5 שנים למלחמה בסוריה: הנשיא שאיבד מדינה

"הפסקת האש תעבוד כשאסד יעזוב". מתוך אתר ארגון המורדים "צבא סוריה החופשי"

ענני העשן של הפגזים, הטילים וחביות הנפץ מתפזרים. הסורים התעוררו ביום שבת לשקט מפחיד. לראשונה זה זמן רב יש להם פסק זמן לראות מה נשאר מארצם: בתים הרוסים, מאות אלפי הרוגים, גופות מוטלות ברחובות, מצור ורעב, פצועים ונכים, מיליוני פליטים במדינה ומחוצה לה.

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

ב-11 במרס יציינו בסוריה חמש שנים למלחמת האזרחים. הצעירים שיצאו למחאה נגד שחיתות השלטון ב-2011 לא תיארו לעצמם שכך זה ייגמר. המדינה הרוסה לחלוטין והסוף עדיין אינו נראה באופק. האם יש באמת סיכוי ל"הודנה" בסוריה?

אין סוריה

סוריה של היום אינה מדינה אלא חבל ארץ בלבד, מסגרת גיאוגרפית, לא פוליטית. היא הפכה לוואקום מדיני. לוחמים מכל הסוגים והמינים נוהרים אליה, סונים ושיעים. מלחמת הכול בכול מתנהלת בה: המורדים נגד המשטר, "המדינה האיסלאמית" (דאעש) נגד "חזית א-נוסרה", הג'יהאדיסטים נגד "צבא סוריה החופשי" והכורדים ("יחידות שמירת העם") נגד דאעש. לעתים נוצרות בריתות מקומיות וארעיות של שני צדדים נגד צד שלישי ואחר כך הן מתפרקות, כגון זו של "צבא סוריה החופשי" והכורדים נגד "המדינה האיסלאמית" או של "חזית א-נוסרה" עם המורדים המתונים נגד משטרו של בשאר אסד.

שתי המעצמות סוגרות ביניהן על הפסקת אש בסוריה. קרי האמריקני ולברוב הרוסי(צילום: AFP)

הברית היציבה היחידה בסוריה היא של הציר השיעי-עלווי, דהיינו המשטר, המיליציות האיראניות וחיזבאללה. יציבות זו והתמיכה הרוסית המתמדת מסבירות את יכולת ההישרדות של משטר אסד בניגוד לכל הציפיות והתחזיות.

במלחמה האומללה הזו אין מנצחים, רק מפסידים. מי שידו תהיה על העליונה יצטרך לבנות מחדש את המדינה שפעם הייתה סוריה. גבולות המדינה נפרצו ואינם, כל שכנותיה מתקיפות אותה מן האוויר, הטורקים מתקיפים את הכורדים, ישראל על פי פרסומים זרים את פעילי חיזבאללה, הקואליציה בהנהגת ארצות הברית את דאעש, ורוסיה את יתר המורדים המתונים. אין בסוריה מסגרת מדינית. ההחלטות וההסכמים בעניינה נחתמים בין המעצמות מחוץ למדינה ללא שיתוף גורמי השלטון. כך לדוגמה הפסקת האש הנוכחית שנכנסה לתוקף ביום שישי, שהוסכם עליה בין רוסיה לבין ארה"ב. הנשיא הסורי אסד שולט בקושי על 20 אחוזים מהמדינה וצבאו מתפקד חלקית. את המלחמה במורדים מנהלים בעיקר חיזבאללה, משמרות המהפכה האיראניים והרוסים.

מדינה אחת הפכה לשש יחידות

אם ננסה לעמוד במשימה הקשה של שרטוט גבולות הסכסוך, הרי שסוריה מחולקת באופן כללי לשש יחידות: הכורדים בצפון ליד גבול טורקיה, "המדינה האיסלאמית" בצפון-מזרח שמדינתם ממשיכה ברצף לצפון-מערב עיראק ומרכזה בא-רקה, שרידי המשטר הסורי במערב המדינה בציר הערים לטקיה-חמאת-חומס-דמשק, הדרוזים בדרום שמרכזם בסוידא, ה"אמירות האיסלאמית" של ג'בהת א-נוסרה באידליב דרומית לחלב ומורדים מתונים יותר, מקואליציית "צבא האיסלאם" ו"צבא סוריה החופשי" מזרחית לדמשק וליד גבול ישראל בגולן.

