שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    טום הופר: "קייטלין ג'נר היא אישה אמיצה"

    הרבה לפני קייטלין ג'נר, היתה זו לילי אלבה שהעזה להתנסות לראשונה בניתוח לשינוי מין, והבמאי הבריטי טום הופר ביסס עליה את "הנערה הדנית". בראיון הוא מקווה לתרום לשינוי המסתמן בקבלת הטרנסג'נדרים: "זה יהיה נפלא אם הסרט יפתח חלל של חמלה, כלפי קהילה שהודחקה כל השנים"

    בשלהי 2008, הרבה לפני שעידן הטרנסג'נדר התרגש עלינו, וקייטלין ג'נר עשתה כותרות, קיבל הבמאי הבריטי טום הופר חובב הדרמות ההיסטוריות, תסריט בשם "הנערה הדנית" על חייו של הצייר הדני איינאר וגנר - מחלוצי מנותחי המין, שהפך בראשית המאה הקודמת לאישה בשם לילי אלבה. הוא התרגש אך התקשה להרים את הפרויקט. "התאהבתי בסיפור, אבל היה קשה מאוד למצוא לו מימון", מתוודה הופר בראיון, "היו אנשים שלא הבינו למה אני רוצה לעשות אותו".

     

    רק אחרי ההצלחה של "נאום המלך" זוכה האוסקר, עלה בידי הופר בן ה-43 לממש את חלומו ולביים את "הנערה הדנית" שיוצא מחר (ה') בבתי הקולנוע בישראל. "עכשיו נדמה שזה סרט שמובן מאליו שהוא יתקיים. זה מראה על השינוי המרגש והמדהים, שחל בעולם, בשבע השנים שחלפו מאז שקראתי את התסריט. הנרטיב הטרנסי יותר מתקבל, וכבר לא משהו חריג, בלתי רגיל", הוא מסביר.

     

    אם בוחנים את "הנערה הדנית" על רצף יצירתו של הופר, אפשר לזהות דמיון בין גיבור "נאום הלך" המלך ג'ורג' השישי שנאבק בליקוי הדיבור שלו כשהאומה הבריטית כולה ממתינה למוצא פיו ערב מלחמת העולם השניה, לבין איינאר ווגנר - צייר שהופך להיות אישה. "דמותו של המלך ג'ורג' השישי היתה לכודה בגוף של אדם מגמגם, ועכשיו מדובר באישה שלכודה בגוף של גבר. אי היכולת להזדהות עם המין הביולוגי הוא המכשול המשמעותי ביותר שניתן לתאר עבור אדם, וגורם לכאב רב יותר", הוא מאשר.

     

    אדי רדמיין ב"הנערה הדנית" ()
    אדי רדמיין ב"הנערה הדנית"

    "נושא משותף בין שני הסרטים האלה הוא ההתגברות על המכשול של הגיבור הראשי, בכדי להגיע לאני האותנטי. שני הסרטים עוסקים בנושא אוניברסלי שמרתק אותי - כולנו מתמודדים עם מחסומים בינינו לבין הגרסה הטובה ביותר שלנו. אם זה ביישנות, חוסר בטחון, חרדות או התמכרות. רבים מאתנו צריכים להתמודד עם איך שהחברה שופטת אותנו, רוצים רק להיות נאהבים, ולמצוא מי אנחנו - שירשו לנו להיות מי שאנחנו

     

    מראש להופר לא היו ציפיות לשחזר את ההצלחה המרשימה של "נאום המלך", והוא הופתע. "כשלקחתי את האתגר, ראיתי בו סרט קטן שאני עושה כפרויקט אישי שלי ולא היו לי שום ציפיות מהקהל. ולכן אני מופתע מהתגובות הטובות של הצופים אליו", הוא מודה, "האמת לגבי בימוי היא שמדובר במאבק אחד גדול. זהו מקצוע מאוד מזוכיסטי. אתה רק לעיתים נדירות באמת מאושר. רוב הזמן אתה חש שיכולת לעשות את הדברים טוב יותר. יש במקצוע הזה הרבה חרדות ומתח, אז אולי לכן אני מזדהה עם דמויות דרמטיות שנאבקות – לא שאפשר להשוות למאבקים של המלך ג'ורג' השישי או איינאר".

     

    טום הופר מתדרך את אדי רדמיין על הסט של "הנערה הדנית" ()
    טום הופר מתדרך את אדי רדמיין על הסט של "הנערה הדנית"
     

    הופר בטוח שהליהוק של אדי רדמיין (איתו עבד גם ב"עלובי החיים"), לתפקיד הראשי, עוזר לצופים להכיל את הנושא. "יש באדי משהו נורא אמפתי, הוא לוקח אותך איתו לאורך כל הדרך", הוא מפרגן לשחקן הבריטי שזכה אשתקד באוסקר על הופעתו ב"התיאוריה של הכל" בתפקיד סטיבן הוקינג. "היה לי חשוב ללהק מישהו שייסחוף עמו את הקהל, קשה שלא יהיה לך אכפת מאדי. הוא מסוג השחקנים שמסוגלים להביע רגישות ולהיות פגיעים, ואתה רוצה לאהוב אותו. בליהוק שלו היה לי חשוב למצוא מישהו שיאפשר לקהל לא לשפוט את דמותה של לילי ויאפשר לך להיסחף לאותו מסע אינטימי".

     

    מה היה הקושי העיקרי בהמחשת המשבר של הדמות?

     

    "אני חושב שהאתגר עבורנו היה להימנע מליצור את התחושה שכשלילי חייתה כאיינאר היא למדה לחקות נשים. רצינו לומר שהיא אישה ושצריך לגלות אותה. תהליך של גילוי ולא כחיקוי. יש הרבה כאב בסיפור, אבל השינוי שאיינאר עבר היה גם מקור לאושר עבורו. כשהוא לובש גרביון ושמלה אפשר להבחין באיזון בין החרדה לבין התחושה של ההבטחה של משהו טוב יותר ממה שהוא חווה בחייו כגבר. הוא חש לא בנוח עם עצמו. האיזון בין חרדה לאושר היה עדין וקשה לניווט. לא רציתי שהשינוי ירגיש כטרגדיה, רציתי שהקהל ירגיש שהשינוי הוא נכון עבורה ומשמח".

     

    הופר מקפיד לדבר על הכאב שבתהליך שעובר איינאר, אבל מבקרים רבים טוענים ש"הנערה הדנית" רך מידי. "אני חושב שיש פן עדין להפליא לשינוי הזה בהתחשב בכך שהוא קורה בתוך קונטקסט של נישואים אוהבים להפליא", מצטדק הבמאי, "הסרט מביע סליחה, חמלה וסובלנות מצד גרדה כלפי לילי, בדיוק כשם שהוא מביע כאב. הוא עוסק בנשיות ובדרך אליה. תמיד דמיינתי שתהיה אסתטיקה עדינה בדינמיקה הפנימית של הנישואים הללו. ומה שיפה בסרט הוא סיפור האהבה שבמרכזו".

     

    יש ב"נערה הדנית" המון אהבה והבנה בין בני הזוג איינאר וגרדה ווגנר, אבל יש גם רגעים אטימות נרקסיסטית - בעיקר מצד איינאר שמתכנס בעצמו ובגילוי העצמי הנשי שלו, תוך התעלמות מהאישה שלצדו. "אני חושב שכאב הופך אותנו לאנוכיים", מסביר הופר, "חרדה הופכת אותנו לאנוכיים. דיכאון הופך אותנו לאנוכיים, מאחר והחיים הופכים עבורנו למלחמת קיום. לילי מדברת על כך שברצונה להתאבד בנקודה מסוימת. אני לא חושב שמישהו היה יכול לעבור שינוי כזה מבלי ליבה חזקה".

     

    הדמות של גרדה מפתיעה לא פחות מאשר של בעלה.

     

    "האמת היא שגרדה שוברת סטריאוטיפים מגדריים. התפיסה החברתית על מהותו של מגדר היא רודנית לעיתים קרובות. נשים חיו מאות ארוכות תחת ההגדרה הגברית של מהי 'אישה'. גרדה יוצאת דופן במובן הזה, היא מאתגרת את התפיסה הזו באומרה:' אני הולכת להיות אשת מקצוע', ואסור לשכוח שמדובר בשנות ה-20 של המאה הקודמת. במובן הזה היא מותחת את הגבולות המוגדרים של מה אישה אמורה להיות. אז זה מעניין שהסרט בוחן את מהות המגדר משני צדי המתרס".

     

    אדי רדמיין וטום הופר. מכוונים לאוסקר? (צילום: GettyImages) (צילום: GettyImages)
    אדי רדמיין וטום הופר. מכוונים לאוסקר?(צילום: GettyImages)

    לפני "הנערה הדנית", הופר השלים את עבודתו על ההפקה הקולנועית הגרנדיוזית של "עלובי החיים", שנמנתה גם היא על מועמדי האוסקר ב-2013 ואף זכתה בשלושה פרסים, ביניהם לשחקנית המשנה אן האת'אוויי. בצוות המוזיקלי של הסרט נכללה הפסנתרנית ג'ניפר ווייט, והופר מספר כי התייעץ איתה בתהליך היצירה. "היא היתה בסוף השינוי המגדרי כשעבדנו איתה, והזמנתי אותה לצפות בסרט לפני שסיימנו אותו. היא אמרה שהיו סצנות שהזכירו לה חוויות שעברה. לראות מישהי טרנסית שהכרתי המומה ונרגשת מהסרט, היה אחד הרגעים הכי חשובים שחוויתי בעבודה עליו".

     

    מלבד ווייט, הופר מספר כי הוא ואנשי צוותו נעזרו בנציגים אחרים הקהילה הטרנסג'נדרית, כמו למשל לאנה וואשובסקי, במאית טרילוגיית 'מטריקס' - שנולדה בלארי ועברה ניתוח לשינוי מין. "לאנה היא מומחית בתחום, והיתה מאוד נדיבה איתי עם הרעיונות שהיא העלתה בפניי", הוא מספר.

     

    קייטלין ג'נר. הנערה האמריקנית (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    קייטלין ג'נר. הנערה האמריקנית(צילום: AFP)
     

    עם קייטלין ג'נר הוא לא התייעץ, אך מעריך מאוד את אומץ לבה והיותה מודל לחיקוי עבור קהילה שלמה: "קייטלין היא אישה אמיצה מאוד, בכך שהיא יצאה מהארון וחשפה בפני הציבור את הסיפור שלה, והיא עזרה לקדם את הדיון בנושא בצורה מדהימה".

     

    השינוי ביחס לטרנסג'נדרים אכן מרגש, אבל עדיין יש ביניהם כאלה סובלים מתקיפות וחווים פשעי שנאה.

     

    "אני יודע מקריאה בעיתונים האמריקאים שהיתה לאחרונה עלייה בגילויי האלימות כלפי הקהילה הטרנסג'נדרית, בנוסף להשפלה הנמשכת. אני מרגיש שיש דחיפות מסוימת בנושא הזה, נוכח האקלים החברתי המצער שם. אז אולי הדיון שיעלה סביב הסרט שלי שם יגרם לשינוי. מעניין אותי לראות, האם זה אכן יקרה. הדרך עדיין ארוכה, ויש עוד הרבה דברים שצריכים להיעשות. ואם הסרט אכן יפתח חלל של חמלה, כלפי קהילה שהודחקה כל השנים, זה יהיה דבר נפלא".


    פורסם לראשונה 13/01/2016 16:58

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים