מחקר חדש: גם אושר עלול לגרום להתקף לב
אחרי שעולם הרפואה הכיר בתסמונת המקשרת בין תחושות עזות של עצב להתקף לב, כעת מגלה מחקר חדש שגם תחושות שמחה ואושר עלולות לגרום לתוצאות דומות. מה הסיבה?
תסמונת שברון הלב נגרמת גם מאושר: סינדרום טאקוצובו, תסמונת נדירה הגורמת להתקף לב בשל צער, נגרמת גם משמחה - כך מגלה מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת האירופאי לרפואת הלב. הסיבה לתסמונת, כך מתברר, היא לא העצבות או השמחה עצמם, אלא מצב הלחץ הרגשי.
קראו עוד על התקפי לב:
חבל על הזמן: הסכנה בזיהוי מאוחר של התקף לב
נתון מדאיג: 10% מהישראלים שלקו בהתקף לב - מתים תוך שנה
התקף לב: איך לזהות שזה קורה - ומה הטיפול
חוקרי בית החולים האוניברסיטאי בציריך, בדקו 1,750 מטופלים, וגילו כי אחד מכל 20 אנשים שאובחנו כסובלים מתסמונת טאקוצובו, לקו בבעיות הלב בעקבות אירוע שמח.
בין האירועים המשמחים שגרמו לתסמונת נרשמו התקפי לב או הפרעות קצב לב בעקבות יום הולדת, חתונה משפחתית, פגישת מחזור, לידת נכד או נכדה, ניצחון של קבוצת ספורט אהודה, וגם זכייה בכסף רב. מרבית המקרים התרחשו אצל נשים לאחר סיום גיל העבר.
ד"ר ג'לנה גאדרי מצוות החוקרים, אמרה כי הגורמים לתסמונת הם כפי הנראה רבים יותר משחשבו בעבר: "החולה בטאקוצובו סינדרום כבר אינו רק מי שלבו נשבר, אלא גם מי שנמצא ברגשות חיוביים. על הרופאים לקחת בחשבון כי מטופל שמגיע לחדר המיון בשל התקף לב, לחץ בחזה או קוצר נשימה, עשוי להיות לא רק אחרי אירוע מצער אלא גם בעיצומה של שימחה".
הסיבה, לדעת החוקרים, היא שהן ארועים משמחים והן מצערים, משפיעים על אותם מסלולי סטרס הפוגמים בתפקוד הלב.
מהי תסמונת טאקוצובו?
לאורך ההיסטוריה תואר הלב כמקור לרגש ורוחניות. לאחרונה מצטברות עדויות המרמזות על כך שהקשר בין המוח, הרגש והלב אף חזק מכפי ששוער. המדובר בתסמונת טאקוצובו שתוארה תחילה ביפן בשנת 1991, ובשנת 2004 גם בישראל.
תסמונת טאקוצובו הולכת וצוברת הכרה בעולם. את שמה, שמשמעו ביפנית כד דייג מסורתי, קיבלה בשל צורת הלב - שנראית אצל החולים כמו כד עם צוואר בקבוק צר.
בשנת 2006 סווגה התסמונת כמחלת לב על ידי ארגון הלב האמריקאי. היא שכיחה פי עשר בנשים לעומת גברים, ומתרחשת בדרך כלל לאחר אירועים המלווים במתח נפשי עז. התסמונת מתאפיינת בכאב בבית החזה וקוצר נשימה בדומה להתקף לב.
לא ברור מה בדיוק גורם לטאקוצובו, אולם על פי ההשערה המקובלת, רמות מוגברות של חומרים הקרויים קטכולאמינים, גורמים לעיבוי המחיצה בין חדרי הלב ולחסימה של מוצא החדר. כתוצאה מכך, נוצרת חסימה משמעותית באספקת הדם לשריר הלב. למרבה המזל, זיהוי התסמונת מבעוד מועד וטיפול מיידי, יכולים להציל את חיי המטופלים.
מחקר שפורסם בשנת 2005 בכתב העת הרפואי היוקרתי "ניו אינגלנד" ערך מעקב אחר 19 חולות לאורך תקופה של ארבע שנים. כולן לקו באי ספיקת לב על רקע מתח נפשי, ורובן טופלו באופן הדומה לטיפול בהתקף לב. למרות סיכויי ההחלמה הגבוהים, הספרות הרפואית מדווחת על אירועים נדירים של התפתחות קריש דם בתוך חדר הלב, הפרעות קצב לב ובמקרים נדירים גם מוות.
כתב העת הרפואי Americal Journal of Medicine דיווח כבר על יותר מ-200 חולים שלקו בתסמונת טאקוצובו במיניאפוליס, כשחלקם היו גם חולי לב. חמישית מהחולים, כולם ממין נקבה, מתו במהלך האישפוז.
לדברי החוקרים, מדובר בשיעור תמותה גבוה מאוד, למרות הטיפול האגרסיבי שקיבלו. החוקרים כינו את התסמונת "חמורה ומסוכנת יותר ממה שהיה ידוע בעבר" והדגישו כי רופאים רבים אינם מייחסים די חשיבות לקשר שבין המצב הנפשי של המטופל והסיכון שלו ללקות במחלת לב קטלנית כחלק מהתסמונת.
לפנייה לכתב/ת 
