שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חקירת חשודים בטרור יהודי: "נכנסים לבועה, ממלמלים פרקי תהילים, בלי טיפת רגש"
    על רקע ההתפתחות בחקירת טרור יהודי, מסביר ראש המחלקה היהודית לשעבר בשב"כ, מנחם לנדאו, על ההתמודדות עם "המקצוענים" בין פעילי הימין הקיצוני. היום פורסם על אישום נגד חנוך גנירם, שהפר צו מעצר בית. סבו הוא ממורשעי המחתרת היהודית, אביו הודה באיומים

     

    "הכי פשוט זה להתיישב בחדר החקירות, להיכנס לתוך 'בועה' ולמלמל פרקי תהילים. אחר כך להסיט מבט מהחוקר, לרוב בקור רוח ובלי להביע טיפת רגש, בידיעה שככל שהזמן עובר בשתיקה כך גובר הסיכוי שתשתחרר", כך מתאר הערב (ג') מנחם לנדאו, לשעבר ראש החטיבה היהודית בשב"כ, את ההתמודדות בחקירה מול חשודים בפעילות טרור יהודי – סוגיה שהפכה רלוונטית במיוחד עם ההתקדמות בפענוח אחת מהפרשיות החמורות שהתרחשו בשנה האחרונה.

     

    בשיחה עם ynet הוא מסביר שכמו קודמיהם לאורך השנים האחרונות, פעילי הימין הקיצוני שנעצרו בגל האחרון תודרכו מראש כיצד לשתוק בחקירה, והם מכירים בעל פה את "המדריך" המפורסם של נועם פדרמן להתמודדות עם חקירות מסוג זה.

     

    אולם לנדאו מדגיש שלשב"כ עדיין יש כלים להתמודד איתם. "יש כל מיני תרגילים וטריקים, אבל יש גם חשודים שזה לא עובד עליהם", הוא אומר. "לפעמים עושים מלחמות פסיכולוגיות, לפעמים יוצרים ביניהם סכסוכים, ויש עוד הפתעות שאי-אפשר לדבר עליהן".

     

    - אתה מתכוון לאמצעים אלימים?

    "לא. לאלימות או טלטולים דרושים אישורים מיוחדים שכמעט שלא ניתנים".

     

    נערי הטרור היהודי מדברים מול המצלמות

    נערי הטרור היהודי מדברים מול המצלמות

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לנדאו, שהתקדם מתפקידו בחטיבה היהודית בשב"כ לתפקיד של ראש אגף בשירות, מגדיר את פעילי הימין הקיצוני "אנרכיסטים". לדבריו, צווי איסור הפרסום הגורפים בחקירות נועדו להביא לסיום הפרשות.

     

    "פרסום בשלבים מסוימים יכול להפריע, כי אולי יש מידע שעלול לדלוף לגורמים שמעורבים, אולי יש עוד פעילי ימין שיש עליהם מעקב ורוצים לבודד אותם, ויכול להיות שיש עד מדינה שלא רוצים שיראה מה כתבו עליו, ואז הוא יתחרט", הוא אומר. "יש הרבה מאוד שיקולים. המודיעין מצוין ויש הרבה מידע שמגיע מרכזי שטח, אבל בלי ראיות מז"פיות קשה להכניס לכלא ולנהל משפט".

     

    בתשובה לעתירה לבג"ץ שהגיש ח"כ עיסאווי פריג' באמצעות עו"ד ערן לב, בנושא אי העמדתם לדין של רוצחי משפחת דוואבשה, ענתה המדינה כי היא מבקשת ארכה של שבוע להגשת תגובה. המדינה הייתה אמורה להגיש את התגובה היום.

    בקשת המדינה לבג"ץ בעתירה של פריג' ()
    בקשת המדינה לבג"ץ בעתירה של פריג'

     

    שלושה דורות של הסתבכות עם החוק

    פעיל הימין חנוך גנירם (19), המואשם שהפר צו מעצר בית בעקבות היותו "סיכון לפלסטינים", הוא דור שלישי לבני משפחה שהתנגשו עם החוק במסגרת עימותים מול פלסטינים במקרה הקל, או טרור רצחני במקרה החמור יותר.

     

    סבו של חנוך, יצחק גנירם, תושב רמת מגשימים ברמת הגולן, היה פעיל במה שהוגדר "המחתרת היהודית" בשנות ה-80, ונידון לשבע שנות מאסר על חלקו במעורבות בהטמנת לבנות חבלה לראשי השטחים, ברצח הסטודנטים במכללה האיסלאמית בחברון ובתכנון לפוצץ את כיפת הסלע. לאחר כמה בקשות חנינה הסכים הנשיא דאז חיים הרצוג לקצוב את עונשו בשלושה חודשים בלבד.

     

    בספר "אחים יקרים" שפרסם אחד המורשעים, חגי סגל, צוטט גנירם מתייחס לחלקו במעשים, שהחלו אחרי רצח המתפללים בבית הדסה בחברון ב-1980: "אחרי הרצח בבית הדסה הייתה לי הרגשה שמדובר בפיקוח נפש. אוזלת היד הממשלתית הייתה יכולה לגרום לשפיכת דם יהודי נוסף חס וחלילה. כשהציעו לי להצטרף, הבנתי שהולכים לרוצץ את ראש הצפע מתוך מטרה למנוע שפיכת דם יהודי. היה ברור לי שפיקוח נפש דוחה במקרה זה את חוקי המדינה ופקדה אותי הרגשה שאני אישית צריך לנקום ולעזור בקימום כבוד ישראל המושפל עד עפר. עם זאת היה לי ברור שמדובר במעשה חד-פעמי".

     

    אביו של חנוך, הרב מוטי גנירם, עמד בראש ישיבה שפעלה בחומש ולאחר ההתנתקות עברה ליהודה ושומרון. ב-2012 הוגש נגדו כתב אישום שבו נטען כי איים יחד עם 12 אנשים נוספים על מוחמד סמאמרה, פלסטיני שרעה עדר צאן בוואדי הסמוך ליישוב מגוריו.

     

    על פי כתב האישום המקורי שהוגש, הם זרקו אבנים עליו ולעבר הכבשים וסמאמרה ברח מהמקום. בכל פעם שניסה להתקרב לעבר הכבשים, גנירם נופף לעברו עם נשקו. רועה הצאן ברח ולאחר מכן הם הובילו את עדר הצאן, שמנה כ-100 כבשים, לעבר היישוב ונעלו אותו במכלאה במקום. רק בהתערבות הצבא הוחזר העדר לבעליו.

     

    במסגרת הסדר טיעון גנירם לא הורשע, אך הודה בעובדות כתב אישום מתוקן, שממנו נמחקו החלקים שבהם נטען שגנירם נופף לעברו עם נשק ושנזרקו אבנים לעבר הפלסטיני. בית המשפט הורה לו לחתום על התחייבות בסך 3,000 שקלים, שלפיה לא יעבור על עבירה של איומים במשך שנתיים.

     

    נגד הנכד חנוך הוגש בחודש שעבר כתב אישום אחרי שהפר את תנאי מעצר הבית שהוטל עליו במסגרת צו הרחקה שהוצא נגדו על ידי אלוף פיקוד מרכז רוני נומה. על פי סנגורו, הוא נתפס מפר את הצו כשחזר מחתונה ושהה במכונית עם אביו ואחיו.

     

    על פי כתב האישום, ב-19 באוקטובר הוציא אלוף הפיקוד נגד גנירם צו הרחקה מאזור יהודה ושומרון, "לאחר שעיין בחומר מודיעיני מהימן ואיכותי המצביע על מעורבות בפעילות בלתי חוקית ואלימה המסכנת תושבים פלסטינים ורכושם, ולאחר ששוכנע כי טעמים ביטחוניים כבדי משקל מחייבים זאת, וכי הדבר נחוץ והכרחי לשם שמירה על ביטחון האזור ועל הסדר הציבורי מפני הסיכון הכבד והמשמעותי הטמון בפעילותו האסורה".

     

    האב מוטי גנירם: מעדיף לשתוק

    משפחת גנירם מתגוררת ביישוב באזור הר חברון. מקורב למשפחה סיפר כי חנוך היה מגיע לבקר ביישוב רק פעם בכמה שבועות, וברוב הזמן שהה בגבעת הבלאדים שבאזור בנימין.

     

    האב, הרב מוטי גנירם, נחשב דמות חינוכית משמעותית שנערים רבים שואבים ממנה השראה. "השיעורים שהוא מעביר", מספר מכר המשפחה, "לא עוסקים בפוליטיקה אלא בפרשת השבוע והלכה. הרב מוטי מעולם לא חשש לדבר על דעותיו עם התלמידים אך לא היה קיצוני. הוא תמיד טען שאת הטיפול במחבלים צריך להשאיר לצבא וכל נער יגיע לגיל שבו יוכל לקחת חלק במצווה".

     

    מאז הבוקר סירב הרב גנירם להגיב לדברים ואמר: "אני מעדיף בעת הזאת לשתוק".

     

    לקראת הערב הוא נראה לומד בבית המדרש בישיבה והעביר שיעור לתלמידים.

     

    "תרגילים ישנים של השב"כ"

    לצד פרשות אלו, שזכו לסיקור נרחב בתקשורת, נחקרים מקרים רבים נוספים של פעולות תג מחיר – ובמטרה לקדם את החקירה ולהעמיד את המבצעים לדין, החלו בחודשים האחרונים במערכת הביטחון לבצע מעצרים מנהליים נגד פעילי ימין בולטים. אלא שגם מעצר מנהלי אינו מצליח בהכרח לזרז את החקירה, וזאת בשל דבקותם של פעילי הימין העצורים בשתיקתם.

     

    ביטוי לכך ניתן למצוא למשל בסרטון שבו מתאר פעיל הימין הקיצוני הקטין א' את חקירתו בשב"כ. "נעצרתי עם שישה מהחברים שלי בחשד להצתת מבנים של ערבים בכפרים ערביים", סיפר א', והמחיש בדבריו את הקרע העז בין אותן קבוצות ימין קיצוני לזרועות המדינה.

     

    לדברי א', "באחת החקירות החוקר אומר לי: 'אתה לא רוצה לדבר? אתה שותק?' הוא ניסה כאילו להגיד לי שחברים שלי כבר דיברו, הוא רצה שאני אפתח. הוא לא ידע שזה תרגילים ישנים שעושים כל פעם מחדש. לא שיתפתי פעולה עם החוקרים מכיוון שאני לא משתף פעולה עם אנשים שנלחמים בעם היהודי ובארץ ישראל, ואני לא

    משתף פעולה עם אנשים שהם שליחיו של השלטון הזר בארצנו. אנחנו עבדים רק של הקדוש ברוך הוא – אף אחד לא יפחיד אותנו, לא השב"כ ולא שום ממסד אחר פה בארץ, ואנחנו נמשיך לפעול למען הקמת מדינה יהודית ובניין בית המקדש".

     

    צעיר אחר, שנעצר לפני כשנה בחשד לכמה עבירות בנושאים לאומניים, העדיף להישאר במעצר ולא לקיים את תנאי הערבות שהוצעו לו – משום שלטענתו זו תהא הכרה בסמכותו של בית המשפט. "הוא לא היחיד, הוא משקף ציבור גדול מאוד של יהודים שאינם מכירים בסמכותם של חוקים שאינם חוקי התורה הקדושה, ושל שופטים שהם עצמם עבריינים ופסולים לעדות על פי התורה", אמרו חבריו. "החוק היחיד שמחייב אותנו הוא חוק התורה. אנחנו גאים בו על כך שהוא מוכן לשלם את המחיר על האמת והנאמנות לתורה".

     

    א' אמר עוד: "זכיתי להסתופף בצלו של רבי נחמן והייתי גם אצל הבעל שם טוב ורבי ישראל מרוז'ין עם המסע המיוחד שארגנו בחברת נוף קסום מעמנואל, (וכך זכיתי לתמוך בסוכנות נסיעות בשומרון, שזוהי זכות עצומה לתמוך ולסייע למתיישבים הפותחים עסקים בשומרון), וזה נותן לי אושר בלב, שמסייע לי ונותן לי חוסן, פה בהתיישבות בגבעה ליד כפר תפוח, מול כל הגורמים העוינים, מבית ומחוץ".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים