שתף קטע נבחר
עיצוב: אבי ששון, צילום: Shutterstock

"אנשים יתאהבו במי שיסב להם תחושת ערך"

ולנטיין בפתח וזאת הזדמנות טובה לשבת עם אנאבלה שקד הפסיכותרפיסטית לשיחה על אהבה ועל הסיבות הסמויות שגורמות לנו להתאהב באנשים מסוימים על אחרים

"אנשים מתאהבים במי שמאפשר להם לקיים את התנאים שלהם לשייכות וערך, כפי שהם הרגישו בבית ההורים", מכריזה אנאבלה שקד כבר על תחילת השיחה. אנאבלה היא פסיכותרפיסטית ומייסדת בית הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר, יוצרת סדרת ההרצאות לזוגיות "לבחור בך שוב", ואולי האדם הראשון שחשבתי לשוחח איתו משהבנתי שחג הולנטיין מתקרב.

 

אז אנחנו מתאהבים במי שמאפשר לנו להמשיך ולשמר את התפקיד שמצאנו לעצמנו במשפחה הגרעינית הראשונה שלנו?

"בדיוק".

 

איך זה עובד? איך מתוך כל המבחר הזה של אנשים בחוץ אנחנו מצליחים למצוא מישהו כזה?

"בבחירה של בני זוג משתתפים שני שדכנים. לא כאלה ששוכרים בתשלום, אלא שדכנים פסיכולוגיים - האחד גלוי והשני סמוי. השדכן הגלוי מסנן מועמדים באופן מודע דרך כל הקריטריונים שאנחנו מחשיבים כחשובים. זה יכול להיות תרבות, עדה, מראה חיצוני, מעמד ותכונות מסוימות שאנחנו תופסים כחשובות או רצויות בבני זוג. אבל מי שיקבע אם תהיה פה חתונה - ובחתונה הכוונה היא באופן כללי לחיים משותפים והתחייבות זוגית - זה השדכן הסמוי".

 

"אם תתבונן מהצד במשפחה מסוימת, מיד תגלה שכל ילד מגלם בה תפקיד. הרבה פעמים התפקיד קשור לסדר הלידה. יש בדרך כלל קווים דומים בין ילדים באותם מקומות במשפחה. יש קווים שמאפיינים את הבכורים, יש קווים שמאפיינים ילדי סנדוויץ' ויש קווים שמאפיינים את הילדים הקטנים. אם אשאל אותך מה מאפיין באופן כללי בכורים, מה הדבר הראשון שתחשוב עליו?"

 

אני לא רגיל להיות המרואיין... אחריות, אולי?

"מצוין. בכור טיפוסי, כמובן שזה לא מדע מדויק, אבל אפשר להגיד שלרוב הבכורים יש נטייה לקחת אחריות. לכן הבכור או הבכורה יחפשו מישהו שיאפשר להם להיות המבוגר האחראי בקשר. מישהו שמתאים לו שייקחו אחריות עליו. עכשיו תגיד לי מה המילה הראשונה שתתאר את הילד הכי קטן במשפחה".

 

אני אוהב מבחנים שאני יודע בהם את התשובות - מפונק!

"יפה. מישהו שרוצה שיהיו אחראיים עליו. על כן, בחלק גדול מהמקרים, לא מתחתנים בכורים עם בכורות או צעירים עם צעירות. במקום זה נראה שבכורים מתחתנים עם צעירות ובכורות עם צעירים. קח למשל דייט. בחור מרים טלפון לבחורה ואומר לה: 'היי, קיבלתי את הטלפון שלך מדנה, בא לך להיפגש?'. אם הוא אדם שבדרך כלל חייב לקבוע דברים בעצמו, והבחורה תענה לו ב'מצוין, תבוא לאסוף אותי בשש, נלך למסעדה חדשה שפתחו בנמל' - זה כבר לא יתאים לו".

 

מגניב.

"ככה זה עובד. המפגש הראשון משקף את החוזה הזוגי. אם הוא אוהב לקבוע מה הוא רוצה, הבחורה הזו כבר לא תמצא חן בעיניו. אם היא תגיד 'על הכיפאק, לאן חשבת ללכת?', אז יופי. זה מתאים. כשמגיע זוג לטיפול זוגי והשניים מספרים איך הם הכירו, בדרך כלל בסיפור ההיכרות הראשוני כבר נמצא את החוזה".

 

תרחיבי.

"יש לי למשל סיפור על זוג שיצא ביחד בפעם הראשונה. הוא אמר 'תראי איזה ירח', והיא אמרה 'תזהר, אתה עומד קרוב מדי לצוק'. הבנת את החוזה? מה שגורם לנו ליפול לאהבה זה כשאנחנו מוצאים את אותו מישהו שמאפשר לי לקיים באמצעותו את התנאים שאני צריך כדי להרגיש שייכות וערך. כמובן שיש תנאים טובים ויש תנאים גרועים. למשל, אם לאדם יש צורך להרגיש עליונות אז הוא יצור קשר עם מישהו שהעליונות שלו עליו מובטחת. אם אתה רואה זוג ואתה שואל את עצמך 'מה היא עושה איתו? היא חמש רמות מעליו!', אז מאד יכול להיות שמה שהיא מצאה בו זה את המרחב שמאפשר לה לקיים את העליונות שלה".

 

"בסיפור ההיכרות הראשוני כבר נמצא את החוזה הזוגי". אנאבלה שקד (צילום: דניאל בבצ'יק) (צילום: דניאל בבצ'יק)
"בסיפור ההיכרות הראשוני כבר נמצא את החוזה הזוגי". אנאבלה שקד(צילום: דניאל בבצ'יק)

 

להישאר במקום הזה שנוח לה, שהיא מכירה.

"אגב, זו יכולה להיות וריאציה יותר איומה - של מישהו שרוצה להנציח את הסבל, את תחושת הקורבנות שלו. מישהו שיחפש בן זוג שיקרבן אותו כי 'אני מרגישה בעלת ערך כשאני סובלת'. החוזים האלה לא כל כך מאוזנים ולא כל כך בריאים כמובן. ועם זאת, זוגיות תהיה טובה יותר מרגע שכל אחד מבני הזוג יחזיק בתנאים סבירים לשייכות ולערך. ככל שהתנאי של האחד הוא מובהק יותר, אזי הפער מול השני יהיה גדול יותר. אם אישה צריכה להחליט הכל, אז היא מלכתחילה תחפש אדם בעל אופי מרצה או אדיש".

 

החוזה הזוגי

"יש כל מני דרגות של תנאים לערך. יש תנאים נוקשים וקיצוניים ויש העדפות. זוגות בריאים הם זוגות שהתנאים שלהם גמישים. ככל שהתנאי צר יותר, המחיר של החוזה הזוגי יהיה יקר וכואב יותר. זוגיות עובדת טוב כל עוד כל אחד מהצדדים רוצה לתת את מה שהשני רוצה לקבל. ובהתחלה זה בדרך כלל עובד מצוין. אני רציתי להחליט והוא רצה שאני אחליט. הבעיה היא שבהמשך הכל משתנה. למשל, עכשיו יש שלושה ילדים ומשכנתא, אז אני כבר לא רוצה להחליט הכל, אני רוצה שגם הוא ייזום".

 

מתי בעצם נוצר השינוי הזה, בתנאים שלנו?

"עם הזמן, מתגלה המחיר של התנאים שלנו לערך. נניח שיש אחד שהוא יותר מחליט ויוזם. בהתחלה הכל מתפקד, ואז אני מתחילה להבין את המחיר של התנאי שלי לתחושת הערך. אני רוצה שגם הוא יחליט, ואני שוכחת שאני בחרתי אותו בדיוק בשביל שהוא לא יחליט. אז הוא סובל מהביקורת, והיא מתחילה להיות לא מרוצה, היא כבר לא חושבת שהוא מקסים אלא סתום ואדיש".

 

"החוזה הזוגי נוצר על בסיס הצורך המרכזי שלנו, אבל ברגע שהצורך המרכזי התמלא מתברר לנו שיש לנו עוד צרכים, שלא בהכרח מתמלאים. ואז אנחנו מתחילים לסבול. חוץ מזה, עם הזמן אנחנו מתחילים לגלות את המחיר של התכונות שאהבנו. אם אהבתי שהוא נדיב ועוזר לכולם ובעל לב זהב, עכשיו אני מתלוננת שהוא לא נמצא אף פעם בבית - כי בכל פעם כשמבקשים ממנו משהו, הוא מיד הולך לעזור. החוזה מתחיל להתערער ואין מנוס משינוי".

 

במה זה שונה מחוזה עסקי נניח?

"התהליך של להגיע לחוזים זוגיים חדשים עובר בדרך כלל דרך משבר. הוא עובר דרך ריבים, דרך רגשות קשים, והרבה פעמים צריכים להגיע לטיפול. להבדיל מחוזים עסקיים, חוזה זוגי שלא מתפתח ומשתנה - הוא לא טוב. אנשים הרי מתפתחים ורוצים עוד דברים. חוזה שמתקלקל מאפשר לנו להתבונן מחדש על הצרכים שלנו, על החיים שלנו, וליצור חוזה חדש שמתאים לצמיחה - גם אישית וגם זוגית, לכן זה דבר מבורך. זה יכול לקרות כמובן אם מוכנים לעבור את המשבר, ולא אומרים 'בחרתי לא טוב, אני הולך לבחור מישהו חדש'. אם אני לא עושה עבודה עם עצמי אני אעשה את אותו חוזה עם מישהו אחר".

