העליון דחה תביעת הורים לבן חולה "קנוואן"

בעל ואישה טענו שקופת החולים והמכון הגנטי לא העבירו להם את תוצאות הבדיקה שלפיה האם נשאית הגן הרלוונטי. הם נדחו בשתי ערכאות שיפוטיות

עו"ד ד"ר מאיר טויזרפורסם: 23.12.15 , 22:18

בית המשפט העליון דחה לאחרונה הורים לבן הסובל מתסמונת "קנוואן", שתבעו את קופת החולים ואת המכון הגנטי שליוו אותם לפני ההיריון. ההורים, שטענו שלא ערכו את הבדיקות הנחוצות בשל התנהלות הנתבעות, נדחו לראשונה במחוזי, ובהמשך גם בעליון.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הבן נולד ב-2008 ואובחן כלוקה בתסמונת "קנוואן", מחלה גנטית שפוגעת בהתפתחות הקרום המגן על העצבים במוח. אחד התנאים לאפשרות לחלות במחלה הוא ששני ההורים נושאים את הגן הרלוונטי. המחלה גורמת ללקויות קשות ולתוחלת חיים קצרה.

תביעה

נולדה עם שיתוק מוחי, ההורים לא יוכלו לתבוע

עו"ד ענת גוטמן

לפני 3 שנים קבע העליון את "הלכת המר", ששינתה את עילת התביעה של בעלי מום בגין אי-זיהוי הבעיה בהיריון. זוגות רבים נפלו בין הכיסאות

נולדה עם שיתוק מוחי, ההורים לא יוכלו לתבוע

בעקבות זאת הגישה המשפחה תביעה לפיצויים נגד קרן קופת חולים "כללית" והמכון הגנטי בתל השומר, בעילה של "הולדה בעוולה". ביסוד התביעה עמדה הטענה שהם מעולם לא קיבלו את תוצאות הבדיקות הגנטיות שנערכו לאם ואת ההודעה שהיא נשאית קנוואן. לפיכך, לטענתם, נמנעה מהם האפשרות לערוך לבעל בדיקת נשאות, שתוצאותיה היו מביאות למניעת הלידה.

ב-2013 דחה בית המשפט המחוזי בלוד את התביעה וקבע שההורים קיבלו את תוצאות בדיקת הנשאות. בית המשפט סבר שגרסתם אינה הגיונית, ואף סותרת את הרשומות והמסמכים הרפואיים. בית המשפט התרשם שההורים היו מעורים בהריון ומודעים לצורך לעקוב אחר תוצאות הבדיקות. במצב זה, נקבע, קשה להעלות על הדעת שאיש מהם לא היה מנסה לברר תוצאות הבדיקות, אם הן אכן לא הגיעו.

ההורים הגישו ערעור לבית המשפט העליון שבו "הסיטו את מרכז הכובד" של טיעוניהם, כלשון השופט מני מזוז, מאי-ידיעה לטיעון בדבר אי-הבנה של משמעות הבדיקה. ההורים טענו שההסבר שנתן הרופא המטפל אינו מספיק ליצירת "הסכמה מדעת" להמשך הטיפול בהם. בנוסף, לטענתם, הרופא היה צריך להמשיך ולעקוב אחר מילוי המלצותיו והמשך הבירור הגנטי על ידי המערערים.

המכון הגנטי ביקש לאמץ את קביעות המחוזי, שלפיהן המערערים קיבלו את תוצאות הנשאות של בנם והבינו את משמעותן. גם קופת חולים הסתמכה על פסק הדין של המחוזי. הקופה הדגישה שהתנהלות המערערים ניתקה את הקשר הסיבתי שבין המחדלים המיוחסים לה לבין לידת הבן הפגוע, בייחוד לאור המעורבות שגילו הם ובני המשפחה בהריון.

הבינו את המצב

השופט מזוז התרשם שהמחוזי בחן כל פרט והכריע "ברגישות ראויה לציון". הוא הסביר שההורים לא רשאים "לשנות חזית" ולהציג גרסה עובדתית חלופית, שסותרת את הגרסה שהציגו בבית המשפט המחוזי, גם אם היא נדחתה מכל וכל.

לגופו של עניין, המשיך, גם הגרסה החדשה לא הייתה משכנעת. השופט מזוז התמקד בעדותה של רופאה שתיארה את המעמד הקשה שבו בישרה למערערים על המחלה של בנם. האם סיפרה שבעלה לא ביצע את בדיקת הנשאות כיוון שדודה שלהם, גניקולוגית במקצועה, אמרה שאין צורך מאחר שהבעל "לא ממש אשכנזי". אותה רופאה אף סיפרה שבפגישה נוספת אמר הבעל: "מי היה מאמין שרבע אשכנזי זה עדיין משמעותי".

עדות זו, קבע השופט מזוז, מצביעה גם על ידיעה וגם על הבנה מלאה של ההורים בדבר משמעות הנשאות והסיכונים האפשריים.

בשולי הדברים חתם השופט בהבעת הערכה למערערים על הדאגה הגדולה והטיפול המסור שהם מעניקים לילדיהם. השופטת אסתר חיות והשופט נועם סולברג הצטרפו להכרעה ודחו את הערעור.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
ב"כ המערערים: עו"ד דניאל שבח, עו"ד שלומית נסים
ב"כ המשיבות: עו"ד שושנה גלס; עו"ד חווה גלזר, עו"ד יעקב אבימור; עו"ד מירב ג'יניאו-הבר
עו"ד ד"ר מאיר טויזר עוסק ברשלנות רפואית
הכותב לא ייצג בתיק