רדוד, אבל כוכב תקשורת. מפלצת הרייטינג ששמה טראמפ
התקשורת האמריקנית אינה אוהבת את טראמפ האיש ואת טראמפ המועמד לנשיאות. בסתר לבה היא בזה לרמת השיח הרדוד, לגסות, לשקרים ולבוטות המאפיינים אותו. אבל היא מאוהבת בטראמפ כמופע כי הוא תוכנית ריאליטי מעולה שמביאה הכנסות ללא הוצאות. יום יבוא והיא תבוא חשבון עם עצמה
עיתונאים, פוליטיקאים ואנשי אקדמיה מנסים להסביר את הצלחתו של דונלד טראמפ במרוץ הרפובליקני לנשיאות ארצות הברית בשורה ארוכה של גורמים ונסיבות שהביאו לעלייה המפתיעה של מועמד בוטה, מסתבך בפליטות פה, בור וחסר ניסיון פוליטי.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
ההסברים כוללים את תסכול הרפובליקנים ממועמדיהם, ריאקציה למנהיגות שכשלה מול ברק אובמה, חיפוש רוח חדשה ולא ממסדית, המיתוס של מנהיג חזק ואיש עסקים מצליח, הביטוי לדעות שמרניות שבהן מחזיקים אמריקנים רבים ועוד. יש הסבר אחד, כמעט קונספירטיבי, שלא עלה עד כה בתקשורת ומסיבות הטובות לה: טראמפ הוא מועמד נפלא לתקשורת. הוא הבשורה הרייטינגית החמה לרשתות טלוויזיה, לאתרי אינטרנט, לעיתונות ולרדיו. כמעט כל מהדורת חדשות אמריקנית נפתחת בטראמפ, והוא תמיד יככב בין אייטמי החדשות המובילים.
מזניק את אחוזי הצפייה של רשתות הטלוויזיה
התקשורת האמריקנית אינה אוהבת את טראמפ האיש ואת טראמפ המועמד לנשיאות. בסתר לבה היא בזה לרמת השיח הרדוד, לגסות, לשקרים ולבוטות המאפיינים אותו. אבל היא מאוהבת בטראמפ כמופע, כי הוא תוכנית ריאליטי מעולה שמביאה הכנסות ללא הוצאות. מדי יום מופע חדש, אקזוטי וביזארי, גס מקודמיו ורצוף בהשתלחויות גזעניות, דתיות ופוליטיות. בתיאטרון המסחרי טראמפ הוא כוכב-על לרשתות התקשורת, ובמיוחד בימים קשים לתקשורת המסחרית שהכנסותיה התדלדלו עקב כניסת האינטרנט והפלטפורמות המקוונות.
הופעתו של טראמפ בתוכנית הראיונות "האוריילי פקטור" העלתה את הצפייה בה ב-16 אחוזים בין כל הצופים וב-23 אחוזים בקבוצת הגיל 54-25. כשטראמפ החליט שלא להשתתף בעימות בין המועמדים הרפובליקנים ברשת "פוקס", צנח אחוז הצפייה לשפל הנמוך ביותר בין כל שידורי העימותים בקמפיין לנשיאות. לעומת זאת, כשהשתתף בעימות אחר ב-CNN דיווחה הרשת על מספר שיא של צופים: 22.9 מיליון - הרבה מעל השיא הקודם של צפייה בה שעמד רק על 16.8 מיליון צופים.
טראמפ עצמו התוודה כי אין לו צורך בקניית תשדירי פרסום: הסיקור הנדיב ניתן לו ממילא ובחינם. כל שעליו לעשות הוא לספק את המופע היומי, והוא בהחלט יודע לעשות זאת. גם העובדה ששקריו נחשפים ורבים מוקיעים את התבטאויותיו הגסות אינה מרתיעה אותו.
אדרבה, זה רק "זמן מסך" נוסף. הוא גם אינו מתאמץ במיוחד: די לו לרוב ב"ציוץ" בוטה או בקללה גסה כדי להבטיח את מקומו בחדשות. המצלמות והמיקרופונים מלווים אותו לכל מקום, מחכים לפינת ההשתלחות היומית שתהפוך, כמובן, ל"מקפצת רייטינג" משתלמת.
מופעי הקרקס של טראמפ ריתקו את התקשורת ודרכה הוא פילס דרכו אל קדמת הבימה, דוחק מועמדים "יבשים" וחסרי כריזמה כמושל פלורידה לשעבר ג'ב בוש, הסנאטור מרקו רוביו ואחרים. התקשורת בנתה את הגולם המרתק, הצבעוני והכה רווחי, והיא עוד תכה על חטא. גם אם טראמפ לא יהיה נשיא, המחיר עבור קידומו הוא כבד. טראמפ דרדר וידרדר לביבים את השיח הפוליטי, סילק מועמדים רציניים ומנוסים וחשף את הדמוקרטיה החזקה בעולם בקלונה. יבוא יום והתקשורת האמריקנית תבוא חשבון עם עצמה, עם הדרך הצינית שבה טיפחה וקידמה מפלצת רייטינג שכולה נביבות, ארס, רשעות ושטחיות. אבל בינתיים היא סופרת את אחוזי הרייטינג וההכנסות ומחייכת בשקט כל הדרך אל הבנק.
פרופ' וימן הוא חוקר תקשורת פוליטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה
לפנייה לכתב/ת 
