שתף קטע נבחר

בשל כשל בירוקרטי: נשאר 3 שנים ללא רישיון

לפני 5 שנים נשלל לשנתיים רישיונו של נהג שנסע תחת השפעת אלכוהול. כשביקש אותו בחזרה גילה שיד ימין של המערכת לא יודעת מה עושה יד שמאל

נהג שרישיונו נשלל לשנתיים בשל נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים, נאלץ להמתין שלוש שנים אחרי תום השלילה לפני שקיבל את רישיונו בחזרה, וכל זאת בשל כשל בירוקרטי של המערכת – המשטרה ובתי המשפט. רק עתירה שלו לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה אפשרה לו לאחרונה לחזור אל מאחורי ההגה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

לפני כחמש שנים נתפס הנאשם נוהג תחת השפעת אלכוהול וסם. המשטרה לקחה ממנו את הרישיון במקום ושללה אותו ל-30 יום. בהליך הפלילי שהתנהל נגדו בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה נשלל רישיונו לשנתיים, והובהר לו שתקופת הפסילה תחושב ממועד הפקדת הרישיון במזכירות בית המשפט. אלא שהרישיון של הנאשם הופקד במשטרה קודם לכן, ולכן הוא סבר כי אינו צריך לעשות דבר.

 

חלפו ארבע שנים מאז והרישיון עדיין לא הוחזר לנאשם. בשלב הזה הוא החליט להגיש תצהיר למזכירות בית המשפט, שישמש כאסמכתא להפקדת הרישיון. כמה חודשים לאחר מכן פנה הנהג למשרד התחבורה בבקשה לחדש את רישיונו, אך שם נמסר לו כי הוא עדיין בשלילה. הוא ניסה לפנות גם למשרד הרישוי בטענה שתקופת הפסילה כבר הסתיימה, אך בקשתו נדחתה.

 

בנובמבר האחרון הגיש הנאשם עתירה מנהלית נגד המדינה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, שבה דרש את חידוש הרישיון לאלתר. לטענתו יש לחשב את תקופת הפסילה מהיום שבו הופקד הרישיון במשטרה. הוא סבר שאדם שרישיונו הופקד במשטרה לא חייב להגיש במקומו גם תצהיר חלופי לבית המשפט אחרי שנגזר דינו, שהרי מדובר באותה עבירה ובאותו הליך, והרישיון לא אבד אלא היה בידי המדינה.

 

מנגד ביקשה המדינה לדחות את העתירה בטענה שהעותר היה צריך להמציא למזכירות אישור על ההפקדה במשטרה. משלא עשה זאת, יש לחשב את תקופת הפסילה מהיום שבו הגיש את התצהיר למזכירות בית המשפט.

 

זכאי לרישיון

השופטת אספרנצה אלון הבהירה בפסק הדין שהחובה להפקיד רישיון חלופי בדמות תצהיר או אישור הפקדה חלה רק על מי שרישיונו נגנב או אבד, ולחילופין על מי שרישיונו נפסל על ידי המשטרה עקב עבירה אחרת, שונה מזו שנדונה בבית המשפט. במקרה הנוכחי, הפסילה שבית המשפט גזר על העותר נבעה מאותה עבירה שבגינה גם נלקח ממנו על ידי המשטרה.

 

היא קבעה שכשמדובר בפסילה בגין אותה עבירה ואותו הליך – המחוקק בחר שלא לחייב אדם להפקיד או להמציא אישור הפקדה קודם של רישיונו למזכירות בית המשפט.

 

"מי שרישיונו נלקח ממנו במהלך חקירתו במשטרה, אינו דומה למי שרישיונו אבד ואינו נחשב כמי שרישיונו הופקד בגין פסילה אחרת", כתבה השופטת אלון. היא גם הדגישה את העובדה שהמשטרה מעולם לא החזירה את הרישיון לעותר, כך שלא היה אצלו וממילא לא יכול היה להשתמש בו.

 

מכאן קבעה השופטת שתקופת הפסילה חלפה כבר לפני כשנתיים, והעותר זכאי לקבל את רישיון הנהיגה שלו, בכפוף לדרישות משרד הרישוי.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ העותר: עו"ד י. ון-דם
  • ב"כ המשיבה: עו"ד מפרקליטות מחוז חיפה
  • עו"ד שי גלעד עוסק בתעבורה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים