חברת התרופות "טבע" נשארה עם שלוש הצעות אדריכליות בתחרות לתכנון מתחם החברה באזור התעשייה ברעננה – כך נודע לערוץ האדריכלות של Xnet. ראשי חברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם בחנו השבוע את ההצעות של צוות התכנון בראשות האדריכל הבריטי נורמן פוסטר, של האדריכל דניאל ליבסקינד ושל צוות התכנון בראשות המשרד הדני BIG (בראשותו של ביארקה אנגלס).
כאשר הכריזה ענקית הפארמה על תחרות האדריכלים לתכנון משכנה העתידי בדופן הצפון-מזרחית של רעננה, במקביל לכביש 4, היא דרשה שכל הצעה שתוגש לתחרות תהיה בהובלתו של משרד בינלאומי – אף שמדובר בחברה ישראלית במקור - אך למרות שווי השוק העצום של החברה, היא ציפתה שמשקיעים חיצוניים ישתתפו בשכר הטרחה הגבוה שגובים סטארקיטקטים ("אדריכלים כוכבים") ולא מימנה זאת בעצמה.
ארבעת המתמודדים: מי עלה ומי נשאר בחוץ
ארבע קבוצות, שהתגבשו סביב צמדים מקומיים וזרים של אדריכלים, הגישו הצעה תכנונית למתחם הגדול שיכלול משרדים ומעבדות. האדריכל דניאל ליבסקינד (המוזיאון היהודי בברלין ומגדל החירות במנהטן), שמשרדו שוקד במקביל על מגדל הפירמידה מעורר הכעס בירושלים, ניגש לתחרות יחד עם המשרד הישראלי "פלג אדריכלים", שתכנן את מגדל הפיקוח החדש בנתב"ג; משרד SOM, מהגדולים בארצות הברית שידוע בזכות מעטפות הבניין הייחודיות שלו, ניגש לתחרות עם המשרד המקומי אורבך-הלוי שעוסק רבות בתכנון ובעיצוב פנים של חללי משרדים ותעשייה; משרדו של נורמן פוסטר, מי שתכנן את כיפת הרייכסטאג בברלין, שדות תעופה ענקיים ברחבי העולם ומגדלים איקוניים בבירות המערב, ניגש יחד עם יסקי-מור-סיון, שתכננו בין היתר את מגדלי אקירוב בתל אביב ובימים אלו עמלים על מגדלי כיכר המדינה הסמוכים; והפיינאליסטים האחרונים הם BIG מקופנהאגן, אחד המשרדים המדוברים בעולם בשנים האחרונות, יחד עם המשרד המקומי של משה צור, שמתכנן כעת את "מגדל עזריאלי" המפותל בשרונה ובין הפרויקטים שלו משרדי "גב ים" ו"מיקרוסופט" לצד כביש החוף.
להוזיל הוצאות תחזוקה שוטפות
ההצעה שהוגשה לצוות השופטים כללה תכנון דו-שלבי של המתחם העתידי: השלב הראשון תוכנן לפי זכויות הבנייה המותרות כיום בזוג המגרשים, שמצטברות לכדי כ-43 דונם, וביניהם שטח ציבורי פתוח. השלב השני הציג התרחבות של המתחם, במסגרת תוכנית בניין עיר חדשה שתכלול את המגרשים ותגדיל את זכויות הבנייה בכ-250%-300%.
כתנאי לתכנון יעיל וחסכוני, התבקשו האדריכלים להציג פתרונות שיאפשרו את תפקודו של המתחם בצורה עצמאית גם בשלב הראשון, ללא תלות באגפים חדשים ובמערכות עתידיות. כך או כך, התרחבות הפרויקט לא תהיה כרוכה בשינויים קיצוניים באגפים הקיימים, ולכן לא צפוי לוח זמנים ארוך במיוחד.
מי יכול לממן את ההתמודדות
"טבע" דרשה מהמתמודדים וממשקיעיהם להטמיע בבניינים מערכות מתקדמות וירוקות, שיחסכו לחברה הוצאות תחזוקה ותפעול שוטפות. ההיתכנות הכלכלית היא, אפוא, חלק בלתי נפרד מהתחרות והיא הצריכה את שיתופם של אנשי מקצוע ויועצים נוספים – מה שניפח את עלות ההתמודדות, בנוסף לשכרם הגבוה של האדריכלים הבינלאומיים. לפי ההערכה שנמסרה ל-Xnet מצד גורם המעורב בנושא, ההשקעה הראשונית בשלב הגשת ההצעה בלבד נאמדת בכשלושה עד ארבעה מיליון שקל. סכום זה אינו שווה את הסיכון מבחינת רוב המשקיעים, ומתברר שהוא אמנם הסיר הצעה אחת (לכל הפחות) מהתחרות.
ב.ס.ט ואפקון, המשקיעים מאחורי הצעתם של som ואורבך-הלוי, נבהלו מההוצאות הכרוכות בהגשת ההצעה ומשכו ידם מהפרויקט בפתאומיות. som, על שכר הטרחה הגבוה שלהם, ואורבך-הלוי ששמחו לשתף פעולה עם משרד נודע ומוערך, נותרו ללא משקיעים ונאלצו לפסול את עצמם מהתחרות עוד טרם הגשת ההצעה התכנונית.
"האמת המרה על כניסתם של אדריכלים זרים לאדריכלות המקומית", מתוודה האדריכל אורי הלוי, "היא שהם משנים את 'מאזן האימה' ששורר בין האדריכל ליזם בזירה המקומית. הם גובים שכר טרחה גבוה, ולא נתונים ללחצים של היזמות הישראלית האגרסיבית. גם שני המשרדים הראויים שעלו לשלב הגמר לא יכולים להתמודד איתה לבד".
שני המשרדים הישראלים שהגיעו לשלב הגמר מורגלים לפגוש את מתחריהם בפרויקטים-שכנים, כגון המגדלים במתחם שרונה וברחוב הארבעה בתל אביב. במקרה הזה, שני המשרדים מכירים היטב גם את המגרש: שניהם התמודדו בעבר על תכנון הקמפוס של חברת ההייטק "קומברס" באותו מקום ועם אותו רעיון לתכנון זוג מבני משרדים, אך "קומברס" דעכה והפרויקט נגנז. לבסוף תכנן משרדו של משה צור מבנה משרדים יחיד לחברה הזו, סמוך לכניסה הצפונית של רעננה.
ממשרד פלג לא נמסרה תגובה; משרדי צור ויסקי-מור-סיון אישרו את הפרטים.
