מיליון ילדים עניים, 2.6 מיליון איש חיים בעוני
דו"ח העוני האלטרנטיבי של עמותת "לתת" חושף מציאות מדאיגה בהרבה מזו שנראתה מדו"ח הביטוח הלאומי. המספרים הקשים: 51% מהקשישים נתמכי הסיוע ויתרו על קניית תרופות, 24% מהילדים לנתמכים הלכו לבי"ס ללא מזון
כשבוע לאחר פרסום נתוני העוני של המוסד לביטוח לאומי, שלימד על עלייה מתונה בשיעורי העוני, מפרסמת עמותת "לתת" את "מדד העוני האלטרנטיבי לשנת 2015", המציג תמונת מצב מטרידה: לפי דו"ח העמותה 2,624,000 איש בישראל חיים בעוני, בהם קרוב למיליון ילדים. הדו"ח, המציג את מדדי העוני ונתונים שונים על מצב העניים בישראל, יוצג היום (ג') בכנס השנתי של הארגון שייערך במכללה האקדמית תל אביב.
בשבוע שעבר פורסם דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי, המבוסס על סקרי הוצאות משקי בית של הלמ"ס, לפיו 1.7 מיליון איש בישראל ניצבים מתחת לקו העוני. מדד העוני של "לתת", הטוען כי 2.6 מיליון איש חיים בעוני, בהם 1,626,000 בגירים ו-998,000 ילדים, בוחן בשונה מהביטוח הלאומי מידת מחסור של אדם בחמישה תחומים המשקפים צרכים חיוניים לקיום בכבוד: דיור, השכלה, בריאות, ביטחון תזונתי והיכולת לעמוד ביוקר המחיה.
המדד, שנבדק בקרב מדגם של 500 משיבים מהאוכלוסייה הכללית ו-700 משיבים מהאוכלוסייה הנתמכת על ידי ארגוני הסיוע השונים, קובע אם אדם נתון במצב של העדר עוני, עוני, או עוני חמור. בנוסף, הסקר שערכה העמותה בקרב הנתמכים בעמותות מלמד על מצבם של הישראלים החיים בעוני.
ילדים
62% מההורים נתמכי הסיוע העידו בסקר כי נאלצו לוותר על תרופות או טיפול רפואי עבור ילדיהם באופן קבוע (12%) או לעתים (50%). לדברי 37% מההורים הנתמכים, ילדיהם דילגו על ארוחות או צמצמו אותן בשל המצוקה הכלכלית. 27% מההורים דיווחו כי ילדיהם חשו רעב במהלך השנה האחרונה. 14% מההורים אמרו כי ילדיהם התמודדו עם מצב שבו לא אכלו יום שלם בעקבות אי יכולתם להשיג להם מזון.
14% מההורים הנתמכים אמרו כי ילדיהם התנסו בקיבוץ נדבות, איסוף אוכל מפחי אשפה וגניבת אוכל. כרבע מההורים העידו כי קרה שילדיהם הלכו לבית הספר ללא כריך או מזון אחר, בעוד 4% העידו כי מצב זה מתרחש באופן קבוע. כ-58% מההורים הנתמכים סיפרו כי ילדיהם ניזונים בעיקר מפחמימות (31%), לחם וממרח (28%). 15% מההורים הנתמכים העידו כי ילדיהם נאלצו לעבוד במהלך שנת הלימודים בשל הכרח כלכלי ו-9.5% דיווחו כי אחד או יותר מילדיהם נאלצו לעבור לפנימייה.
קשישים
96% מהקשישים הנתמכים העידו כי קצבת הזקנה לא מאפשרת להם למלא את צורכיהם הבסיסיים לחיים בכבוד. 90% מהקשישים הנתמכים אמרו כי אינם מסוגלים לעמוד בתשלומים עבור סיעוד או עזרה בבית. 52% מהקשישים הנתמכים אמרו כי הם אינם מסוגלים לשלם עבור תרופות ושירותים רפואיים. 43% מהקשישים נתמכי הסיוע העידו כי הם סובלים ממחסור בארוחות מזינות ושאין ביכולתם לשלם עבור המצרכים הנדרשים. 61% מהקשישים הנתמכים דיווחו כי הם חיים לבד, ואילו 24% אמרו כי הם סובלים מבדידות ואינם יכולים לקחת חלק בפעילויות חברתיות.
דיור
58% מהנתמכים אמרו כי עברו בשנה האחרונה תהליך של הוצאה לפועל, תביעות משפטיות או פינוי מדירה. 54% מהנתמכים דיווחו כי נותקו בשנה האחרונה ממים או מחשמל כי לא הצליחו לשלם עבורם. 21% מהנתמכים העידו כי הם חוששים שייאלצו לפנות השנה את ביתם בשל אי יכולת לעמוד בתשלומי שכר דירה או משכנתה. ל-9% מהנתמכים אין קורת גג או שהם מתגוררים בקביעות בבית מחסה. כ-80% מהנתמכים נאלצו לוותר על תיקון ליקויים בדירתם לאורך זמן מסיבות כלכליות, זאת בהשוואה ל-37% באוכלוסייה הכללית. 41% אמרו כי אין ברשותם תנור או מזגן לחימום הבית או שאינם יכולים לעשות בהם שימוש בשל המצוקה הכלכלית. כחמישית מהנתמכים סיפרו כי הם גרים בדירה שבה לא יותר מחדר שינה אחד.
השכלה
80% מהנתמכים העידו כי הם אינם בעלי תעודת בגרות (בהשוואה ל-33% בסקר שנערך באוכלוסייה הכללית), 41% אמרו כי לא השלימו את לימודיהם בבית הספר התיכון (בהשוואה ל-10% בסקר הכללי) ורק 4% אמרו כי הם בעלי השכלה גבוהה (בהשוואה ל-32%). כ-57% מההורים הנתמכים דיווחו כי הם אינם יכולים להעניק לילדיהם חוגים ושיעורים פרטיים, 44% נוספים העידו שאינם יכולים לרכוש עבורם ספרים וציוד לימודי בסיסי לבית הספר. כשני שלישים מהנתמכים ציינו כי הסיבות המונעות מהם להשיג רמת השכלה גבוהה יותר הן בעיקר גובה שכר הלימוד והטיפול בילדים.
בריאות
כ-90% מהנתמכים אמרו כי ויתרו השנה על קניית תרופות באופן קבוע (40%) או לעתים (49%) בשל המצוקה הכלכלית, זאת לעומת כחמישית מהנשאלים בסקר שנערך בקרב האוכלוסייה הכללית. כ-90% מהנתמכים העידו כי ויתרו השנה על טיפולי שיניים באופן קבוע (40%) או לעתים (49%) בשל המצוקה הכלכלית, לעומת 37% בקרב האוכלוסייה הכללית. 62% מהנתמכים העידו כי הם סובלים מבעיות בריאותיות רבות בהשוואה ל-45% בציבור הרחב.
65% מהנתמכים אמרו כי הם בעלי ביטוח בריאות בסיסי של קופת חולים, זאת בהשוואה ל-17% בציבור הרחב. 80% מהנתמכים דיווחו כי הם כלל אינם מסוגלים לרכוש ביטוח בריאות משלים (עלייה בשיעור של 14% ביחס לשנה שעברה). 53% מהנתמכים סיפרו כי הרגישו השנה צורך בתמיכה נפשית, אך ויתרו כיוון שלא היו יכולים לשלם עבורה. רבע מכל הנתמכים העידו כי הם חולים כרוניים, נכים ובעלי מוגבלויות.
ביטחון תזונתי
90% מהנתמכים דיווחו כי סבלו בשנה האחרונה ממחסור במזון או ממגוון דל מבחינה תזונתית, 55% סבלו מהבעיה לעתים קרובות או רוב הזמן, זאת בהשוואה ל-11.6% בלבד מהציבור הרחב. 59% מהנתמכים אמרו כי נאלצו לצמצם ארוחות או לדלג על ארוחות במהלך השנה האחרונה, כי לא היה להם מספיק כסף לקנות אוכל. 39% העידו שהדבר קורה כמעט כל חודש.
23% מהנתמכים דיווחו שקרה שלא אכלו יום שלם כי לא היה להם מספיק כסף לקנות אוכל, 37% העידו שחשו רעב ו-29% אמרו כי ירדו במשקל עקב המצוקה הכלכלית. 12% מהנתמכים אמרו כי נאלצו במהלך השנה האחרונה לחפש מזון בפחים, לקבץ נדבות או לאכול שאריות מזון שנזרקו - עלייה בשיעור של 16% ביחס לשנה שעברה. 57% מהנתמכים אמרו כי נעזרו לפחות כמה פעמים בחודש בארגון המספק להם מזון. בסקר נוסף שנערך בקרב כמאה מנהלי עמותות סיוע העידו 78% מהמנהלים כי במהלך 2015 חל גידול בדרישת נזקקים למזון.
תעסוקה
47% מהנתמכים העידו כי הם עובדים אולם חיים בעוני. 46% עובדים במשרות חלקיות ו-71% דיווחו כי הם מרוויחים שכר של עד 4,000 שקל לחודש. 64% מהנתמכים דיווחו כי הם עובדים אך אינם מקבלים זכויות בסיסיות במקום עבודתם (32%) או שמקבלים רק את חלקן (32%). 32% מהנתמכים דיווחו כי הם חשים חוסר ביטחון תעסוקתי ומציינים כי קיים סיכוי גבוה שיאבדו את עבודתם הנוכחית. 44% מהנתמכים בגיל העבודה אמרו כי הם אינם עובדים (עלייה בשיעור של כ-5% מהשנה הקודמת).
יוקר המחיה
18% מהנתמכים העידו כי תכננו לשים קץ לחייהם או לפגוע בעצמם בגין מצבם הכלכלי - עלייה בשיעור של 28.5% ביחס לשנה שעברה (14%). 39% מהנתמכים דיווחו כי מצבם הכלכלי הורע לעומת השנה שעברה - עלייה של פי שניים ביחס לשנה שעברה (19.6%). 59% מהנתמכים אמרו כי לא חיו בעוני בילדותם ומצבם הורע בבגרותם. 48% מהנשאלים בסקר הציבור הרחב הביעו חשש שהם ומשפחתם יתדרדרו למצב של מצוקה כלכלית בשנה הקרובה - עלייה חדה בשיעור 41% ביחס לשנה שעברה (34%).
האחריות לטיפול בעוני
77% ממנהלי העמותות ציינו כי 80% או יותר מהנתמכים הופנו על ידי עובדים סוציאליים במחלקת הרווחה. 71% מהמנהלים דיווחו כי הם אינם מקבלים תמיכה ממשרד הרווחה בגין הטיפול בנזקקים.
"אי אפשר להשלים עם מציאות שבה יותר מ-30% עניים וכמעט מיליון ילדים ועדיין אין תוכנית רב-שנתית לטיפול בנושא", מסרו יו"ר "לתת" ז'יל דרמון ומנכ"ל העמותה ערן וינטרוב. "המשך המדיניות הנוכחית כמוה כהחלטה על 'תוכנית ההיפרדות' - מהעניים, מעצמנו. אבל יש גם תרחיש אחר, אופטימי. עם יותר שוויון ומכנה משותף רחב של ערבות הדדית, שלום פנימי בינינו, מציאות נורמלית ואטמוספירה של תלכיד חברתי. חייבים לטפל בעוני, גם כי זה הדבר הראוי לעשות מבחינה ערכית ומוסרית, גם מכיוון שזה יעיל כלכלית למשק, וגם משום שזה אפשרי: הפתרונות ידועים, המסקנות וההמלצות קיימות".
לפנייה לכתב/ת 
