ישראל כבר לא מדינת סטארט-אפ

בשנים האחרונות ניכרת האטה בפעילות מגזר ההיי-טק שבאה לידי ביטוי בשחיקת מעמדה של ישראל כמובילה בתחום החדשנות. ההאטה מתגלמת בעיקר בקצב הצמיחה של הענף, בכך שהוא חדל להיות מנוע הצמיחה של המשק הישראלי בשנים שלאחר המשבר הגלובלי האחרון. כך עולה מהסקירה השבועית של משרד האוצר.

מגזר ההיי-טק בישראל מאגד את ענפי התעשייה בתחום האלקטרוניקה, תרופות וכלי טיס לצד ענפי השירותים – תוכנה ומחקר ופיתוח. בעשורים האחרונים נוספו לחברות הוותיקות בענף, כגון אינטל, טבע וצ'ק פוינט, חברות הזנק שממומנות באמצעות קרנות הון סיכון וכן מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב-לאומיות.

כ-12% מהשכירים במגזר העסקי מועסקים בהיי-טק ותורמים כ-9% מסך התוצר של ישראל. מגזר היי-טק צמח בשלושת העשורים האחרונים בקצב מהיר ותרם לפיתוח המשק. קצב הצמיחה הממוצע בין 1998 ל-2012 עמד על כ-9% בשנה, יותר מכפול מקצב הצמיחה הממוצע של כלל התוצר במשק באותה תקופה. בין 1991 ל-2012 התרחב מלאי המחקר והפיתוח בקצב ממוצע של 6% בשנה. חל גידול משמעותי ביצוא סחורות ושירותים של מגזר ההיי-טק, שהתרחב בקצב שנתי ממוצע של יותר מ-10% בין 2002 ל-2012 – גבוה בהשוואה לקצב גידול היצוא בשאר הענפים.

בעוד שבשנים האחרונות חל זינוק בהיקף השקעות קרנות ההון סיכון בישראל, הטלטלה בחודשים האחרונים בשוקי ההון עלולה לפגוע בפעילות המגזר, שבאופן מסורתי הפעילות בו מתאומת עם מדד הנאסד"ק, בפיגור של רבעון.

מאז המשבר הכלכלי העולמי האחרון ב-2008 ניכרת האטה משמעותית בקצב הצמיחה של ענף ההיי-טק והוא חדל להוות מנוע הצמיחה של המשק, נכתב בסקירה. קצב הצמיחה של המגזר עומד מאז 2010 על כמחצית מקצב הצמיחה הכללי במשק והגידול במשקלו של המגזר בסך היצוא נפסק.

קיפאון בנתוני התעסוקה בענף

היצע כוח אדם מיומן מהווה את האתגר המשמעותי ביותר שעומד בפני הענף, לנוכח גודלו היחסי של מגזר ההיי-טק בישראל, בהשוואה למשקים מפותחים אחרים. בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 נרשמו עליות מרשימות במספר המועסקים במגזר היי-טק הישראלי בקצב מהיר יחסית לענפים אחרים.

בשנים האחרונות מעלה הקיפאון בנתוני התעסוקה סימני שאלה לגבי עתידו של הענף. "הגידול המהיר בשכר בענפי ההיי-טק תומך בהערכה כי הקיפאון בתעסוקה משקף מגבלת צד ההיצע, קרי מחסור בכוח האדם המיומן", נכתב בסקירה, "ניתן לראות שבשנים האחרונות חל גידול מהיר ביחס השכר בין ישראל לארה"ב, הפוגע באטרקטיביות של הרחבת הפעילות בישראל עובר החברות הזרות".

לפי הנתונים, בעוד שב-IT, השכר הממוצע בארה"ב עומד על 21,265 שקל בחודש, בישראל הוא עומד על 17,111 שקל בחודש. בעוד שבארה"ב השכר הממוצע בתחום הפיננסי הוא 31,462 שקל, בישראל הוא עומד על 23,253 שקל. בתוכנה השכר הממוצע בארה"ב הוא 28,858 שקל ואילו בישראל 19,335 שקל. במחקר ופיתוח השכר הממוצע בארה"ב הוא 33,768 שקל בחודש ואילו בישראל 22,590 שקל.

שיעור ההוצאה על מחקר ופיתוח מתוך התוצר מעיד גם הוא על ההאטה בקצב הצמיחה של ענפי ההיי-טק – הוא עומד במקום זה כעשור וטרם חזר לרמתו בתחילת העשור הקודם. בשנת 2013, כתוצאה מהקיפאון המתמשך, איבד ישראל את דירוגה במקום הראשון בקרב מדינות ה-OECD לטובת דרום קוריאה.

בשנתיים האחרונות הידרדרה ישראל למקום ה-22 בדירוג מדד החדשנות הגלובאלי של ה-WIPO ובמדד החדשנות של בלומברג ישראל מדורגת במקום ה-11 – עדות נוספת לשחיקה במעמדה של ישראל בעולם בתחום החדשנות.

"המחסור בכוח האדם המימון למגזר היי-טק אינו צפוי להיפתר בהיעדר מדיניות כוללת", נכתב בסקירת האוצר והודגש שנתח מקבלי התארים בתחומי המדעים נמצא בירידה משמעותית בעשור האחרון. גורם אחראי אחד מסומן בדמות הגידול במספר הלומדים במכללות, "בהן אחוז הלומדים לקראת תארים בתחומי המדע נמוך משמעותית בהשוואה לאוניברסיטאות".