הכירו את ההבטחה החדשה של ישראל במרתון

"מי זה טפרי?", שאלו לא מעט חובי אתלטיקה כשהתבשרו על זכייתו של מארו טפרי באליפות ישראל בחצי מרתון. לעומת זאת, אלו שעובדים איתו או מתחרים מולו, הריחו כי הרץ הצעיר (רק ארבע שנים באתלטיקה) מפנימיית בן-שמן ומועדון מכבי תל-אביב מתבשל להיות אחד מרצי המרתון המובילים שלנו. עכשיו כבר מדברים עליו בהקשר של השתתפות באולימפיאדת ריו.

גובהו 1.64 מ' והוא שוקל 52 ק"ג ("שורף הרבה שומן באימונים ובתחרויות"), מידות של רץ מרתון טיפוסי. טפרי (23), אינטליגנטי על המסלול ומחוצה לו, עשה בגרות במגמת ביולוגיה (5 יחידות) ומתכנן לימודים אקדמאיים גם כן בתחום הביולוגיה. אבל עוד לפני הלימודים הגבוהים, ראשו נתון כל כולו ב-200 הקילומטרים שהוא רץ מדי שבוע באימונים.

התקווה הצעירה לריו ומעבר. טפרי על המסלול(צילום: מאיר ארזי)

ריצת המרתון, באופן מסורתי, הייתה שייכת לאתלטים מבוגרים יותר. היילה סטאין שבגיל 50 ליקט ניצחונות הוא דוגמה קיצונית אמנם, אבל רוב הרצים נהגו לבצע את ההסבה מריצות המסלול הארוכות (5,000 ו-10,000 מ') למרתון בסביבות גיל 30. נכון שישנם גם צעירים יותר בצמרת, אבל הם מעטים.

טפרי, כאמור, הוא רק בן 23. "זיהינו אצלו תכונות טובות של רץ מרתון. הוא מאוד שקול ואחראי בתכנון הריצה, ויש לו גם כמה יתרונות גנטיים מסוימים שאפשר לבנות עליהם", אומר דן סלפטר, מאמנו האישי. "החלטנו לא לחכות ולהעביר אותו למרתון. לא מן הנמנע שבעתיד יצטרף אליו חברו הקרוב ימר גטהון, שבינתיים מתמחה בריצות שבין 1,500 (שיאו האישי פחות מ-3:45 דק') ל-10,000 מ'. באליפות ישראל בחצי מרתון הם הגיעו ראשונים וחצו כמעט יחד את קו הסיום, כשגטהון הגיע כשנייה אחרי טפרי. אולי הייתה זו ג'סטה לחברו הקרוב מבן-שמן, שלקח את התואר הראשון בחייו.

טפרי - שהספיק כבר לרוץ 5,000 מ' בזמן נאה של 14:11 ד' וסיים את המרחק הכפול ב-29.11 ד' (עדיין רחוק משיא הפוטנציאל שלו) - נבנה בקצב הנכון בכדי להיות מרתוניסט מוביל. הוא קבע לא מכבר בברלין את הזמן השלישי הטוב ביותר של ישראלי למרתון בכורה, 2:19.19 שעות, מעט אחרי מוגס טסמה ויוסף גז'צאו. עם זאת, הוחלט כי הוא לא ישתתף במרתון טבריה ובאליפות ישראל ב-10,000 מ', כדי שיוכל להתמקד בהכנות למרתון לונדון שם ינסה לקבוע את הקריטריון האולימפי (2:19:00 שעות). "ריו תהיה בונוס אם אגיע אליה, אני בונה על טוקיו 2020", אמר טפרי, אבל סלפטר, שיודע דבר או שניים על ריצות ארוכות, נחרץ ממנו: "הוא בהחלט יכול לקבוע את הקריטריון גם לריו".

החבר הכי טוב והיריב. ימר גטהון(צילום: יוסי לזרוף)

מקום שמיני, עוד לפני שהתחיל להתאמן

טפרי נולד בבנגלה שבצפון-מערב אתיופיה. "עיר קטנה של 15 אלף תושבים בגובה 2000 מ' מעל פני הים", הוא מספר. "דווקא חשבתי להיות ספורטאי, אבל בעיר שלנו לא היו מספיק מתקנים לאתלטיקה. חשבתי שאולי בעתיד אהיה רץ".

לא יכולת להתאמן במועדון כלשהו?

"לא. מועדוני ספורט יש רק באדיס אבבה, ובשביל זה הייתי צריך לעבור לשם. לא יכולתי לעבור לבד לאדיס אבבה בגילי".

ב-2006, כשהיה בן 14, משפחתו עלתה לארץ והובאה למרכז הקליטה בקריית-ים. הם היו אבא, אמא ושבעה אחים ואחיות. עוד שלושה נותרו בינתיים באתיופיה. בתוך לימודי העברית הוא כמעט שכח שפעם חשב להיות ספורטאי. שלוש שנים עשה בקריית-ים, ואז הועבר לפנימיית הנוער בן-שמן. 

"הפנימייה נרשמה לאליפות בתי-הספר למרוצי שדה. כל בית-ספר היה אמור לשלוח שישה נציגים. לבן-שמן היה חסר אחד, ואז פנו אליי. לא בניתי על התחרות, אבל להפתעתי סיימתי במקום השמיני מבין 70, ועוד בלי אימונים. היום, כשאני חושב על מה שעברתי, ברור לי שאם לא הייתי במקרה מגיע לבן-שמן לא הייתי אתלט", מספר טפרי. וכאן ראוי לשאול: איפה בדיוק מערך הסקאוטינג בישראל? האם כישרונות אחרים מתפספסים בגלל שלא היה להם את המזל שמישהו יגלה אותם?

