שתף קטע נבחר

מילת השנה בגרמניה: "פליטים"

המילה נבחרה למשפיעה ביותר לשנת 2015 בגרמניה, לפני הביטוי "אני שארלי". בתוך כך מתרגלות משפחות המהגרים לחיים החדשים במדינה שנקרעת בין קבוצות הימין לתומכי מדיניות ההגירה, וברקע אווירת חג המולד

 

הקנצלרית אנגלה מרקל מקבלת את פניהם של פליטים מסוריה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
הקנצלרית אנגלה מרקל מקבלת את פניהם של פליטים מסוריה(צילום: EPA)
ביום שישי האחרון קבע צוות בלשנים מומחים כי המילה "פליטים" היא מילת השנה בגרמניה לשנת 2015. הבחירה נעשתה על סמך מידת השכיחות של המילה בשיח הציבורי במדינה ששברה שיא של כל הזמנים בכמות המהגרים שנכנסו לשטחיה.

 

עוד כתבות בנושא:

מתחילת 2015: גרמניה קלטה כמיליון מהגרים

אחרי הונגריה: מקדוניה הציבה גדר נגד מהגרים

עוקף ים: פליטים על אופניים שבאים דרך הקוטב

הסכם: טורקיה תחסום מהגרים, אירופה תשלם לה בכסף ופטור מוויזה

 

צוות המומחים של "החברה לשפה הגרמנית" (Society for German Language) קבע כי המילה "פליטים" (או בגרמנית: Flüchtlinge) היא החשובה ביותר בגרמניה לשנת 2015. המילה נבחרה מתוך 2,500 מילים או ביטויים ש"השפיעו משמעותית על השיח הציבורי וליוו את החיים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים בדרך ייחודית", לדברי הצוות.

 

במקום השני נבחר הביטוי Je Suis Charlie ("אני שארלי") – סיסמה ששימשה רבים בעולם כדי להפגין נגד הטרור ובעד חופש הביטוי לאחר הטבח במשרדי מערכת העיתון "שארלי הבדו" בבירה הצרפתית בינואר האחרון. אל המקום השלישי הגיעה המילה "Grexit" שנפוצה על רקע החוב היווני וביטאה את האפשרות כי יוון תצא זמנית מגוש האירו בשל סירובה למדיניות הצנע.

 

הפגנות בברלין למען חופש הביטוי אחרי הטבח במערכת "שארלי הבדו" (צילום: AP) (צילום: AP)
הפגנות בברלין למען חופש הביטוי אחרי הטבח במערכת "שארלי הבדו"(צילום: AP)

בתוך כך, משבר הפליטים ממשיך להתסיס את האווירה הגיאופוליטית בגרמניה, שבה רבים שינו את גישתם מקבלת פנים חמה לעוינות. כך למשל ניתן לראות בהפגנות התדירות שמארגנות קבוצות ימין שמבקשות לסגור את שערי גרמניה בפני הפליטים, או בהצתות והוונדליזם שנפוץ במיוחד במרכזי הקליטה השונים. גם העובדים שעסוקים בטיפול במהגרים, דוגמת שוטרים, עובדים סוציאליים, עובדי עירייה ומתורגמנים, אמרו כי הם מותשים.

 

רבים מהפליטים שנרשמו כמבקשי מקלט בגרמניה עדיין שוהים במרכזי הקליטה הצפופים, בהם פורצים פעמים רבות עימותים בין קבוצות אתניות שונות והדאגה מפני ניצול של נשים וילדים בהם הולכת וגוברת. פרצי אלימות נפוצים לא רק מקרב מהגרים אחרים במרכזים, אלא אף מגורמי הביטחון המקומיים או חורשי רעה שמגיעים במסווה של מתנדבים.

