שתף קטע נבחר

ירושלים: מה יקרה לבניינים הישנים בעיר?

הבניין שבו קרסה היום מרפסת בירושלים נבנה לפני 130 שנה, אך הדייר שנפצע טוען כי הקמת מלון וולדורף אסטוריה הסמוך הייתה הגורם לכך. במלון מבהירים כי הבנייה הסתיימה כבר לפני מספר שנים, ובעיריית ירושלים שלחו את מחלקת מבנים מסוכנים לפנות את הבניין. במקביל הודיעו על חיזוק של תוכניות התחדשות עירונית בעיר בשיתוף משרד הבינוי. האם זה מספיק?

אמנם בירושלים מקודמים בימים אלה פרויקטים רבים של התחדשות עירונית , אך בבירה קיימים מבנים ישנים מתפוררים שאף עלולים לקרוס. רק הבוקר (ג') נפצעו שני בני אדם באורח בינוני וקל, לאחר שמרפסת קרסה מגובה של 5 מטרים בבניין ברחוב אגרון בעיר. מדובר במבנה שנבנה לפני 130 שנה, מהראשונים שנבנו מחוץ לחומות.

 

התקרה התמוטטה, דיירת בדמי מפתח תשלם?

 

אבשלום יהודה (74), שנפצע באורח קל ואושפז בבית החולים הדסה עין כרם, מאשים את מלון וולדורף אסטוריה שממול באחריות לקריסת המרפסת. "הבניין הזה הוא בניין שנבנה לפני 130 שנה. כשהתחילו לבנות את הוולדורף אסטוריה, התחילו סדקים רציניים בבניין ונפלו תקרות", הוא מספר.

 

צפו: הבניין שבו קרסה המרפסת בירושלים

 

לדבריו, "עוד ב-2011 עזבתי את הבניין, והיום במקרה באתי לסטודיו עם הבת שלי, עלינו למרפסת ואמרתי לה שהבניין מסוכן. פתאום המרפסת קרסה ונפלנו מגובה של 4 וחצי מטר". יהודה מציין כי כבר הגיש תביעה נגד המלון בשל הנזקים שנגרמו לבניין ואף מתריע: "בבניין הזה מתגוררות נשים זקנות, ובמצב הנוכחי הבניין עלול להתמוטט כולו".

 

לדברי ניר אברמוביץ, מפקד צוות כבאות, "קיבלנו דיווח על מרפסת שקרסה. לא ידענו כמה בני אדם נפגעו או נלכדו שם. שלושה צוותי חילוץ הגיעו למקום והבחנו שהמרפסת קרסה, שני אנשים נפלו מטה. הם טופלו על ידי מד"א. אם היו אנשים למטה זה היה יכול להיות מסוכן הרבה יותר".

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

מלון וולדורף אסטוריה נפתח במרס 2014 בתום תהליך שימור ושיפוץ שארך 6 שנים. מחברת IPC, בעלי המלון שגם בנתה את המבנה (רשת וולדורף אסטוריה שוכרת את הנכס מידי החברה), נמסר בתגובה לדבריו של יהודה כי "החברה מצרה על מה שקרה ומאחלת החלמה מהירה לנפגעים. בעל הבניין אכן הגיש תביעה נגד החברה בגין נזקים שאירעו לטענתו בעת שהמלון נבנה, והשאלה אם אכן נגרמו נזקים שכאלה תתברר בבית המשפט.

 

"בכל מקרה, החפירות של המלון בגינן לפי הטענה נגרמו הנזקים הסתיימו כבר לפני שנים מספר, ולא ניתן לייחס לחברה אחריות עולמים לבית ישן נושן שנבנה לפני עשרות בשנים, ונראה שלא תוחזק כראוי וסובל עקב כך מן הסתם מעייפות החומר".

 (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
(צילום: גיל יוחנן)

 

"צריך למנוע קריסה עתידית של מרפסות חדשות"

לאחר התקרית הגיעו למקום עובדים ממחלקת מבנים מסוכנים בעיריית ירושלים, וחלק מהבניין פונה זמנית. מעיריית ירושלים נמסר כי "עם היוודע המקרה, הגיע צוות המחלקה למבנים מסוכנים בעירייה, שהוריד לאלתר את שאריות המרפסת ולא נשקפת סכנה לעוברים ושבים. הוצא והודבק במקום צו סגירה וכן נפתח תיק ע לידי המחלקה למבנים מסוכנים, עם דרישה לביצוע חיזוקים ותיקונים נדרשים. זאת בהתאם לבדיקה הנדסית וביצוע העבודות בתיאום עם מחלקת שימור".

אחת הדרכים של עיריית ירושלים להתמודד עם המבנים הישנים שבתחומה היא באמצעות התחדשות עירונית. אמנם במקרה הזה מדובר, כאמור, במבנים הראשונים שנבנו מחוץ לחומות המיועדים לשימור, אולם קיימים לא מעט מתחמי פינוי-בינוי ברחבי העיר המיועדים להריסה ובנייה מחדש.

 

היום בצהריים הודיע משרד הבינוי והשיכון כי יקצה תקציב ייעודי בסך של 30 מיליון שקל לפרויקטים של התחדשות עירונית במתחמי פינוי-בינוי אלה. במסגרת התקציב, יקבלו קבלנים ויזמים עד 80 אלף שקל ליחידת דיור כדי להבטיח את כדאיותו הכלכלית. המטרה הכללית היא לחדש את פני השכונות הצפופות בבירה ולהגדיל את היצע יחידות הדיור החדשות.

 

לדברי שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, "הכרזנו על העברת עשרות מיליוני שקלים לצורך פרויקט ייחודי וחסר תקדים של התחדשות העיר, ונמשיך לחזק אותה, לבצר אותה ולהשקיע בה משאבים גדולים ומאמצים מרוכזים בפרויקטים נרחבים נוספים לצורך העצמתה - הן על ידי בנייה חדשה והן דרך שימור הישן".

 

דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים, ממליץ בהקשר זה ליזמי ההתחדשות העירונית למנות מפקח צמוד לכל פרויקט כדי לשפר את איכות הבנייה. נזכיר כי על פי דו"ח מבקר המדינה ממאי 2015, 11 שנים לאחר פרסום דו"ח ועדת זילר, שהוקמה בעקבות אסון ורסאי שבו נהרגו 23 בני אדם לאחר קריסת רחבת הריקודים באולם השמחות בירושלים, הממשלת טרם יישמה את ההמלצות לטיפול בכשלים שנמצאו בבטיחות מבנים, תכנונם ובנייתם.

 

"לא נעשה דבר מאז דו"ח המבקר בנושא, ואנחנו נמצאים בדיונים ארוכים עם מינהל התכנון שעסוק בנושא תקנות חוק התכנון והבנייה בתחום בקרת הבנייה. אני חושב שצריך לחייב יזם למנות מפקח בנייה ולחוקק את זה בחוק. ב-70% מהפרויקטים שנבנים היום אכן ממנים מפקח, אבל כל עוד אין לו חובה בחוק - האחריות שלו קטנה. במרפסת שבבניין אשר נבנה לפני 130 שנה אולי כבר אי אפשר לטפל, אבל אפשר לדאוג לכך שהמרפסת הבאה לא תקרוס".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
הבניין שבו קרסה המרפסת
צילום: גיל יוחנן
מומלצים