שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מירי רגב: העיקרון נכון, הדרך שגויה

    מהפיכת התרבות של השרה מירי רגב היא עניין מבורך - חבל רק שהשיח שלה מפלג, עדתי וצעקני. אבי שושן חוזר בטור חדש ומזכיר לשרה: גם מהפיכות בתרבות צריכות לעשות בדרך תרבותית

    הצהרותיה האחרונות וכוונותיה העתידיות של השרה מירי רגב שנחשפו הבוקר (ב') ב"ידיעות אחרונות" מעלות את השאלה האם רגב שכחה אימרה חשובה מאוד שטבועה ביהדות: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך".

     

    אבל לפני כן, בואו נשים את זה על השולחן באופן ברור: תמיד, מקום המדינה ועד לכניסתה של השרה רגב לתפקיד, דפקו את המזרחים, בכל פרמטר ובוודאי בכל מה שקשור לתרבות. גם אני, כמו כל אזרח במדינה, התחנכתי ונחשפתי רק למקורות התרבות שהגיעו ממזרח אירופה ושהם חלק מההגמוניה האשכנזית.

     

    רגב. צודקת, אבל לא בדרך (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    רגב. צודקת, אבל לא בדרך(צילום: אוהד צויגנברג)

     

    קראנו את צ'כוב, לימדו אותנו על שפינוזה ונבחנו על "היהודי הנודד" כפי שהוא בא לידי ביטוי באומנות המזרח אירופאית. לא ידענו, ולמעשה מחקו לנו כל ידע על תרבות המזרח. לא על המשוררים שכן היו לנו - האנשים האמיצים שחרפו נפשם כדי להעלות את יהודי מדינות ערב וצפון אפריקה ארצה, ובכלל, על החיים עצמם בגלות, שהיא כאמור לא הייתה רק באירופה.

     

    כשמירי רגב מדברת על תיקון עוולות והחזרת עטרה ליושנה, אני מאמין לה יותר מאשר למפלגה ההיא שחרטה משפט זה על דגלה לפני עשרים שנה, ללא תוצאות. ועדיין, השיח של אנחנו או הם, אשכנזים מול מזרחיים, הוא מכוער ולא ראוי. למעשה, הוא רק מבזה עוד יותר את המזרחים בישראל.

     

    ראשית, בואו נבהיר דבר אחד, גם מזרחים הולכים לאופרה, מבלים בתיאטרון וקוראים ספרים. הרצון להראות כאילו ב-2016 עדיין יש תרבות שהיא רק מזרחית או רק אשכנזית, פשוט לא נכונה. זה בדיוק כמו שאגלה לכם סוד: גם אשכנזים נהנים ומאזינים למוזיקה מזרחית. אני יודע, הלם. ודבר נוסף בשביל ההמחשה: לתקוע מקל בתחת זו לא תרבות אצל אף אחת מעדות ישראל. לכן, הצביעה של מהלכיה האחרונים של השרה רגב כמהלכים שנובעים ממלחמת עדות בישראל הורסים כל מהלך ראוי שהיא מתכוונת לעשות ועושה.

     

    ושיהיה ברור: זכותה של השרה לקבוע מהלכים אלו וליישמם. אדרבה, שאפו על הביצים הענקיות שהיא מוכיחה שיש לה, כשהיא פועלת מול היכלי הקודש של ההגמוניה התרבותית הישראלית. באה השרה ומנערת את האבק בלי למצמץ - מה שאף אחד לא העז לעשות לפניה. אין שום סיבה שיהיו כמה תיאטראות גדולים וקטנים שנהנים מתמיכה ממשלתית כשהם בגירעונות. כל בעל עסק היה מקצץ ומאחד. על אותו משקל, ראוי לאחד את שתי התזמורות האנדלוסיות שפועלות כיום לתזמורת אחת גדולה שתהנה מתקציב גדול ומסודר. זה יאפשר לה את הגדלת המופעים והנגישות לכל רחבי ישראל. גם הגבלת משך הקדנציות של מנהלי התיאטראות הוא ענייני. כל גוף צריך מנהל חדש אחת לכמה שנים. זה טוב למערכת, מונע שחיתות ומרענן את העשייה.

     

    מנגד, הכוונה לתת פרס ליוצרים ומבצעים מזרחים בנפרד, כיצירה ים תיכונית, היא טעות. מדובר במהלך שפוגע בכל הישג שהז'אנר המזרחי הגיע אליו בשנים האחרונות. הפרס הזה למעשה מחזיר את הז'אנר לגטו, כשהוא מבדל אותו בקטגוריה נפרדת מהמוזיקה המיינסטרמית הישראלית. שרית חדד היא זמרת ישראלית לא פחות מאפרת גוש, והן צריכות להתמודד באותה קטגוריה ובאותו טקס - ושהטובה ביותר תנצח.

     

    שרית חדד. היא ואפרת גוש באותה קטגוריה (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    שרית חדד. היא ואפרת גוש באותה קטגוריה(צילום: ירון ברנר)

     

    לזכותה של השרה רגב יאמר שהיא הצליחה במשך השנה בה היא משמשת כשרת התרבות, לעשות דבר בלתי יאומן, על אחת כמה וכמה

     במדינה שסובלת מגל טרור בזמן הזה. המעשה הזה הוא להציב את התרבות בראש סדר היום החדשותי. גם אם יש ביקורת, לפחות נוצר שיח, ישנה הבנה לחשיבותה של התרבות בישראל, יש ויכוח על מהי תרבות וזה בסדר, אפילו מצוין.

     

    הדבר החשוב הוא לזכור שקידום תרבות שנדחקה לשוליים או נמחקה לאורך שנים על חשבון תרבות אחרת, הוא מעשה מכוער ולא ראוי שיוצר פילוג ושנאה. גם לקולות של המפלגה שלה הוא לא בהכרח קורץ. שכן כיום, בוודאי בדור הצעיר, כבר אין מזרחיים או אשכנזים והשיח הזה מגוחך עבורם, בהיותם בני תערובת. וחשוב מכל - גם מהפכות בעולם התרבות נכון לעשות בדרך תרבותית, ולא כהתרסה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עידו ארז
    מירי רגב. מהפיכות מתחילות כאן
    צילום: עידו ארז
    לאתר ההטבות
    מומלצים