 

"חוזה שמתקלקל מאפשר לנו לבחון מחדש את הצרכים שלנו" (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
"חוזה שמתקלקל מאפשר לנו לבחון מחדש את הצרכים שלנו"(צילום: Shutterstock)

 

זה נשמע לי קצת תמים, אידיאליסטי. את מדברת על אנשים שגדלו לתוך סיטואציה ופיתחו מוטיב אישיותי מאוד חזק בתהליך של 20-30 שנה - אם לא יותר, ואז מצאו מישהו שיתאים למוטיב האישיותי הזה, ואז, כעבור כמה שנים, הם מבקשים להחליף אותו. לוותר עליו! אבל הם לא מכירים דפוס התנהגות אחר. אז איך הם אמורים לשנות את מי שהם?

"זה בדיוק כמו שתיארת את זה. אנחנו יוצאים עם מפה מהבית ויום אחד היא לא מתאימה לשטח".

 

אז הבנאדם מוצא את עצמו בשטח, בלי מפה ובלי כלים למצוא את הדרך. איך לומדים בגיל 35 או 50 פתאום להיות אחראי, לא בזבזן?

"לומדים! כשאין ברירה - לומדים. זו הרחבת אישיות, לא השתלת אישיות. זה לא שאדם שאינו אחראי נעשה אחראי, למרות שגם זה קורה. תחשוב על גבר שהיה לגמרי בתוך הקריירה שלו ואז כשהתגרש הוא פתאום למד להיות הורה, וזה קורה . אדם מקבל מכה ויוצר לעצמו סדר עדיפויות חדש, כי הוא לא רוצה לאבד את הילדים. החיים דינמיים והשטח משתנה. עם אותה מפה זה לא יעבוד".

 

"באופן כללי, לכל חוזה יש את המחיר שלו. כשהמחיר מתחיל להיות גדול, מישהו לא מרוצה. צריך להבין שכדי לצמוח ביחד ולהתאים את החוזה לתקופות שונות בחיים, צריך מסוגלות זוגית, צריך יכולת לדבר, לפתור קונפליקטים, לקבל ביחד החלטות, לשמר את האהבה, את הזוגיות".

 

ללמוד לצמוח ביחד (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
ללמוד לצמוח ביחד(צילום: Shutterstock)

 

"יש איזו תלונה טיפוסית לנשים: 'הוא לא יוזם כלום'. אבל חסר לו שהוא ייזום, כי הוא מיד יקבל ביקורת של 'למה הוא עושה ככה ולא ככה!', אז הוא מעדיף לא ליזום. היא צריכה להבין שאם הוא ייזום הוא ייזום את מה שהוא רוצה, לא את מה שהיא רוצה. גם היא צריכה ללמוד להשתנות, לשחרר. זה המחיר, זו צמיחה. גם צמיחה אישית וגם צמיחה זוגית הן חוויות מאד מתגמלות. אנשים שמפתחים מודעות עצמית חיים באיכות חיים גדולה יותר, עם יותר רגישות, עם יותר אהבה ועם יותר רגש, וזה משהו שמאוד שווה לעשות אותו".

 

מן הסתם, אם רוצים לשמור על הקשר.

"גם אם לא רוצים כדאי מאד לבדוק מה היה החוזה, כי אני יכולה לעזוב את האדם הזה אבל אני עדיין מחפשת את אותו חוזה, ולכן הזוגיות הבאה שלי עלולה לשעתק את אותן הבעיות".

 

 

כן, זה מאד מוכר.

"לכן אגב, אחוז הגירושים השניים הוא כמעט כפול מאחוז הגירושים הראשונים. זה נראה מאוד מפתה אבל הזוגיות השנייה יכולה להיות יותר קשה מהראשונה. מצד אחד, יש יותר ניסיון ואנחנו מוכנים לעשות מאמץ אחר, אבל מצד שני יש בקשר בדרך כלל ילדים שהם לא שלך וילדים זה לא דבר קל".

 

"בטיפול זוגי למשל, כל אחד לוקח אחריות על הצרכים שלו, ועובדים ביחד כדי ליצור חוזה שוויוני יותר, מאוזן יותר ואוהב יותר. זה הרבה עבודה אבל היא משתלמת. הצמיחה הזו אומרת שצריך לדעת לשחרר. צריך להפעיל ביקורת עצמית. חשוב לדעת שאם רוצים בחוזה חדש צריך גם לוותר על חלק מהרווח בחוזה הישן".

 

 

הרצאתה של שקד "הדינמיקה של רגש האהבה", תתקיים ב-29 לפברואר, במרכז תרבות בית אריאלה (שאול המלך 25) במסגרת סדרת ההרצאות "אומרים אהבה יש".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דניאל בבצ'יק
אנאבלה שקד. "אנשים מחפשים שייכות וערך"
צילום: דניאל בבצ'יק
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים