שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    סירבו למי שפיר בגלל הדת - התינוק נולד עם תסמונת דאון

    בני זוג מוסלמים טענו שדתם אוסרת על "התערבות במעשה הבריאה" וויתרו על בדיקה. אבל אחרי הלידה הם תבעו את קופת החולים. מה קבע ביהמ"ש?

    בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש הורים נגד שירותי בריאות כללית, בטענה שבמהלך היריון לא הוצעה להם בדיקה לזיהוי פגמים בעובר, שנולד עם תסמונת דאון. השופט רם וינוגרד קבע שההורים – מוסלמים אדוקים - ממילא היו מסרבים לבצע את הבדיקה, כפי שסירבו לבדיקות אחרות בשל אמונתם.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

      

    בני הזוג נישאו ב-1998 ובמשך שנים ניסו להרות - ללא הצלחה. ב-2005 הופנתה האישה להפריה חוץ גופית, ובניסיון החמישי נכנסה להריון. במהלך ההיריון תוצאות בדיקת החלבון העוברי העלו חשש לתסמונת דאון והומלץ לה לעבור בדיקת מי שפיר. האישה ובעלה סירבו לבצע את הבדיקה או בדיקות נוספות בהקשר זה, וטענו כי אמונתם אוסרת עליהם "התערבות במעשה הבריאה" או הפסקת היריון.

     

    לאחר שהתינוק נולד עם תסמונת דאון, הגישו ההורים תביעה נגד קופת החולים וטענו שהיה על הרופאים שביצעו את טיפולי ההפריה ליידע אותם על אפשרות ביצוע בדיקת סקר לצורך אבחון תסמונת דאון בטרם החזרת העובר לרחם, זאת על רקע אמונתם שלא מאפשרת ביצוע בדיקות במהלך ההיריון. בנוסף טענו כי השתלת עובר פגום ברחמה של האישה מטילה אחריות מוחלטת על הנתבעת.

     

    כללית טענה מנגד כי בתקופה הרלוונטית הבדיקה הייתה נדירה. בנוסף, הבדיקה מפחיתה את הסיכוי להרות, ומכיוון שהאישה לא הייתה בסיכון מוגבר לילד פגוע, לא חלה עליהם חובה להציע אותה. כמו כן, הבדיקה הייתה מותנית בביצוע בדיקות נוספות בהריון והתובעים ממילא היו מסרבים לכך.

     

    השופט רם וינוגרד קבע כי התובעים לא פנו לאנשי דת לצורך בירור אילו בדיקות מתירה הדת המוסלמית בהריון, ולכן יש לקבוע כי הם עשו זאת על סמך עמדתם האישית. השופט הוסיף כי התובעים לא הוכיחו שההלכה המוסלמית מתירה לבצע בדיקות בעובר טרם החזרתו לרחם, ודי בכך כדי לדחות את התביעה.

     

    הוא גם דחה את טענת בני הזוג שלפיה על הנתבעת לשאת באחריות מוחלטת ללידה כי היא זו שהחדירה את העובר, שכן התובעים חתמו על כתב הסכמה שבו צוין במפורש כי קיימת אפשרות ללידת ילד עם פגם גנטי, כמו בכל הריון.

     

    השופט קבע כי הסיבה המרכזית שבגינה יש לדחות את התביעה היא שלא הוכח קשר בין העובדה שבדיקת הסקר לא הוצעה לתובעים לבין לידת הילד הפגוע, שכן גם לו הוצעה להם - הם היו מסרבים. זאת בין היתר בשל האפשרות שהבדיקה תפגע בסיכויי התובעת להרות, בשל הסיכונים שהבדיקה תפגע בבריאותו של היילוד בטווח הארוך, בשל אמונתם הדתית ובשל עלותה הגבוהה.

     

    מעבר לכך נקבע כי אין להטיל חובה על מטפל לברר את אמונתו הדתית של מטופל, שכן זו עלולה להיחשב חדירה לפרטיות. כמו כן, לא סביר לדרוש מרופאים להתעמק בפרטי ההלכות הדתיות השונות כדי לפרוס בפני המטופל המסוים את מכלול השיקולים.

     

    לפיכך דחה השופט את התביעה. בשל נסיבותיהם האישיות של התובעים לא נפסקו הוצאות.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעים: עו"ד מירון קין
    • ב"כ הנתבעת: עו"ד אבי אלרום, עו"ד קרן בורשטיין-קפלן
    • עו"ד רותם אלוני דוידוב ממשרד אלוני דוידוב-טאובר עוסקת ברשלנות רפואית
    • הכותבת לא ייצגה בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים