שתף קטע נבחר

כחלון, זה הפיצוי שמגיע למרוקאים ולעירקים?

האוצר החליט על מענק שנתי ליוצאי עירק, מרוקו ואלג'יר על סבלם במלחמת העולם ה-2. מבורך? המהלך מעורר תהיות משפטיות ומוסריות. פרשנות

בחגיגיות רבה הודיע לאחרונה הודיע שר האוצר משה כחלון שיוצאי עדות המזרח שעלו מעירק, מרוקו ואלג'יר, יזכו גם הם במענק שנתי על הסבל שעברו בזמן מלחמת העולם השנייה. הצהרת השר התקבלה ברעש תקשורתי ובהתרגשות רבה, אולם בדיקה מעט מדוקדקת יותר מראה כי השמחה הייתה מוקדמת ואף ייתכן כי יצא שכרה של אוכלוסייה זו בהפסדה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

מדובר בתגמול שנתי בסך של 3,600 שקל וכן פטור מתשלום על תרופות הכלולות ב"סל". האוצר אף הקפיד לייצר לעצמו שכבת הגנה מפני הליכים משפטיים בכך שהודיע כי קבלת הזכויות המדוברות מותנית בוויתור על הזכות לניהול הליכים משפטיים לקבלת זכויות נוספות.

 

כשמביטים מעבר לכביש מבינים את מידת הבעייתיות שבהחלטת האוצר. קבוצות דומות שזכו להכרה, דוגמת עולי לוב (שרובם הוכרו גם מכוח החלטה מנהלית), עולי טוניס ועולי רומניה ובולגריה, מקבלות תגמול חודשי בסך של 2,200 שקל לכל הפחות.

 

נתון זה מעיד שעולי עירק, מרוקו ואלג'יר זכו בנזיד עדשים עלוב למדי, ואף זאת, רק במידה שיוותרו על זכותם החוקתית לנהל הליך משפטי למיצוי זכויותיהם.

 

ובכלל, ההתניה המדוברת מציבה סימן שאלה לגבי מידת החוקיות שבה: האם המדינה מוסמכת להתנות קבלת תרופות בחינם ותשלום שנתי מסוים בוויתור על זכותו של אדם להוכיח זכאות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים לתגמול חודשי?

 

ניתן אף לתהות אם ההתניה אינה מהווה ניסיון ציני ושקוף לחסום את דרכם של עולי עירק ומרוקו, שנאבקים כבר שנים בבתי המשפט להכרה בזכאותם לתגמולים חודשיים, וזאת במחיר זול למדי לקופת המדינה.

 

עומק המעורבות הנאצית

החל מ-2011 הגישו אלפי עולים מעירק ומרוקו תביעות נגד משרד האוצר, על מנת שיוכרו כזכאים לתגמולים חודשיים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים. תביעות עולי עירק הסתמכו על מחקרים היסטוריים עדכניים שהצביעו על עומק המעורבות הגרמנית-נאצית בהסתה נגד יהודי עירק ובהתרת דמם, שהובילה לאירועי הפרהוד – אותו טבח שבוצע ב-200 מיהודי בגדד ביוני 1941.

 

תביעותיהם של עולי מרוקו מצביעות על הגזירות הקשות שהוטלו עליהם על ידי משטר וישי (משטר החסות הנאצי בצרפת), בהן דחיקתם חזרה ל"מלאח" (הגטו), איסור על עבודה במקצועות חופשיים, פיטורים מהמגזר הממשלתי, הגבלות על רכישת השכלה, הקצבת תלושי מזון מועטה ועוד.

השר משה כחלון. האם ההחלטות יעמדו בבג"ץ? (צילום: אוראל כהן) (צילום: אוראל כהן)
השר משה כחלון. האם ההחלטות יעמדו בבג"ץ?(צילום: אוראל כהן)

כיום, כשאנו עומדים ערב הכרעה משפטית בעניין זכאות עולי עירק, לאחר מאבק בן שנים שבו מסרב משרד האוצר להכיר בזכויות, וערב פתיחת דיוני ההוכחות בעניין עולי מרוקו, משרד האוצר דורש למעשה מכל עולי עירק, מרוקו ואלג'יר לוותר על זכותם להליך משפטי להוכחת זכאותם לתגמול חודשי, וזאת כתנאי לקבלת תשלום שנתי בסך 3,600 שקל ותרופות בחינם.

 

ניסיון לא ראוי

אין מנוס מהתחושה שמשרד האוצר מבקש לחסוך מקופתו סכומים גבוהים שאפשר והיו מגיעים לעולי ארצות ערב עקב סבלם מידי הנאצים ושותפיהם, באמצעות הצעה מפתה של סכום שנתי פעוט ותרופות בחינם. ייתכן שרבים מעולי ארצות ערב – שחלק ניכר מהם סובל מבריאות לקויה וקשיים כלכליים – אכן יעדיפו לוותר על זכויותיהם.

 

ובכל זאת נשאלת השאלה: האם למדינת ישראל הזכות המשפטית לחייב עשרות אלפי עולים קשישים מארצות ערב לוותר על יומם בבית המשפט, על זכותם החוקתית להליך משפטי הוגן להוכחת זכות המגיעה להם בדין, כנגד קבלת תשלום שנתי פעוט ותרופות בחינם?

 

כלל לא ברור אם דרישה זו תעמוד במבחן בג"ץ. זכות כל אדם לקבל יומו בבית המשפט היא זכות יסוד במדינת ישראל. ניתן לטעון שהמדינה לא יכולה להגביל זכות זו על ידי התניה אפריורית.

 

מעבר למישור המשפטי, גם מבחינה מוסרית, האם אין המדינה חוטאת כאן בניסיון לא ראוי לנצל מצוקה של עשרות אלפי קשישים עולי ארצות ערב, על מנת לחסוך מעצמה הליכים משפטיים שהיא חוששת מתוצאותיהם?

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
שר האוצר משה כחלון
צילום: גיל יוחנן
עו"ד דוד ידיד
מומלצים