 

 (צילום: getty images) (צילום: getty images)
(צילום: getty images)

רק מעטים מהפליטים מצליחים לצאת ממרכזי הקליטה, לקבל סטטוס של תושב קבע ולנוע בחופשיות ברחבי המדינה. משפחת חבשיה הסורית היא דוגמה אחת לכך. המשפחה, שאותה ליוותה קירסטן גרישבר כתבת בסוכנות הידיעות AP, מתגוררת כעת בעיר צוויקאו שבמזרח גרמניה.

 

"רק לפני שבועות אחדים הייתי מיואשת לגמרי", סיפרה אם המשפחה חוואלה כרים. לדבריה, עדיף היה לשוב להפצצות בדמשק מאשר לחיות בתנאים-לא-תנאים במרכז הקליטה הצפוף וחסר הפרטיות. כיום, היא מספרת, היא מאושרת מכך שהרשויות הגרמניות הצליחו למצוא לה דירה ריקה שבה היא יכולה לגור עם ארבעת ילדיה בכבוד.

משפחת חבשיה על רקע ההכנות לחג המולד בגרמניה (צילום: AP) (צילום: AP)
משפחת חבשיה על רקע ההכנות לחג המולד בגרמניה(צילום: AP)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)
גרישבר מתארת כיצד המשפחה החליטה להיות שותפה לאווירת חג המולד שפשטה בעיר הגרמנית, ואף קישטה את דלתה בקישוטי החג המסורתיים. עוד היא מספרת כיצד ארבעת הילדים בחנו את דוכני השוק המסורתי בעיניים שוקקות ובציפייה לחג שיחול בעוד כשבועיים, ב-25 בדצמבר. "אנחנו לגמרי מעורים בחברה", מספרת רים, הבת הבכורה, בעיניים נוצצות. "אם יכלתי לבקש מסנטה קלאוס משאלה אחת, הייתי מאחלת ללכת בקרוב לאוניברסיטה", היא מוסיפה. אחיה, מוחמד בן ה-18, אמר כי הוא דווקא מאחל ומתפלל לשלום בסוריה.  

 

 

רים חבשיה: "הייתי מאחלת ללכת לאוניברסיטה" (צילום: AP) (צילום: AP)
רים חבשיה: "הייתי מאחלת ללכת לאוניברסיטה"(צילום: AP)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)
 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)
לצוויקאו הגיעה המשפחה לאחר מסע ארוך ומלא תלאות. תחילה עברו החמישה בסירה במימי הים התיכון הסוערים עד שהגיעו ליוון. משם צעדו חודשים ארוכים בשדות התירס של מדינות הבלקן בלי הרבה מים ובחום לוהט. הם נאלצו לקפוץ מעבר לגדרות התיל בחשש מפני משטרת הגבול ההונגרית, ושילמו למבריחים רומנים אלפי אירו על מנת שאלו ייקחו אותם לברלין במיניבוס. גם לאחר הגעתם לגרמניה נאלצו לשרוד לילות ארוכים במרכזי הקליטה בתנאים ירודים. אך כעת, עם קבלתם את הדירה החדשה, הכול נראה כמו חלום רע.

 

למרות הרצון להשתלב מרגישים בני המשפחה את העוינות מצד המקומיים. רים סיפרה כי היא חווה יחס כזה לעתים קרובות מאחר שהיא מסתובבת עם חיג'אב, כיסוי הראש הנהוג במסורת המוסלמית. 

 

ואכן אין מוסלמים רבים בעיר הגרמנית: פחות משני אחוזים, כ-3,000 איש, הם זרים בצוויקאו, ומרביתם הם רוסים ווייטנאמים שהיגרו למזרח גרמניה בשנות התשעים. רק 130 מתושבי העיר הם סורים. גם מוסלמים לא ניתן לראות תכיפות בעיר, וכאשר נרשמו בני המשפחה אצל פקיד העיר הוא רשם אותם כ"חסרי דת". "מצטער", אמר להם אז, "איסלאם פשוט לא קיימת במחשבים שלנו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים