שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עיבוד מחשב

    הלב והנשמה של האלופה: דריימונד גרין הולך ומשתבח

    פורוורד על הנייר (2.01 מ'), שמשחק כסנטר בהרכב הנמוך ומוסר יותר טוב מרוב הרכזים בליגה, שחקן הגנה נפלא, ריבאונדר מצטיין, קלע משופר. גרין הוא השחקן הרבגוני ביותר ב-NBA, והיכולת הנפלאה של גולדן סטייט קשורה בכל מובן לעובדה שהוא נותן עונת שיא

    כשקליי תומפסון קלע 43 נקודות על הראש של פיניקס ברביעי בלילה , היה קל להתעלם מכל שאר הדברים הטובים שעשתה גולדן סטייט. דברים רגילים עבורה, כמו כמות אסיסטים גבוהה, אחוזים מצוינים, שילוב כל השחקנים ומתן מנוחה לכוכבים בדקות ארוכות. ויש עוד מישהו שתיפקד כרגיל, ובאופן מכעיס היה קל לקחת אותו, כמעט כרגיל, כמובן מאליו.

     

     

    בפעם הרביעית העונה - מקום ראשון בליגה יחד עם ראז'ון רונדו מסקרמנטו - דריימונד גרין רשם טריפל-דאבל: 16 נקודות, 11 ריבאונדים, 10 אסיסטים.

    לא מספיק לכם? הוא הוסיף חמש חטיפות. עדיין לא מספיק לכם? כשהוא היה על המגרש, הווריורס היו בפלוס 39. דריימונד גרין הוא השחקן שאתה מתעב כשהוא נגדך, אבל מייחל שהוא יהיה בצד שלך. בתוך אחת הקבוצות המלהיבות בתולדות ה-NBA, גרין הוא השחקן הרבגוני ביותר, זה שיכול לשחק גם כסנטר בהרכבים הנמוכים, ועם המלחמה האינסופית שלו, ההאסל שמאפיין אותו, יודע לקחת כמות עצומה של ריבאונדים, לקלוע מכל עמדה ולשחרר אחרים במסירות טובות.

     

    דריימונד גרין. שחקן כדורסל מושלם (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    דריימונד גרין. שחקן כדורסל מושלם(צילום: AFP)

     

    גרין הוא זה שנדבק ללברון ג'יימס למשך דקות ארוכות בגמר הפלייאוף, שומר מושלם, חבר מופתי לקבוצה, כזה שיודע גם לעצבן את היריבים מספיק כדי שייצאו משלוותם. הוא לא הכי טוב במה שהוא עושה בכל קטגוריה, אבל בנקודה הזו של העונה, לא נראה שיש שחקן בליגה שמסוגל לעשות כל כך הרבה דברים ברמה כל כך גבוהה כמו גרין.

     

    והדבר המפחיד ביותר הוא שגרין רק משתפר מדי שנה, ובצעדים גדולים. בכל עונה המספרים שלו מתנפחים, והוא נהיה חשוב יותר ויותר עבור הווריורס. כן, קרי משחק כדורסל התקפי שקשה לעכל וקליי תומפסון נכנס לכושר. אבל גולדן סטייט היא קבוצה, ולגרין יש שם חלק משמעותי במיוחד.

     

    רק משתפר מדי שנה (צילום: TNS) (צילום: TNS)
    רק משתפר מדי שנה(צילום: TNS)

     

    באותו דראפט ב-2012 בו גולדן סטייט מצאה שני חלקים נוספים בפאזל, הריסון בארנס שנבחר במקום השביעי ופסטוס אזילי (30), היא גם הבריקה עם גרין במקום ה-35. זה לא היה דראפט עמוק במיוחד, שחייב כמה הימורים, והווריורס החליטו ללכת על הפורוורד של מישיגן סטייט.

     

    העונה הראשונה שלו לא הייתה מרשימה. הוא גירד 13.4 דקות למשחק, קלע 2.9 נקודות, סתם עוד שחקן רוטציה. בשנה השנייה המספרים השתפרו, אבל הזינוק האמיתי היה בעונת האליפות בשנה שעברה. גרין (2.01 מ') הוסיף 5.5 נקודות לממוצע שלו, 11.7 בסך הכל, יחד עם 8.2 ריבאונדים. סטיב קר היה זה שהקפיץ אותו לחמישייה, וקיבל את החבילה השלמה. את הריצה לאליפות הוא סיים עם ממוצעים של דאבל-דאבל בפלייאוף, 13.7 ו-10.1, ובמיוחד בלט עם 5.2 אסיסטים למשחק, הנתון הטוב בקריירה שלו.

     

    סטיב קר. האיש שהקפיץ את גרין לחמישייה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    סטיב קר. האיש שהקפיץ את גרין לחמישייה(צילום: EPA)

     

    וזו גם הנקודה המדהימה ביותר העונה עבור גרין. כאמור, המספרים שלו המשיכו לעלות - 14 נקודות ו-8.8 ריבאונדים למשחק. הוא גם מוסיף 1.5 חסימות. אבל האיש שמסר 3.7 אסיסטים בעונה הסדירה שעברה הפך למנהל משחק מבריק, עם 7.1. הוא מדורג במקום השביעי בליגה, כשכל אלו שמקדימים אותו הם רכזים שמתמחים בכך, כדוגמת ראסל ווסטברוק וכריס פול. הפורוורד היחיד שבכלל קרוב אליו הוא לברון ג'יימס, שמוסר 6.3 אסיסטים למשחק. לבלייק גריפין שבמקום ה-30 יש 4.8. כל שאר 27 השחקנים ב-30 הראשונים הם רכזים. זה נתון פשוט מהמם.

     

    וזה עוד לא הכל. הוא כמובן המוסר המוביל בקבוצה, אסיסט שלם יותר למשחק מאשר קרי, הריבאונדר המוביל והקלע השלישי אחרי קרי ותומפסון. אין בעולם יותר מדי שחקנים שמסוגלים להיות יעילים בכל כך הרבה פרמטרים עבור הקבוצה, שלא לדבר על כך שכאמור מדובר בשומר מצוין שעושה עוד דברים שהסטטיסטיקה לא יודעת להראות לנו.

     

    סטפן קרי. המוסר השני בטיבו בקבוצה (צילום: AP) (צילום: AP)
    סטפן קרי. המוסר השני בטיבו בקבוצה(צילום: AP)

     

    ואי אפשר לשכוח את החיוך הגדול שלו, לפחות כמו הלב - רק השבוע הוא תרם 3,000 דולר לתווי קנייה עבור משפחות נזקקות, ונזכר בהתרגשות בילדותו, אז נאלץ לעבור עם אמו ואחיו לגור אצל דודתו, שם ישן על הרצפה. "אני זוכר את הזמנים האלה", הוא אמר. "הם עיצבו אותי. אני מכיר את המאבק".

     

    מאבק אחר, פחות רציני, היה לו מול לברון ג'יימס. השניים התערבו על משחק הפוטבול בין אוהיו סטייט למישיגן סטייט, הקולג' של גרין ניצח - ועכשיו, אם במקרה תתארחו אצלו, תדעו שהוא קיבל מהמלך שני ארגזים של יין משובח.

     

    לברון ג'יימס. איפה היין? (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    לברון ג'יימס. איפה היין?(צילום: gettyimages)

     

    טוב, בחזרה לדברים רציניים יותר. זה מה שכתב עליו טים בונטמפס מה"וושינגטון פוסט": "מה שבאמת מפריד בין גולדן סטייט לקבוצות האחרות, יותר מאשר הקו האחורי שקולע נפלא ורבים מחשיבים כטוב בהיסטוריה, הוא דריימונד גרין. הוא המקבילה האנושית לאולר. הוא יכול להיות סנטר בהגנה ורכז בהתקפה. לא מספיק לקרוא לו 'ייחודי', כי לא רק שהוא בדרך להופעה ראשונה באולסטאר, אלא שאפשר לדבר עליו במונחים של אחד מעשרת השחקנים הטובים בליגה".

     

    כמובן שחלק גדול מהקרדיט מגיע למאמן קר, אבל כפי שציין אית'ן שרווד ב-ESPN, הקשר האמיץ ביניהם אינו מובן מאליו, מכיוון שגרין היה מחובר למאמן הקודם מארק ג'קסון. אבל קר נתן לגרין את הכלים להיות שחקן מוביל, גרין נותן לקר מנהיגות, והמאמן אמר עליו בעבר: "הוא הלב והנשמה של הקבוצה שלנו. התשוקה שלו מדבקת". בינתיים קר עסוק בהחלמה מפריצת דיסק, אבל יכול להיות שקט לגמרי. כי לא רק שלוק וולטון עושה את שלו על הקווים, אלא שגרין רק הופך ונהיה טוב יותר ויותר, וגולדן סטייט איתו בהתאם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים