביץ, "ההליך אמור להיות פשוט: כל מה שצריך לעשות זה לפקח על הגידול, לערוך דגימות פתע ולבדוק את המוצרים הנמכרים על המדף".

     

    בתגובה לאמירות אלה, משרד החקלאות טוען כי "השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מקיימים מערך פיקוח רחב על כל התוצרת מן החי. הפיקוח מתבצע החל מיום היוולדו של בעל החיים במשק ובלול ועד לטיפול במשחטות ובבתי המטבחיים, לרבות פעולות למניעת שחיטה שחורה. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מקיימים פיקוח שוטף על הימצאות שאריות כימיות במוצרים מן החי באמצעות סקר מדגמי ארצי המתקיים מדי שנה כל ימות השנה.

     

    "סקר השאריות בודק הימצאות של שאריות תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים במוצרים מן החי (עופות, בקר, חזירים, חלב, ביצים, דבש ודגים). כל בדיקות הסקר מתפרסמות באופן שקוף ונגיש לציבור".

     

    ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות מבצע אלפי בדיקות מדי שנה בעסקים ובמפעלי המזון השונים בשיתוף עם הרשויות המקומיות והווטרינרים מהרשויות האחראים על הפיקוח השוטף והישיר. בנוסף, מבוצעות מאות פעולות אכיפה: השמדות מזון, שימועים, צווי סגירה, הליכים משפטיים, פרסום באמצעי התקשורת, הדרכות לבעלי עסקים ועוד. נודה על קבלת כתובות להימצאות המפגעים המצוינים, על מנת לטפל גם בהם. המלצות משרד הבריאות לציבור לצריכה ולטיפול נכון במזון מן החי מפורסמות באתר משרד הבריאות".

     

    איך אפשר לצמצם את הסיכוי לקניית בשר מקולקל?

    גם אם הפיקוח והאכיפה נעשים כהלכה ובשקיפות מלאה לציבור, יש כמה הנחיות של משרד הבריאות לקניית בשר ומוצרי מזון קפואים, שכדאי שתקפידו עליהם:

     

    1. תאריך אחרון לשימוש: רכשו רק מוצרים בעלי סימון ברור של תאריך אחרון לשימוש. כשמדובר במוצרים ארוזים מראש, בדקו כי לא חלף התאריך האחרון לשיווק.

     

    2. ברכישת מזון נא (לא מבושל): בקשו מהקצב להציג תווית מקורית של המוצר לרבות סימון ברור של התאריך האחרון לשימוש. בנוסף, רכשו בשר או עוף נאים (לא מבושלים), שנטחנו לעיניכם בלבד או רק אם הם ארוזים ומסומנים בלבד.

     

    3. כך תזהו בקלות מוצר קפוא בחנות שהופשר והוקפא שנית בקלות: אם בתוך שקית האריזה יש גבישי קרח, סימן שהמוצר הופשר והוקפא שנית ולא רצוי לקנות מוצר כזה.

     

    4. הפרד ומשול בסל הקניות: ארזו בשקית נקייה בשר, עוף ודגים נאים (לא מבושלים) ובנפרד ממוצרים אחרים של קנייתכם, על מנת למנוע טפטוף וזיהום מוצרים אחרים בעת הקניות.

     

    5. מעמד הבשר בקופה: הוציאו את מוצרי הבשר מהמקרר, סמוך ככל שניתן למועד התשלום.

     

    6. חפשו את הסמל: רכשו עוף והודו (קפוא או מצונן), רק אם מופיע סמל הפיקוח הווטרינרי. הסמל מופיע על תווית המוצר ובתוכו המילים "נבדק והותר" ומספר הפיקוח הווטרינרי הייחודי של המשחטה.

     

    7. היגיינה באטליז: אם הבשר מוחזק באטליז בסביבה לא אסתטית וזבובים מבקרים במקום כדרך קבע, ד"ר רפלוביץ ממליץ לוותר על הקנייה. עם זאת, הוא מסייג את דבריו ומדגיש גם כשהבשר נראה נקי כלפי חוץ, זה לא בהכרח מעיד על איכותו או על כמות החומרים המסוכנים שהוא עשוי להכיל.

     

    8. היגיינה בבית: ד"ר רפלוביץ ממליץ להקפיד על ניקוי וחיטוי של סביבת העבודה עם הבשר. "למעשה רצוי לנקות מיד כל דבר שבא במגע עם הבשר: קרש החיתוך, השיש והכיור, שיכולים להוות כר פורה להתפתחות חיידקים המצויים על הבשר בטרם בישולו".

     

    9. אחסון קצר טווח: יש לאחסן את הבשר במקרר ולצרוך אותו מהר. "אם אתם קונים עוף, רצוי שתעשו בו שימוש עוד באותו היום או שתקפיאו אותו", מדגיש ד"ר רפלוביץ, "זאת מכיוון שלפי הנחיות משרד החקלאות ניתן למכור אותו במשך שבוע שלם ולכן כשהוא מגיע אליכם למקרר הוא לא בהכרח טרי וכדאי לעשות בו שימוש מהר ככל הניתן". 
     


     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    רצוי לבשל את העוף סמוך ככל האפשר למועד הקנייה
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מומלצים