דייט עם פרזנטור הרכב ג'וד לאו

כחצי שעה לפני הנחיתה בלונדון הודיע הטייס כי מצפה מזג אויר קר במיוחד ורוחות עזות, מה שלא הפתיע, מן הסתם, אותי ואת הנוסעים האחרים. זה גם לא ממש גרע מהציפיה לנחות כבר בבירה הקפואה של אנגליה, כדי להשתתף בהשקה החגיגית ומפתיעה של "לקסוס RX", רכב הפנאי החדש של לקסוס.

כתבות נוספות בערוץ ymedia

כחודשיים לפני האירוע חשפה חברת לקסוס, כי השחקן והמפיק ההוליוודי, ג'וד לאו, הוא הפרזנטור שיוביל את הקמפיין הפרסומי של רכב הפנאי תחת הסלוגן "The Life RX". החברה הודיעה, כי בנתה ערב שלם של ‘THE LIFE RX’, הווה אומר מופע חד פעמי של תיאטרון אינטראקטיבי, בכיכובו של לאו.

לאו הגיע ללונדון, ואחריו כ-100 אורחים ועיתונאים. את הלילה הראשון העברנו במלון מסתורי עד ביזארי משהו בקובנט גרדן. בבוקר שלמחרת הגיעה ההוראה, שעלינו להתייצב בשעת ערב בלבוש פרנג'י בלובי המלון. משם יאספו אותנו להמשך ערב בלתי נודע.

בשעה היעודה, חיכיתי בלובי, ביחד עם "בן זוגי" לאותו ערב, עיתונאי יווני, שלאחר ששמע שאני מישראל, סיפר בגאווה בלתי מוסתרת על השירות הצבאי שלו, בן תשעת החודשים, בצבא היווני, והוסיף מילים על הכלכלה היוונית הקורסת.

הגענו למלון מונדריאן בעיר, שעוצב במיוחד לאירוע, והופק ובוים על ידי צוות של עשרות אנשים מהתיאטרון האינטראקטיבי, בהם מנהל קריאטיב, מנהל אומנותי, מעצבי תפאורה, תאורה ותלבושות, ועשרות שחקנים מהצגות קאלט של התיאטרון.

מה בכל זאת לא ידענו ובמה הפתיעו אותנו? בכך שלא ג'וד לאו יתפוס את מרכז הבמה, אלא שאנחנו, נהפוך ל"כוכבים הוליוודיים" לערב אחד, ונהיה שותפים מלאים למופע תיאטרלי חי.

וכך, במסע הקטן, שנמשך קרוב לשעה, מצאתי את עצמי נודדת בין חדרים שונים מתחת לקרקע המלון, כשכל חדר הביא איתו תרחישים חדשים ולא ידועים מראש, שדרשו ממני להרגיש ולהתנהג כאילו אני כוכבת קולנוע, שמגיעה לצעוד על השטיח האדום. זאת בשעה, שהשחקנים האמיתיים התאימו עצמם לסיטואציות השונות. מצאתי את עצמי זוחלת דרך רמקולים עצומים, הפרטנר היווני שלי ואני נכנסנו במהירות לרכב כדי להימלט מפני רודפינו.

המיומנויות הגסטרונומיות שלנו נבחנו על ידי שף אישי, הגענו לחדר בו חיכה ג'ושוע קיין, חייט אופנת העילית הבריטי, שגילם את עצמו בהפקה, והציע לנו ללבוש את אחת מיצירותיו הייחודיות בעונת הפרסים הקרובה, הכל "בכאילו" כמובן.

ואז הגיע הרגע. בתחנה שלפני האחרונה התבקשנו לצאת מהרכב. "אפשר לקבל את המפתחות"? שאל קול של מי שנגע בכתפי. הפניתי את המבט וראיתי את לאו עומד לידי. לרגע היה נדמה, שכולם שומעים את קצב פעימות הלב. גמגמתי משהו, וג'וד, שעם יד על הלב, בקלות נכנס לקטגוריה של היפים והאמיצים, חייך חיוך קסום ונעלם. רגע קטן לחיים. בתחנה הבאה "התנפלו" עלינו חבורת מעריצים, והוכנסנו לצפות בהקרנת הבכורה של הסרט, כשאנחנו וג'וד לאו מככבים. וקאט.

השמועות אמרו, שהוא קיבל מלקסוס כ-5 מיליוני דולרים עבור הפרזנטורה שלו. אולי קצת פחות. בינינו, אמנם לא קל לאמץ את שרירי הפנים במשך כמה שעות רצופות, אבל בשביל סכומים כאלו, שווה להתאמץ.

פחות מ-24 שעות מתום האירוע התרווחתי במטוס בדרך חזרה לישראל. כותרות העיתונים מאותו הבוקר סיפרו על עוד פיגוע טרור, על מזג האויר הצפוי, על מצב הבורסה המתנדנד.

מכונית מפוארת לא חיכתה לי בנחיתה, מן הסתם גם ג'וד לאו לא היה שם. אבל מקרוביי חיבקו אותי בחיוך של געגוע, כמה עשרות מיילים ציפו להתייחסותי, ומכונית דגם 2011 שלי עמדה בחניון הבית. לונדון לא מחכה לי בינתיים, חזרתי לשיגרת יומי. עם יד על הלב, אין לי ולו שמץ של טענה אחת כלפיה.

הכתבת הייתה אורחת חברת לקסוס בלונדון