טפרי עם האחיות דיבבה(צילום: פרטי)

טפרי התאהב בריצות הארוכות ואחרי שחברו לפנימייה, הרץ התחרותי ימר גטהון, סיפר עליו לד"ר רפי וישניצר ממכבי ת"א, הוא זומן להצטרף לצהובים-כחולים.

ההצלחה של טפרי וגטהון הביאה את גל לוי (31), רכז חטיבת הביניים בפנימיית בן-שמן, להקים פרויקט אתלטיקה במקום. בהמשך הצטרפו לפרויקט אתלטים צעירים מוכשרים כמו דוד טאיצ'ו הנחשב להבטחה ב-800 מ' ובני אליהן, מהבולטים שברצים הצעירים בישראל. גל משמש כסוכן של הרצים בהתנדבות והספיק לארגן להם מספר חסויות של חברות הלבשה ומשקאות לספורטאים. "אנחנו לא משלמים לו, הוא עושה הכל באהבה", מספר טפרי.

סיפורו של גל לוי מזכיר במידה מסוימת את זה של הכומר הסקוטי קולם אוקונל, שנשלח לעסוק בהוראה בכפר איטן הקנייתי והפך לגורו של מיטב הרצים הבכירים בקניה. ההבדל הוא שבעוד אוקונל עובד עם הרצים על הצד המקצועי, גל לוי אמון על הצד הארגוני.

טפרי עם גל לוי(צילום: פרטי)

לאחר שדורג שלישי באליפות ישראל לנוער במרוצי שדה, טפרי נשלח לייצג את המדינה באליפות העולם בפולין במקצה הנוער. שם הוא פגש את האחיות דיבאבה, טירונש וגנזבה.

האחרונה שיאנית עולם כיום ב-1,500 מ' והראשונה שיאנית עולם ב-5,000 מ' ואחת מהרצות הטובות בהיסטוריה למרחקים ארוכים. "הן שאלו אותי איך יכול להיות שאתיופי מייצג את ישראל. אמרתי להן שאני יהודי, ולכן נסעתי להתגורר בישראל". כמובן שהמצלמות נשלפו, ואחת התמונות לפניכם.

בשנה השנייה שלו כאתלט, החל טפרי להתאמן אצל סלפטר. מסלול ההתקדמות נמשך בעקביות. מדליית הזהב מאליפות ישראל בחצי מרתון נתלתה כמובן על קיר חדרו בבן-שמן. אני שואל אותו אם גטהון המתגורר איתו בכפר אינו מקנא, והוא משיב: "ימר הוא החבר הכי טוב שלי, הוא מפרגן. אם היה ממש רוצה למנוע ממני את הניצחון, ייתכן שהיה יכול. חברים לא מקנאים".

ולסיכום, צריך פשוט לקרוא את מה שכתב סלפטר בעצמו בעמוד הפייסבוק שלו בערב שלאחר זכייתו של טפרי באליפות ישראל: "אני מתרגש מזכיית הבכורה של טפרי בתואר אלוף ישראל. התוצאה שלו 1:06.15 שעות, היא שיפור של כמעט שתי דקות לשיאו האישי. הוא אתלט, ספורטאי ואדם למופת. מוסר העבודה שלו גבוה, הוא צנוע, אינטליגנט ומאוד מספק אותי לאמנו. אני גאה בך". תגידו, אחרי תיאור כזה, לא תרצו להמשיך ולעודד אותו בהמשך דרכו?

אורחת הכבוד

לורנה קיפלאגאט, מהרצות הגדולות ביותר למרחקים ארוכים ומרוצי-שדה, מגיעה ארצה כדי להשתתף בכנס בינלאומי בכפר-המכביה, ביום ששי הבא. הכנס יהווה הכנה לקראת מרתון טבריה בתחילת ינואר.

קיפלאגאט, 41, ייצגה את קניה עד 1999 ואז עברה להולנד בעקבות נישואיה לאיש העסקים פיטר ואן לנגרהוסט. היא זכתה באליפות העולם במרוצי שדה ומרוצי כביש ל-10 ק"מ, מקצוע בו החזיקה בשיא העולם. ב-2008 הוכתרה כאלופת העולם בחצי מרתון בריו.

לורנה קיפלאגאט. לא רק רצה גדולה, גם דואגת לדור הרצים הבא(צילום: gettyimages)

לורנה, שתגיע כאורחת איגוד האתלטיקה ואיש העסקים יובל בראון מחברת "סאקוני", ניצחה בלא מעט מרתונים נחשבים ובראשם אוסקה, אמסטרדם ורוטרדאם, שיאה האישי עומד על 2:22.32 שעות.

בין 2004 ל-2012 ייצגה את הולנד באולימפיאדות בריצת 10,000 מטר, כאשר המיקום הגבוה ביותר שלה היה חמישי באתונה 2004.

כילידת הריפט-וואלי בקניה, מכרה הזהב של רצים מובילים למרחקים ארוכים, פתחה פנימייה לרצים צעירים בעיירה איטן.

עיקרון הכניסה לפנימייה פשוט: מדי פעם נערכות תחרויות ל-10 ק"מ לכול החפץ בכך בין צעירי האזור והבונוס של המנצחים הוא קבלה לפנימייה בתנאי אימון מקצועניים וכלכלה מלאה. אריה גמליאל, רכז המרוצים הארוכים באגוד האתלטיקה, העריך כי המשתתפים בכנס ילמדו הרבה דברים חדשים.