בשורה ללקוחות הבנקים וחברות האשראי? לא בקרוב

דו"ח הביניים של "הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים נפוצים", שפורסם אמש, נראה יותר כמו טיוטה עם הרבה מאוד השלמות נדרשות. עושה רושם כי גם שני השותפים להקמת הוועדה – שר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג, לא מתייחסים אליו ברצינות יתרה ושניהם כבר רמזו כי ספק אם יאמצו אותו.

השניים גם לא הפסיקו להתווכח בשבועות האחרונים, כולל במועד הגשת הדו"ח עצמו, בנוגע למסקנותיו (שנדחו כבר מספר פעמים).

בין הייתר - מי יפקח על חברות כרטיסי האשראי שיופרדו מהבנקים, מתי יחויבו הבנקים למכור אותם, האם ניתן יהיה לצרוך אשראי מהחיסכון שנצבר לפנסיה ועוד.

נראה כי גם אין תקדים לכך שאף אחד אינו יודע מתי ואם בכלל יפורסמו מסקנות סופיות.

מבחינתו של הצרכן המציאות הזו מאכזבת. בעיקר מכיוון שהיתה הזדמנות לפתור לא מעט בעיות אמתיות בתחום האשראי הצרכני, חוסר תחרותיות, עמלות וריביות גבוהות ועוד. המענה שניתן בהמלצות הוועדה, בראשות דרור שטרום, הוא חלקי, ולעיתים גם בעייתי.

מה שהתחיל בהרבה רעש ויחסי ציבור. בסיסמאות על "מלחמה בבנקים" (חלקן פופוליסטיות וללא אחיזה במציאות), הסתיים באי בהירות וביותר סימני שאלות מתשובות.

מה היתה המטרה של הוועדה ומה הן ההמלצות העיקריות?

המציאות כיום בה הבנקים הגדולים שולטים בחברות כרטיסי האשראי גורמת לחוסר תחרותיות. הבנקים מציעים ללקוחות את כרטיס האשראי שבבעלותם ולרוב במחיר יקר יותר. הבנקים גם שולטים בכל מערך הסליקה של כרטיסי האשראי וגובים עמלות לא קטנות גם מבתי העסק.

בעיה נוספת היא הריכוזיות הגדולה בתחום האשראי הצרכני. הבנקים מעניקים יותר מ-80% מהאשראי הצרכני למשקי בית (שאינו לדיור), חברות כרטיסי האשראי (שגם הן כאמור בבעלות הבנקים), מעניקות כ-10% נוספים ואת השאר מציעים הגופים המוסדיים (קרנות הפנסיה וחברות הביטוח).

(צילום: גיל יוחנן)

מעבר לכך, האפשרויות בעולם האשראי החוץ בנקאי הן מוגבלות וניתנות לרוב בריבית גבוהה במיוחד.

המלצות הוועדה קובעות כי בנק הפועלים ולאומי יחויבו למכור את השליטה בחברות כרטיסי האשראי שבבעלותם (ישראכרט ולאומי קארד) תוך שנתיים .

מכירת כאל שנמצאת בבעלות דיסקונט (72%) והבינלאומי, תיבחן בעוד ארבע שנים.

בנוגע להרחבת שוק האשראי החוץ בנקאי – הומלץ כי גופי הפנסיה יוכלו להקים חברות בנות שיתמחו במתן הלוואות למשקי בית ועסקים קטנים. כמו כן יושלם מבנה הפיקוח על חברות מימון חוץ בנקאיות והסדרת הפעילות בהן, כולל חברות הלוואות המונים, ובתוך חצי שנה יקבעו תנאים מקילים שיאפשרו לאגודות אשראי לעסוק במתן אשראי צרכני.

ללא ימי אשראי 'חינם'

האם מכירת חברות כרטיסי האשראי תפתור את הבעיה?

התשובה לכך מורכבת. במובן מסויים היא יכולה לפתור את בעיית הריכוזיות, אבל היא מציבה לא מעט אתגרים שלחלק מהן לא ניתן עדיין פתרון.

נזכיר כי לפני כ-10 שנים יצאה לדרך רפורמת בכר (שגם בה היה חבר דרור שטרום) שנועדה גם כן לתת מענה לבעיית ריכוזיות, חוסר אובייקטיביות של גופים פיננסיים וחוסר תחרות. בפועל הרפורמה הזו גרמה לא מעט נזקים לציבור הצרכנים, היא לא הוזילה מחירים, העבירה את הריכוזיות מהבנקים לחברות הביטוח ועד היום למעשה נותרו בה לא מעט "חורים".

אחד הנושאים הבעייתיים למשל הוא מי ירכוש את חברות האשראי. אז אמנם הוועדה אוסרת על גופים פיננסיים גדולים כגון חברות הביטוח הגדולות לרכוש, אך גם אם בנקים גדולים מחו"ל, חברות ביטוח קטנות יותר או קרנות השקעה בינלאומיות, יהיו הרוכשים, הן ירצו להחזיר לעצמם את ההשקעה תוך זמן קצר (השווי של חברות האשראי מוערך בכ-2-3 מיליארד שקל, כל אחת) וכדי לעשות זאת הם יגבו עמלות וריביות יותר גבוהות מהלקוחות.

הוועדה קובעת עוד כי הבנקים לא יורשו להנפיק כרטיס אשראי משלהם, במשך 4 שנים, למעט כרטיסי דביט (כרטיס שהחיוב בו יורד באופן מיידי מחשבון העו"ש). המטרה היא שהבנקים יציעו באופן אובייקטיבי את כרטיסי האשראי הקיימים והלקוח יבחר כראות עיניו.

אלא שאת השינוי הזה רבים מהצרכנים לא יאהבו. מדוע? הוא עלול לשנות הרגל נוח של דחיית מועד החיובים בכרטיס האשראי לתאריך קבוע בחודש. נזכיר כי הכרטיסים המונפקים כיום הם לרוב כרטיסים בשיטת חיוב נדחה ( Deferred debit) אנחנו קובעים מראש תאריך שבו החיובים ירדו מחשבון העו"ש. אם רכשנו 28 יום לפני מועד החיוב, אנחנו מקבלים למעשה סוג של "הלוואה ללא ריבית" למשך 28 יום.

לבנקים, המשופעים בהון זמין, משתלם לתת ימי אשראי ללקוחות כהטבה. אולם לאחר מכירת חברות האשראי, בהתחשב בכך שהכרטיס אינו שלהם, לכאורה, אין להם שום אינטרס לעשות זאת. מנגד, חברות האשראי עצמן אינן משופעות בהון זמין ולכן הן לא צפויות להעניק ימי אשראי "חינם".

נקודה נוספת הנוגעת למכירת חברות כרטיסי האשראי היא המועד. הקביעה כי הבנקים יצטרכו לעשות זאת תוך שנתיים, כנראה לא תעמוד במבחן משפטי, אם יחליטו הבנקים לאתגר את הוועדה. נזכיר כי גם בהמלצות ועדת הריכוזיות במשק, ניתן לחברות 4 שנים להיפרד מהנכסים שלהן.

ההמלצות קובעות שגופי הפנסיה יעניקו אשראי ויתחרו בבנקים. מהיכן יגיע הכסף? מהפנסיה שלי?

נקודה מעניינית. ההמלצות קובעות שגופי הפנסיה יוכלו להעניק הלוואות למשקי בית ועסקים קטנים באמצעות חברות בנות שיקימו, כאשר כספי החוסכים יוכלו להוות עד 25% מההלוואות שגוף הפנסיה מחלק. שאר הכספים יילקחו מההון העצמי של החברות או מכסף שיגייסו.

נציין כי כבר כיום קרנות הפנסיה וקופות הגמל מעניקות הלוואות לעמיתים, מכספי החסכונות, אם כי מדובר בהיקף קטן מאוד ביחס להלוואות בבנקים. העצמת האופציה הזו דורשת בדיקה מעמיקה ושמירה מיטבית על הכסף שנועד עבורנו למחיה בעת זקנה ולא לשדרוג רכב או שיפוץ המטבח.

הוועדה ממליצה אמנם כי חוסכים יוכלו לקבל הלוואות כנגד הפנסיה שלהם בתנאי שתישאר להם פנסיה מינימאלית של 4500 שקל, אך עדיין נדרשות לא מעט השלמות כדי להבטיח את החסכונות הפנסיוניים של הציבור.

האם בשורה התחתונה ריבוי הגופים שיציעו אשראי מחוץ לבנק, יוזיל לי את הריבית ?

ספק. אמנם הרצון הוא שזה מה שיקרה – יותר גופים שמציעים אשראי שיתחרו גם על המחיר, אך כפי שכבר ראינו ברפורמות קודמות, המחיר עשוי לשנות כיוון דווקא כלפי מעלה.

אם ניקח לדוגמה את קופות הגמל שחלקן מעניקות היום אשראי צרכני בריבית הזולה ביותר שניתן להשיג, ההערכה היא שאחרי שהעניין יתמסד, הן עשויות להעלות את הריבית כדי ליישר קו עם גופים מוסדיים מקבילים שיחלו לתת אשראי.

אבל מעבר לכך, ההמלצות לא נותנות מענה להרבה מאוד לקוחות שיקשה עליהם להוכיח כי הם "לקוחות אשראי טובים". שכלול והרחבת השוק לא תעזור להם כנראה בקבלת הלוואה וגם אם יקבלו, זו תהיה בריבית גבוהה במיוחד.