שירה: "בדרך שבה נותרתי מאחור"
"מחפש מילים לתאר אובדן /אותיות, להיפרד מכל הריקנות/ שהבאת אל פי בתפילה/ שתסיים ספר בהעלמותי/ שכריכה תצחיק". שירה מאת מתי שמואלוף
לֹא הָיָה מֵעוֹלָם בַּיִת בַּשִּׁירָה
"לֹא הָיְתָה מְדִינָה בְּגַן עֵדֶן
לֹא הָיָה מֵעוֹלָם מִזְרָח וּמַעֲרָב
לֹא גֹּרַשְׁנוּ, לֹא הוּבַסְנוּ"
הַגַּבּוֹת הַשְּׁחֹרוֹת זָזוֹת מִצַּד לְצָד
כּוֹס הַקָּפֶה הַשָּׁחֹר עִם הֶל רוֹעֶד
בָּרַכֶּבֶת בְּהֶרְמָן פְּלָאטְז
אוּבָּאן, אוּ- זִיבֵּן, תַּחֲנָה אַחַת
גֶּשֶׁם לֹא פּוֹסֵק
וְאַהֲבָה עֵירֹמָה, מִתְקָרֶבֶת בַּזָּרוֹת
לַהִתְגַּלּוּת
כִּי
גָּלִינוּ
וְנֶאֱמַר שִׁירָה
וְנַכְשִׁיר דֶּרֶךְ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם
כְּשֶׁיֵצְאוּ הַכּוֹכָבִים
לְמַעֲנֵךְ
שָׁר לָךְ אוֹת
"הָיִיתִי מָכוּר לַמֶּלַח הַזֶּה שֶׁל הַיָּם הַתִּיכוֹן
נוֹלַדְתִּי בְּבַּגְדָּד שֶׁל מַעְלָה
בִּזְבַּזְתִּי קְלָפִים שֶׁל אֲהָבוֹת
הִתְגַּיַּסְתִּי לַסִּיּוּטִים שֶׁל מֶּמְשָׁלוֹת"
אִם אָהֲבָה הִיא דָּאֲגָה
אִם קְדוֹשָׁה הִיא גָּלוּת
אִם גַּן עֵדֶן הוּא בּוּשָׁה
אִם אֵין קְמָטִים שֶׁמְּבִיאִים שַׁלְוָה
אִם נִקְשַׁרְנוּ בְּחֵטְא
אִם שָׁכַחְנוּ אֶת הַמִּקְלֶדֶת שֶׁפַּעַם הָיְתָה פָּשׁוּט עֵט
אִם לֹא שָׁלְחוּ כֹּחַ סִיּוּעַ לִשְׁכוּנוֹתֵינוּ
אִם אַף אַחֵד לֹא כָּתַב אֶת קוֹרוֹתֵינוּ
אִם דּוֹר רוֹדֵף דּוֹר
וְהַחֶשְׁבּוֹן נִשְׁאַר פָּתוּחַ
אִם הִתְעוֹרַרְתִּי בַּבֹּקֶר יוֹמוּלֶדֶת בּוֹכֶה
אִם אֵצֶל סָבְתָא אֲנִי מוֹצֵא מַחֲסֶה
אָז תֵּדְעִי שֶׁנִּשְׁלַחְת אֵלַי מִלְּמַטָּה
גְּאֻלָּה גֵּיהִנֹּמִית בַּחֲשֵׁכָה
אָנוּ לֹא נִמָּשַׁח לַתַּרְבּוּת שֶׁל מַעֲלָה
בֵּיתֵנוּ יִהְיֶה מֵעֵבֶר לַתְּהוֹם הַמִּצְוָה,
שָׁם נִמְצָא אוּלַי סִירָה עִם פְּרוּטָה, לַחֲצוֹת
בַּחֲזָרָה אֶל הָאוֹת.
מְפַחֵד שֶׁלֹּא אַצְלִיחַ לְהִכָּשֵׁל
בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ נוֹתַרְתִּי מֵאָחוֹרמְחַפֵּשׂ מִלִּים לְתָאֵר אָבְדָן
אוֹתִיּוֹת, לְהִפָּרֵד מִכָּל הָרֵיקָנוּת
שֶׁהֵבֵאתָ אֶל פִּי בַּתְּפִלָּה
שֶׁתְּסַיֵּם סֵפֶר בְּהֵעָלְמוּתִי
שֶׁכְּרִיכָה תַּצְחִיק
שֶׁלַּעַג יַעֲרֹךְ
בְּרֵכַת קַיִץ רַעֲשָׁנִית בַּדְּמָמָה, שִׂמְחַת יְלָדִים בִּשְׁרִיקַת פְּצָצָה
אִמָּהוֹת הִתְרוֹקְנוּ מֵרֶחֶם
שִׁירָה מִקָּהָל
קָהָל מִשִׁירָה
אֵין טָעַם לְדַבֵּר עִבְרִית
לְלֹא שְׁחִיָּה בִּתְפִלָּת אֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ תַּכְלִית לְעַנְנֵי הַקֶּרַח, בְּסּוֹף מַעֲרֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל אִמִּי, כְּשֶׁהִיא מְכִינָה
אוֹתִי לִקְרַאת בּוֹאִי, כְּאָרוּס
עִם אֲרוּסָתִי, גָּלוּת, שֶׁעוֹדְדָה הַצְלָחָה
לַהֲפֹךְ לַכִּשָּׁלוֹן
לִכְתֹּב עִבְרִית
מִחוּץ לְאֵיבָרֶיהָ הַמְּתוּקִים.
מתי שמואלוף הינו סופר, ומשורר. השירים הם מתוך ספר שירה שישי שנמצא בכתובים. ספר השירה החמישי שלו "פרידה בברלין" פורסם בהוצאת בוקסילה בפורמט דיגיטלי. ספר הסיפורים הראשון שלו, "מקלחת של חושך וסיפורים נוספים" ראה אור בהוצאת זמורה ביתן.