שולט בקושי על 20% מארצו. אסד(צילום: AFP)

המשוואה הרוסית: "טובים ורעים"

רוב ההפצצות הרוסיות בחודשים האחרונים מרוכזות באזורים הקרובים לבסיס חיל הים הרוסי בטרטוס שבצפון-מערב סוריה. רוב ההתקפות הללו מכוונות נגד המורדים שאינם שייכים לדאעש. הן משרתות את האינטרס הרוסי של שמירת הנכס האסטרטגי העיקרי של מוסקבה - הגישה הצבאית לים התיכון. המשוואה שאליה חותרת רוסיה פשוטה: חיסול המורדים המתונים ויצירת מציאות של שני מחנות בלבד - המשטר הסורי ודאעש. כך תוכל רוסיה להלבין את פשעי אסד ולהציגו כאלטרנטיבה שפויה יותר לעתיד המדינה הערבית.

המערב יצטרך לבחור מה עדיף לסוריה: דיקטטורה בראשות אסד השומרת על מדינה חילונית בגבולות סוריה ומגנה על המיעוטים, או חליפות איסלאמית שמאיימת על שלום האזור ועורפת ראשים של "כופרים". הפסקת האש נועדה להוכיח כי הרוסים שוחרי שלום וכי האופוזיציה היא זו שמפרה את ה"הודנה". כך מתכננים הרוסים להצדיק את המשך מלחמתם במורדים.

הציר השיעי-עלווי הוא היציב במדינה. חייל סורי בדומא(צילום: EPA)

הסעודים באים

מדיניות רוסיה פוגעת ללא ספק באינטרס הסעודי. הממלכה הסעודית הפגינה שרירים בשנה האחרונה במלחמה נגד החות'ים השיעים בתימן ובניתוק היחסים הדיפלומטיים עם איראן. סעודיה חשפה את הקשר בין חיזבאללה לבין החות'ים בתימן ותגובתה לא איחרה לבוא. הממלכה הסונית החליטה מיד להפסיק את הסיוע ללבנון (ארבעה מיליארד דולר בשנה) שהיה מיועד לצבאה, על מנת ללחוץ על המדינה לפרק את ארגון חיזבאללה מנשקו.

(צילום: AFP)

סעודיה תגן על "ההשקעה"

סוריה הפכה כבר בשנה הראשונה למלחמת האזרחים לזירת התגוששות בין סעודיה לבין איראן. סעודיה ומדינות המפרץ השקיעו סכומי עתק במימון המורדים הסונים בחמש שנות המלחמה בסוריה. עתה מאיים הצבא הסורי לחסל בכמה חודשים את מחנה המורדים ו"ההשקעה" הסעודית תרד לטמיון. זו הסיבה לכך שבחודשים האחרונים מקיימים הסעודים מגעים עם טורקיה לתיאום צעד צבאי נגד סוריה.

כשם שרוסיה עברה באוקטובר 2015 מסיוע למשטר להתערבות ישירה להצלתו, כך גם נדרשת עתה סעודיה להתערב למען בעלי בריתה בסוריה המצויים במצוקה. בחודש האחרון דווח בתקשורת הערבית על כוחות אוויריים מאזור המפרץ המגיעים לבסיס אינצ'רליק שבטורקיה במטרה מוצהרת להכין מתקפה משולבת נגד דאעש. אולם נראה כי המטרה האמיתית היא למנוע פעולה חופשית של רוסיה בשמי סוריה והצלת המורדים.

הפסקת אש שברירית. נשים מטיילות בין ההריסות בחומס(צילום: רויטרס)

המלך סלמאן "מנהיג הערביות"

בתקופה האחרונה פתחו הסעודים בתעמולה למען מה שהם מכנים "אל-ערובה" (הערביות) או "אל-אג'מאע אל-ערבי" (הקונצנזוס הערבי) נגד "אל-פרוסיה" (הפרסיות), שם נרדף לאינטרס האיראני. מבצע "סופה נחרצת" בתימן העניק למלך סעודיה את התואר שבו משתמשים מעריציו, "מלך הנחישות".

מדיניות המלך סלמאן בן עבד אל-עזיז פשוטה: אם אינך איתנו אתה נגדנו. סעודיה הענישה את לבנון כי היא מתירה לחיזבאללה להתפתח בתחומה, ידידותיה במפרץ מביעות את נאמנותן לממלכה על ידי הצטרפות לצעדים נגד איראן והורדת מחירי הנפט, ומדינות אפריקה נדרשו לנתק את קשריהן עם איראן על מנת להמשיך לזכות בתמיכה כלכלית. המורדים בסוריה, להוציא את דאעש, מצפים נואשות להגעת הקואליציה הסעודית שתושיע אותם כשם שהצילה סעודיה את תימן מכיבוש שיעי.

מדיניות רוסיה פוגעת באינטרס הסעודי. פוטין(צילום: AP)

המרוץ לכיבוש מזרח סוריה

יש להניח כי מבצע סעודי בסוריה יהיה מחושב וזהיר מאוד כדי להימנע מתקרית מסוכנת עם הצבא הרוסי. הברית הצבאית הצפון אטלנטית (נאט"ו) וארה"ב ייתנו אור ירוק לסעודים לפעול בשמי סוריה משום שהן מעוניינות לצמצם את המעורבות הרוסית באזור. הסעודים עדיין שוקדים על האופן שבו תשולב פלישה קרקעית.

המטרה של סעודיה בטווח הקרוב לא תהיה הדיפת צבא אסד כדי לא להתעמת עם רוסיה ואיראן ישירות. המטרה היא להתקיף את דאעש במזרח סוריה ולאפשר למורדים לתפוס את השטחים העצומים של "המדינה האיסלאמית" - לפני שצבא אסד וחיזבאללה ייכנסו אליו. כך תוכל סעודיה בסיוע טורקיה להחיות מחדש את האופוזיציה הסונית "המתונה" נגד המשטר, שאותה כמעט חיסל דאעש בשלוש השנים האחרונות.

הברית שתחיה את המחנה הסוני המתון? מלך סעודיה סלמאן ונשיא טורקיה ארדואן (צילום: AFP)

האיראנים יוצאים, הסלפים וחיזבאללה נכנסים

מבחינתה של ישראל, תוכניתה של סעודיה אינה חיובית בהכרח. רוב המורדים הנתמכים על ידי סעודיה מתונים יותר מאל-קאעידה ומדאעש ביחסם למיעוטים ערביים, אך אינם שונים מהם בתפיסתם לגבי "האויב הציוני". חלק גדול מהארגונים הללו שייכים לזרם הסלפי השואף אף הוא להקים חליפות איסלאמית באזור.

ארגוני "האיסלאם המתון" הנתמכים על ידי סעודיה ומדינות המפרץ לא ישלימו לעולם עם כיבוש הגולן על ידי ישראל. ארגונים אלה האשימו את המשטר הסורי כל השנים בהזנחת הזירה הזו במשך 40 שנה ובניסיון לנהל עם ישראל משא ומתן לשלום בסוף שנות ה-90.

משמרות המהפכה לא רוצים עוד אבדות בסוריה(צילום: רויטרס)

גם הידיעה על פינוי הכוחות האיראניים אינה מבשרת טובות לישראל. משמעותה היא בסך הכול חילופי משמרות. לוחמים מ"משמרות המהפכה" ישובו לאיראן ובמקומם יגיעו לסוריה יותר לוחמים של חיזבאללה. כך יחסוך לעצמו משטר האייתוללות בטהרן ביקורת פנימית על האבדות הרבות שספג השנה בסוריה. איראן תמשיך לנהל את הזירה בשלט רחוק.

למה הפסקת האש תיכשל?

סיכוייה של הפסקת האש הנוכחית קלושים למדי לאור הניסיון של הסכמי ה"הודנה" בסוריה בשנים האחרונות ובשל העובדה שאין אינטרס אמיתי לצדדים באכיפתה. המורדים הסונים לעולם לא ינהלו משא ומתן עם מי שאחראי למותם של כמעט חצי מיליון אזרחים. באתר "צבא סוריה החופשי" מופיעה קריקטורה גדולה עם הכיתוב "שביתת נשק תתחיל עם סילוק בשאר אסד".

כאמור, רוסיה מעוניינת לחסל את כל ארגוני האופוזיציה שאינם דאעש. מבחינתה, הפסקת האש משמשת להתארגנות להמשך המלחמה. למשטר הסורי בוודאי אין אינטרס שיפסיקו ההפצצות הרוסיות שמאפשרות לו סוף סוף, אחרי חמש שנות נסיגה, לעבור למתקפה. מכיוון שדאעש וא-נוסרה אינם נכללים בהפסקת האש, הסיכוי שכוחות רוסיים יפגעו במורדים מקבוצות אחרות השוכנים בקרבתם גבוה ביותר.

פרשת הפלת המטוס הרוסי על ידי טורקיה בנובמבר 2015 הדליקה נורת אזהרה. הסכנה הגדולה מכול היא שבמרוץ לכיבוש שטחי "המדינה האיסלאמית" בחודשים הקרובים תפרוץ תקרית בין מטוסים רוסיים לבין כוחות שאר המעצמות. כדור השלג של הסכסוך הסורי החל כגל הפגנות, הפך למלחמת אזרחים, התפתח למלחמה דתית סונית-שיעית, ונהיה סכסוך אזורי שבו מעורבות מעצמות. לאן עוד הוא יתגלגל?

ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010