שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מוות במרתון: עיריית תל אביב ערערה - וניצחה

    ב-2011 התמוטט דוד שלמוביץ במרוץ ומת כעבור 3 ימים. השלום קבע שעל העירייה היה לחייב משתתפים להציג אישור רפואי, אבל המחוזי חשב אחרת

    בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגישה עיריית תל אביב נגד החלטת בית משפט השלום, שמצא אותה אחראית למותו של דוד שלמוביץ, שהתמוטט ומת במרתון העירוני ב-2011. העירייה טענה בערעור שאי אפשר לדרוש ממנה לחייב את הרצים להציג אישור רפואי לפני האירוע, והשופט יצחק ענבר הסכים איתה וקבע: הטרחה שבהצגת חיוב כזה עלולה לפגוע באינטרס החברתי של קידום אורח חיים בריא.

     

    בהחלטת בית משפט השלום מיולי 2014 נקבע כי משפחת המנוח תפוצה ב-890 אלף שקל, אולם ברקע הערעור למחוזי הגיעו הצדדים להסכם פשרה שתוכנו לא נחשף.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    במרתון שקיימו העירייה וחברת ההפקות "כפיים" באפריל 2011 התמוטט שלמוביץ, שהצהיר בשאלון שמילא באינטרנט שאין לו שום מניעה רפואית לקחת חלק במרוץ. הוא הלך לעולמו כעבור שלושה ימים מהתייבשות ומכת חום.

     

    יורשיו הגישו תביעה נגד העיירה, חברת ההפקה והמבטחת שלה ("הראל"), בטענה שהתרשלותן גרמה למותו. לטענתם המארגנות השתהו בטיפול הראשוני, לא דאגו לקירור המסלול, ולא דרשו אישור השתתפות מרופא מוסמך. בית המשפט השלום הגיע למסקנה שהמארגנות אכן התרשלו באי דרישתן לקבלת אישור רפואי, והורה להן לשלם פיצויים בסך 890 אלף שקל.

     

    ב-2014 הגישו המארגנות וחברת "הראל" ערעור בעניין, שבהסכמת הצדדים צומצם לשאלה אחת: האם יש צורך לוודא שלכל אחד מהרצים יש אישור רפואי להשתתף במרוץ? המארגנות טענו שחיוב כל משתתף במרוץ עממי להמציא אישור רפואי – בנוסף לחתימתו על הצהרת בריאות – עלול לחסל את ענף המרוצים, או לחלופין, להוביל לירידה משמעותית במספר המשתתפים.

     

    לעומתן טענו יורשי המנוח שכלל לא מדובר ב"ספורט עממי", כי אם על מאמץ גופני משמעותי שעלול לסכן חיים. בנוסף הן ציינו כי הדרישה להצגת אישור רפואי קיימת בחלק ממדינות העולם.

     

    בפסק הדין ציין השופט יצחק ענבר את האינטרס החברתי בקידום פעילות גופנית בקרב הציבור, אבל הפנה להמלצות "ועדת מורן", שהוקמה על ידי משרד הבריאות כשנתיים לאחר מותו של שלמוביץ, שלפיה ניתן להסתפק בקבלת "הצהרת בריאות" של משתתף.

     

    כמו כן הסביר השופט ענבר שבדיקה רפואית אצל רופא משפחה לא תגלה בהכרח ליקוי גופני העלול לגרום לפגיעה במשתתף. הוא הביע חשש מכך שדרישה כה גורפת תיצור עומס בקופות החולים, וריבוי בדיקות מיותרות מתוך חששם של הרופאים מפני תביעות עתידיות.

     

    מכאן, הגיע השופט למסקנה שלפיה חיוב משתתפי מרוצים לא-תחרותיים בהמצאה מוקדמת של אישור רפואי, עלול למנוע ללא הצדקה השתתפות של רבים במרוץ, ויפגע באינטרס החברתי של קידום פעילות גופנית בקרב הציבור.

     

    לדבריו, הנחיית המשתתפים לחתום על הצהרת בריאות או שאלון רפואי, ודרישה פרטנית להמצאת אישור רפואי ככל שהדבר יתחייב מההצהרה או התשובות לשאלון, היא אמצעי סביר ויעיל, שייצור "איזון ראוי" בין הגנה על המשתתפים להמשך קיום הפעילות.

     

    לפיכך, קיבל השופט את הערעור, כך שיבוא במקום פסק הדין הקודם בהתאם להסדר בין הצדדים.השופטים יהודית שבח ושאול שוחט הצטרפו לפסק הדין.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המערערות: עו"ד אמיתי יחיאלי, עו"ד אבי אלרום, עו"ד אסף אלרום
    • ב"כ המשיבים: עו"ד ד"ר בנצי קין-שינפלד, עו"ד אבי לוי
    • עו"ד אייל מרדיקס עוסק בנזיקין
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים