מנדלבליט לבג"ץ: "לא פעיל פוליטי ולא מקורב לשרים"
מזכיר הממשלה השיב לעתירה לבג"ץ נגד ההמלצה למנותו לתפקיד היועמ"ש. "הדרישה לתקופת צינון חסרת תקדים", נכתב. "איו תקדים לכך שנפסל מינוי של עובד מדינה בכיר ללא תשתית שביססה עבר פלילי או פגם ערכי"
מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, הגיש היום (ה') את תשובתו לעתירה לבג"ץ שדורשת לבטל את המלצות הוועדה המייעצת למנותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הבא. מנדבליט טוען כי אין שום עילה להחיל צינון עליו מתפקיד מזכיר הממשלה לתפקיד היועמ"ש, וכן מסביר כי הוא אינו פעיל פוליטי או מקורב של אחד משרי הממשלה.
השבוע החליטה הוועדה המקצועית-ציבורית לאיתור מועמדים למשרת היועמ"ש להמליץ על מועמדתו של מנדלבליט כמועמד יחיד למחליפו של יהודה וינשטיין. יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, הסתייג מהתמיכה במנדלבליט בשל היעדר תקופת צינון בין שני התפקידים. אך מלבד גרוניס, יתר ארבעת חברי הוועדה סברו שאין צורך בצינון.
"מדובר במי שכל חייו המקצועיים היה עובד ציבור, שהגיע לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי והוא עובד מדינה מקצועי ללא כל זיקה מפלגתית לשר משרי הממשלה", כך טוען בא כוחו של מנדלבליט, עורך הדין מלכיאל בלס, בתגובתו לבג"ץ. הוא טוען כי הדרישה לצינון היא "חסרת תקדים" וטוען כי היא מרחיבה את התנאים שנקבעו להליך מינוי יועמ"ש.
בא כוחו של מנדלבליט מעיד עליו כי הוא "מעולם לא היה חבר מפלגה או פעיל בגוף פוליטי, והוא אינו מקורב באופן אישי למי מחברי הממשלה, למעט קשריו המקצועיים הנובעים מתפקידו כחבר הממשלה". מנדבליט טוען כי העותרים לא הביאו תקדים לכך שנפסל מינוי של עובד מדינה בכיר "כשלא הייתה תשתית עובדתית ברורה וחד-משמעית שביססה את העבר הפלילי או הפגם הערכי בהתנהגות המועמד או סטייה מהמלצת ועדת המינויים".
מנדלבליט גם טוען כי "ככל שיש עניין נקודתי כלשהו שיצריך עריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים חזקה שייערך למשיב הסדר שכזה בטרם כניסתו לתפקיד ויפורסם, ובכך יאפשר לו למלא את תפקידו כראוי, יסיר כל חשש בנושא, ויבטיח את אמון הציבור במשרת היועמ"ש". מנדלבליט טוען כי הליך המינוי שלו בממשלה יובא בפניה ב-3 בינואר.
את הדברים כותב עו"ד בלס בעקבות עתירה לבג"ץ בבקשה לפסול את החלטת הוועדה המייעצת למינוי היועץ המשפטי לממשלה להמליץ על מועמד יחיד לתפקיד – מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט.
העתירה ביקשה לדרוש מהוועדה שתשוב ותתכנס ותמליץ על שלושה מועמדים כפי שנהוג, וכן לקיים דיון אם ראוי שמנדלבליט בכלל יכהן כמזכיר הממשלה לאור מעורבותו בפרשת הרפז. המדינה הגישה גם היא את תשובתה וטענה שיש לדחות את העתירה על הסף מכיוון שטרם התקבלה החלטת הממשלה, וכן משום שהליכים אחרים טרם מוצו.
לשכת עורכי הדין רוצה להצטרף
בתוך כך, בהצבעה שקיים הבוקר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל החליטו חבריו ללא כל התנגדות לבקש מבית המשפט העליון להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לעתירה בסוגיית מנדלבליט.
ראש לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד אפי נוה, אמר כי "החלטת הלשכה להגיש בקשה להצטרף להליך נובעת מכך שהעתירה טומנת בחובה שאלות עקרוניות בנוגע למוסד היועץ המשפטי לממשלה,
לשיקול הדעת המסור לוועדת האיתור ולהיקף ההתערבות בשיקול דעת זה, ותוצאותיה ישליכו באופן ישיר על ציבור הפרקליטים בכלל, ובוודאי שעל הפרקליטים בשירות המדינה בפרט".
לדבריו, "קשה להעלות על הדעת, כי יתקיים דיון בנושא כל-כך מהותי הנוגע לאבני היסוד החוקתיות של המדינה, מבלי שעמדתה של הלשכה, המשמשת פה ללמעלה מ-64 אלף פרקליטים, תישמע בעניין" – נימק ראש הלשכה את ההחלטה.
לצורך כך, מינה הוועד המרכזי את עורכי הדין ראובן בכר וצפריר נגבי, ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', על מנת לייצגו בעניין.
לפנייה לכתב/ת 
