שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    חריג: גידל 21 שתילי קנאביס בביתו ולא יורשע

    תושב חיפה הודה בגידול 3.6 ק"ג מריחואנה אולם ישלם קנס בלבד: שתי ערכאות שיפוטיות החליטו להימנע מהרשעה כדי לא לפגוע בשיקום שלו

    בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה את עיקרי הערעור שהגישה המדינה נגד החלטת בית משפט השלום לא להרשיע תושב העיר שהודה בגידול 21 שתילי מריחואנה בביתו. שופטי המחוזי הסכימו שמדובר אמנם בהחלטה חריגה למדי, אולם הסכימו איתה כדי לא לפגוע בסיכויי השיקום של הנאשם בן ה-40.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    לפני כשנתיים התגלתה בביתו של הנאשם "מעבדה" מאולתרת לגידול קנאביס, שכללה תאורה, צינורות השקיה, גופי חימום ורשת לייבוש העלים. כתבי אישום הוגשו נגדו ונגד חברו, ואולם בעוד החבר הורשע בגידול סמים, ההכרעה בעניינו של הנאשם – שהודה בגידול 3.6 ק"ג קנאביס (21 שתילים) – הייתה מורכבת יותר.

     

    הוא סיפר שהחל לעשן קנאביס לאחר שאביו הלך לעולמו, והמשיך בכך בעקבות שלל בעיות משפחתיות ורפואיות. לימים, טען, החליט עם חברו לגדל בעצמם את השתילים כדי לחסוך בהוצאות. בנוסף הוא הציג חוות דעת מומחה למדעי הצמח, שלפיה כמות הסם הפעיל בשתילים שנתפסו נמוכה משמעותית מהכמות שהמדינה הצהירה עליה.

     

    הנאשם טען שהרשעתו תשלול ממנו כל אפשרות לחזור לעבודה, שאליה התקבל אחרי תלאות רבות. בית משפט השלום נענה וגזר עליו 180 שעות לתועלת הציבור (של"צ) ופיצוי של 5,000 שקל שיועבר לטובת המלחמה בסמים.

     

    מדובר באחת הפעמים הנדירות שבית המשפט מחליט להימנע מהרשעה כשמדובר בכמות כה גדולה של סם, והמדינה סירבה להשלים עם כך. בערעור שהגישה למחוזי היא טענה שהייתה זו טעות לבסס את ההחלטה על חוות דעתו של המומחה, שעה שהנאשם הודה בכל עובדות כתב האישום.

     

    יותר נזק מתועלת

    השופט רון שפירא והשופטות תמר נאות-פרי ובטינה טאובר אמנם קיבלו חלק מטענות המדינה, אך סירבו להרשיע את הנאשם. השופטת טאובר סברה שאכן הייתה זו טעות להפחית את כמות הסם ואת חלקו של הנאשם בעבירה, אולם מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם משקיע מאמצים כדי לחזור למוטב ומשתתף בקביעות בכל המפגשים של קבוצת הטיפול בנפגעי הסמים.

     

    השופטת גם התייחסה לעברו הנקי, לחרטה שהביע, ולפגיעה הצפויה בהליך השיקום שלו אם יורשע ואף לא יוכל לשוב לעבודתו. לנוכח כל אלה היא סברה שגם אם הימנעות מהרשעה היא צעד חריג, מקרה זה מצדיק זאת.

     

    לדברי השופטת טאובר, הימנעות מהרשעת נאשם שאשמתו הוכחה היא אמנם החלטה חריגה, אלא שבמקרה זה, וכאשר הנזק שייגרם לנאשם גבוה יותר מהתועלת שתצמח מהרשעתו, יש מקום לדבוק בה.

     

    לפיכך דחה בית המשפט את חלקו העיקרי של הערעור, אם כי הסכים להגדיל את הפיצוי שישלם הנאשם ל-11 אלף שקל (בדומה לפיצוי שהוטל על חברו) ולהאריך את תקופת הפיקוח שלו ל-18 חודשים (במקום שנה).

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המדינה: פרקליטות פלילית מחוז חיפה
    • ב"כ הנאשם: עו"ד יאיר נדשי (סנגוריה ציבורית)
    • עו"ד שרון נהרי עוסק בפלילים
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים