"לא יבוצעו בדיקות דם ושתן; חולים לא ישוחררו מאשפוז"
פרסום ראשון: המעבדות הרפואיות בישראל בקריסה וזה רק עניין של זמן עד שלא יבוצעו בדיקות דם ושתן, לא יהיו בדיקות גנטיות לנשים בהריון וחולי סרטן, לא ניתן יהיה לאתר זיהומים וחולים לא יוכלו להשתחרר מאשפוזים. הסיבה: מחסור חמור ואקוטי בעובדי מעבדה בבתי החולים הממשלתיים, בשל התעלמות של שנים מצד מערכת הבריאות
המעבדות הרפואיות בישראל על סף קריסה - וזה עלול לעלות לנו בבריאות: כשלמעלה ממחצית מעובדי המעבדות עומדים לפני פרישה מבלי שדאגו למצוא להם מחליפים, עבודת המעבדות הרפואיות תקרוס וזה יהיה קרוב יותר ממה שחושבים.
מה זה אומר? קריסת המעבדות הרפואיות תפגע באופן ממשי במערכת הבריאות בישראל וכמעט בכל אזרח. כבר עכשיו בדיקות מזון חיוניות שאמורות לבדוק תחלואה במזון במפעלים ובמזון שמגיע מיבוא לא מתבצעות במלואן.
אבל זו רק ההתחלה, קריסה כזו יכולה לשתק את מערכת הבריאות בישראל - לא יבוצעו בדיקות דם ובדיקות שתן, לא יתבצעו התאמות דם לניתוחים, לא יהיו בדיקות גנטיות לנשים בהריון וחולי סרטן, לא יהיה ניתן לאתר זיהומים, לא יהיה ניתן לשחרר חולים אחרי אשפוז ואפילו לא ניתן יהיה לבצע התאמות טיפוליות לחולי הסרטן.
"אם המעבדות יקרסו לא ניתן יהיה לבצע אבחונים של זיקה. יכולים להגיע אנשים ממדינות בסיכון שנדבקו בנגיף ופשוט לא יהיה מי שיזהה שמדובר בזיקה ולא בסתם שפעת", אומר עובד באחת המעבדות. "הדבר הזה יכול לעלות בחיי אדם".
רופאים מפנים ליותר בדיקות מעבדה - מס' העובדים צונח
נושא זה הופך לקריטי במיוחד מכיוון שלדברי מקור בכיר במעבדות הרפואיות, היום, יותר מתמיד, יותר ויותר רופאים מפנים את המטופלים לבדיקות רפואיות לצורך אבחון מחלות, ויש עלייה משמעותית בכמות הדגימות והבדיקות המשוכללות שמבוצעות מדי שנה.
לצד הגידול הרב בעבודה, קיים מחסור חמור ואקוטי בעובדי מעבדה בבתי החולים הממשלתיים, ובעיקר קיים קושי לגייס כוח אדם חדש במקצועות מיקרוביולוגיה, פתולוגיה ובנקאות הדם. המצב כה חמור שאפילו מבקר המדינה נדרש לנושא.
המצב הקשה נוצר כתוצאה מכך שמשרד הבריאות לא קבע תקנים לכוח אדם של עובדי מעבדה ולכן העובדים כורעים תחת הנטל הרב והמשימות הרבות שהוטלו עליהם. יש עובדים רבים שפורשים אבל לא נמצא להם מחליף.
עובדת אחת במקום שלושה - שמפקחת על עבודתה שלה
כמו כן אין הגדרות תפקידים, כך למשל אין בקר איכות על תפקוד של העובדים ופשוט חלק מהעובדים מבקרים את עצמם. דוגמה לכך קיימת באחת המעבדות - במקום שלושה עובדים יש שם רק עובדת אחת שגם מפקחת על העבודה של עצמה.
על פי אותו מקור - משרד הבריאות יודע כבר שנים על סוגיית המחסור בכוח אדם, היעדר תקנים, ההימנעות מקליטת עובדים חדשים לסטאז' והיעדר מנהלי איכות , אולם לא ניסו לבמשרד מצוא לה פתרון.
הסיבה להיעדר כוח אדם זה נעוצה ככל הנראה בשכר הנמוך של עובדי המעבדות, כך שאף אחד לא רוצה ללמוד לעסוק במקצוע. הבעיה מחמירה מפני שמחצית מהעובדים בגילאי 55 ומעלה וכרבע בגילאי 65 ועומדים לפני פרישה.
היום, כדי לעבוד במעבדה צריך להיות אקדמאי בעל תואר ראשון לפחות, לבצע סטאז' של חצי שנה ולעבור סדרת בחינות ולכן קשה לגייס עובדים.
אין תקנים לעובדי מעבדות
"אנחנו במצב מאוד קשה. תמיד כולם יודעים על רופאים ואחיות אבל אף אחד לא יודע שחלק גדול מהפעילות של המערכת הבריאות זה עובדי המעבדות שעושות אבחנה וטיפול של הרבה מאוד דברים", אומר אחד מעובדי המעבדות בבית חולים גדול במרכז.
"כשפותחים מחלקה בבית חולים קובעים תקן לרופאים, אחיות, סניטרים ואפילו עובדי ניקיון אבל במעבדה אין שום תקן. יש הרבה יותר בדיקות לאורך השנים אבל יש פחות ופחות עובדים. מי ירצה לעבור כל כך קשה קבל שכר מינימום".
המשבר התגלה גם במעבדות בריאות הציבור אלו האחראיות על חיסון האוכלוסייה, ניטור מחלות, מניעת מגפות ובדיקות מזון. גם כאן עולה ביקורת חריפה על משרד הבריאות מצד המבקר שקובע שלא ייתכן שלא נקבע תקן כוח אדם למעבדות לבריאות הציבור ואין לקבל את המצב שלמשרד אין תכנית מסודרת ארוכת טווח לקליטת עובדים במעבדות.
כתוצאה מהעומס הכבד שמוטל על העובדים בחלק מהמעבדות כבר הפסיקו את בדיקות המזון. כך למשל בדיקות להימצאות סיבים תזונתיים, בדיקות רמת כולסטרול וחומצות שומן טרנס – לא בוצעו וחלק מהבדיקות שבוצעו הופסקו באמצע.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "החל משנות ה-90 בעקבות גל העלייה מברה"מ ועד לאחרונה לא הורגש מחסור בעובדי מעבדה. בשנים האחרונות בעקבות פרישה לגמלאות של מספר רב של עובדי מעבדה ולאור קשיים בגיוס עובדים, בשל דרישות מקצועיות גבוהות ותנאי השכר הקיימים, קיים מחסור בעובדי מעבדה.
"בעקבות זאת. המשרד מוביל תהליך של מיפוי צרכים קיימם והערכת צרכים עתידיים, בהתבסס על צפי פרישה, תוך שמירה על שיעור עובדי מעבדה ביחס לגודל האוכלוסייה (העתידי) בהתאם לגידול הדמוגרפי הצפוי.
"כמו כן, המשרד בוחן את הפער בין מספר בעלי הרישיון למעבדנות רפואית ומספר העוסקים בתחום בפועל ואת הסיבות לבחירת בוגרי מעבדנות רפואית שלא לעסוק במקצוע זה בהתבסס על ראיונות עם בוגרי התחום.
"המשרד בוחן נותנים ממדינות OECD על מנת להשוות את המצב בישראל מול מדינות אלו. בהתאם לכך המשרד מגבש תכנית התערבות שתכלול צעדים לפתרון המצב, לרבות תמריצים".
לפנייה לכתב/ת 
