שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם

    "נולדתי בברגן בלזן". לקראת כנס ילדי העקורים

    בתום מלחמת העולם ה-2 הגיעו עשרות אלפי ניצולים יהודים למחנות העקורים באירופה והחלו את חייהם. ב-21 בדצמבר ייפגשו לראשונה הילדים שנולדו שם

     

     

    "במחנות העקורים באירופה היו חיי תרבות מאוד ענפים. כולם הפכו לחברים נורא טובים והאנשים נשארו בקשר שנים ארוכות", כך מספרת דבי מורג, שנולדה ב-1948 במחנה העקורים ברגן בלזן לזוג ניצולי שואה שחיו שם בשנים הראשונות אחרי מלחמת העולם השנייה בהמתנה לעלייה לישראל.

     

    הראיון עם מורג התקיים לקראת הכינוס הראשון של ילדי העקורים שנולדו במחנות, ויתקיים ב-21 בדצמבר באולם סמולארש באוניברסיטת תל אביב (לפרטים על הכינוס - לחצו כאן). ה"ילדים" הללו, בני 70 או מעט פחות,

    הם התוצאה של ה"בייבי בום" האדיר שהגיע בשנים שאחרי המלחמה.

     

    שורדי השואה, שלא יכלו לחזור לבתיהם במדינות שונות באירופה, התגלגלו למחנות הללו תחת חסות בנות הברית, ומשם התכוונו להמשיך - על פי רוב למערב או לישראל. הם התאחדו ורצו להקים משפחות על אף הטראומה שעברו.

     

    "ההורים שלי נולדו בפולין והכירו במחנה שלכטנזה בברלין אחרי שהתגלגלו לשם ממחנות השמדה", מספרת מורג. "בערי המוצא שלהם איימו עליהם שיהרגו אותם אם יישארו. הם התחתנו שבועיים לאחר שהכירו וכך היו גם שאר הזוגות. אימא שלי לא האמינה שהיא נכנסה להיריון אחרי המלחמה. כאבה לה הבטן ואמרו לה שהיא צריכה ניתוח, ואז התברר שהיא בהיריון. זאת הייתי אני".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים