אבא ואימא רבים: למי טובה חזקת הגיל הרך?

גברים ונשים, ח"כיות ומשפטנים – כל המערכת בישראל עסוקה כבר שנים בניסיון להחליט איך יגדלו הילדים אחרי הגירושים ועם מי. עו"ד זהר מימוני מנסה לעשות סדר

עו"ד זהר מימוניפורסם: 09.02.16 , 22:25

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

לאחרונה נדחתה הצעת חוק בכנסת שמטרתה לבטל את חזקת הגיל הרך. ומהי בעצם חזקת הגיל הרך? בהתאם לסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אם לא באו ההורים לידי הסכם באשר למשמורת הילדים, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, בית המשפט רשאי לקבוע את משמורת הילדים כראות עיניו לטובת הקטין, בלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

המשמעות היא שבכל מקרה שבו ההורים לא מגיעים להסכם בעצמם או באמצעות הליך גישור, בית המשפט כמעט תמיד יעדיף את האם כמשמורנית עד גיל שש (זאת כמובן במקרים שבהם שני ההורים כשירים). אולם כאשר הנסיבות הן כאלה שהאם למשל חולה חס וחלילה, רשאי בית המשפט לפסוק אחרת. על פי מודל זה, בית המשפט מכריע מי מההורים הוא המשמורן, ומי מהם יבקר את הילד פעם או פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני.

תביעה

סירבה למשמורת משותפת – הילדים עברו לאב

עו"ד ד"ר שרון פרילינג

גבר ביקש לחלוק עם זוגתו לשעבר את הטיפול בילדים, אולם היא התעקשה לסרב. בית המשפט קבע שההתנגדות שלה לא מקובלת

סירבה למשמורת משותפת – הילדים עברו לאב

אין ספק שגישה זו מעניקה לאם מעמד משמעותי יותר בחיי הילד וגם אחריות רבה יותר כלפיו. לשאלת המשמורת מתלווים בדרך כלל גם היבטים כלכליים, שכן ככל שהילד שוהה באופן שווה אצל שני הוריו, יש לכך השפעה על גובה המזונות שהאם תהיה זכאית לדרוש עבורו.

אבות רבים חשים שחוק זה מפלה אותם לרעה, פוגע בזכויותיהם ההוריות, ואף בזכויות של ילדיהם לחוות הורות משמעותית מצדם. הטענה הרווחת היא כי כיום גברים רבים מעורבים בגידול ילדיהם, לא פחות ולפעמים אף יותר מהאם, ועל כן אין כל מקום לחוק שמפלה מראש לצד זה או אחר.

מצד שני, יש הטוענות כי על אף המגמה של שיווניות בטיפול בילדים, במשפחות רבות האם היא עדיין ההורה המטפל יותר והמעורב יותר בניהול הבית, וכי אחריות הורית משותפת לא צולחת במקרים רבים. לטענתן, יש גברים המבקשים להיות משמורנים או דורשים משמורת משותפת מאחר שהם מעוניינים לשלם מזונות מופחתים, ואולם בפועל, בסופו של דבר האם נושאת ברוב הנטל של הטיפול בילד, וכן בחלק ניכר של עלויות הטיפול בו.

ואכן, פעמים רבות אנו עדים לכך שהורה אשר כמעט לא היה שותף לטיפול בילד במהלך חיי הנישואים דורש לפתע משמורת משותפת, או ממניעים כלכליים או מתוך נקמנות, ולאו דווקא משום שטובת הילד עומדת לנגד עיניו.

מודל האחריות המשותפת

על פי מודל האחריות המשותפת, לצורך התפתחותו התקינה נזקק ילד לטיפול של שני הוריו. אחריות הורית משותפת שואפת למעורבות מרבית של שני ההורים בחיי הילד. גישה זו מבטלת במקרים רבים את הצורך בקביעת משמורת ומטילה על שני ההורים אחריות שווה.

בשל התהליכים החברתיים המשתנים הוקמה לפני כחמש שנים "ועדת שניט", שתפקידה היה לבחון את הנושא ולגבש המלצות. ב-2011 פורסמו מסקנות הוועדה שלפיהן יש לבטל את חזקת הגיל הרך ולאמץ את מודל האחריות ההורית המשותפת. הוועדה סברה שיש לבחון כל סכסוך משמורת לגופו, כאשר על בית המשפט לבדוק באופן שווה את התאמת האב או האם להיות הורים משמורנים עבור ילדם.

ועדת שניט הובילה ליוזמת חקיקה של שרת המשפטים דאז ציפי לבני. הצעת החוק (שאותה אימצה הממשלה הנוכחית), ביקשה ליישם את רוב מסקנות ועדת שניט ולקבוע כי תינוק עד גיל שנתיים יגדל עם אמו – במקום עד גיל 6 כנהוג היום – ומעבר לגיל שנתיים תוטל "אחריות הורית משותפת" על שני בני הזוג, אלא אם יגיעו להסכמה אחרת ביניהם.

אולם בנובמבר 2015 הצעת החוק "נפלה" בקריאה ראשונה, לאחר שהאופוזיציה הצביעה נגד החוק של הממשלה מתוך השקפה שהוא פוגע בזכויות נשים. חברת הכנסת מרב מיכאלי, שהובילה את המהלך, הסבירה: "הפלנו היום חוק שהיה מפקיר ילדות וילדים למלחמות בין הורים בגירושין. אנחנו מאמינות בשוויון בין גברים לנשים שצריך להיות מושג בחקיקה חכמה ולא דרך חוקי קומבינה של ממשלה כושלת".

אני סבור כי בסופו של דבר ראוי ששני ההורים יבואו לדיון בסוגיית המשמורת מנקודת מבט של טובת הילד, ומתוך הבנה שילד זקוק לשני הורים שדואגים לצרכיו ומשתפים פעולה. יתרה מכך: ההורים צריכים להבין כי לכל אחד מהם יש אינטרס מובהק בכך שההורה השני ישקם את חייו ולא ייקלע למשבר רגשי או כלכלי שירסק וימוטט אותו, שכן דבר שכזה יפגע בילד המשותף.

הבנה כזו תביא הורים רבים לסיים את ההכרעות מחוץ לכותלי בית המשפט ולמצוא פתרונות שמתאימים לצורכי הילדים ליכולת הכלכלית של ההורים. בשורה התחתונה, חשוב שההורים יזכרו תמיד את האמת הפשוטה: גם לאחר פירוק הזוגיות, ההורות המשותפת נמשכת כל החיים.