שתף קטע נבחר

השתלטה על דירת אמה - והפסידה בביהמ"ש

אישה שרכשה דירה במרכז הארץ רשמה אותה על שם בתה כדי לא לאבד זכויות אחרות שהיו בידיה. עד שיום אחד גילתה שבתה משכנה אותה

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אישה שטענה שבתה השתלטה על דירה שבבעלותה במרכז הארץ, משכנה אותה וסירבה לשלם לה שכירות. בכך הפך הרכב השופטים החלטה קודמת של בית משפט לענייני משפחה, שפסק לטובת הבת.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

במאי 2014 דחה בית המשפט לענייני משפחה את תביעת האם, שביקשה ממנו לקבוע כי היא הבעלים של הדירה. בערעור למחוזי טענה האם שבית המשפט למשפחה הגיע למסקנות לא נכונות בעקבות העובדות שהוצגו בפניו.

 

באמצעות עורכי הדין עדו דיבון ואלירם בקל היא טענה שלפני כמה שנים קנתה את דירת היוקרה באמצעות משכנתה ורשמה אותה על שם בתה. האם ציינה כי חתנה – הבעל של בתה - ליווה אותה לאורך כל הליכי הקנייה והמכירה, ושבני הזוג הצעירים התגוררו בדירה ושילמו לה שכירות.

 

הסיבה לכך שהעדיפה לרשום את הדירה על שם אחרים, הסבירה, היא החשש לאבד את זכויותיה כדיירת מוגנת בדירה שבה התגוררה בפועל. לדבריה, ב-2011 משכנו הבת והחתן את הדירה, הפסיקו לשלם לה שכירות והתכחשו לבעלותה.

 

בדיון במחוזי צידדה הבת כמובן בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה. באמצעות עו"ד נתי חלפין היא הסבירה שאמה לא הצליחה לסתור את העובדה שהדירה רשומה על שמה. לטענתה, היא זו ששילמה את המשכנתה. היא הסבירה שבסך הכול לקחה מהאם הלוואה בסך 225 אלף שקל, שאותה היא כבר החזירה ב"דמי השכירות" ששילמה.

 

השופטים חגי ברנר, ישעיהו שנלר וד"ר קובי ורדי קיבלו את הערעור האם אחרי שהגיעו למסקנות שונות מאלה של בית המשפט למשפחה. הם הסתמכו על מסמך דמוי צוואה שהאם ערכה לפני שנסעה לטיול בהודו, ובו ציוותה מה ייעשה ברכושה לאחר מותה. במסמך היא ייחסה את הבעלות בדירה לעצמה, ואחד העדים החתומים עליה הוא לא אחר מאשר החתן שלה.

 

ראייה שנייה הייתה תמליל שיחה בין האם לבת, שבה מתייחסת הבת למסמך האמור ומתלוננת שהיא לא היחידה שיורשת את הדירה. באותה שיחה האם נוזפת בבת שמשכנה את הדירה בסכום גבוה ממה שהסכימה, והבת והחתן הצטדקו וניסו להרגיע אותה. ראייה נוספת שעליה הסתמכו השופטים היא התכתבות מייל שבו ציינה הנכדה בפה מלא כי סבתה היא בעלת הדירה.

 

אל מול ראיות אלה עומדות לטובת הבת הראיות הסותרות - הרישום בטאבו והמשכנתה שעל שמה, אולם השופטים הבינו שהאם השתדלה ככל הניתן שלא להותיר "טביעות אצבע" על בעלותה בנכס כדי שתוכל ליהנות מזכויותיה כדיירת מוגנת, ולא ציפתה כי בתה – עצמה ובשרה – תתכחש לזכויותיה.

 

לפיכך החליטו השופטים לבטל את פסק הדין הקודם ולהצהיר כי האם היא בעלת הדירה. הבת תשלם לאם הוצאות משפט בסך 60 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים