שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בזכות הכוח הנשי העולם ישתנה
    יום האישה הבינלאומי שחל היום, הוא תזכורת לכך שדווקא הכוח הנשי הוא זה שמסוגל לשנות את פני המציאות. כל שעלינו לעשות, הוא לתת מקום לכוח הזה ולעודד קשרים חיוביים בינינו. ביום חג שכזה מחויבת כל אישה להיזכר בתפקידה העוצמתי והמכריע, ולהזכירו לנשים הסובבות אותה. הרב לייטמן מסביר על הכוח הנשי, ובדרך הוא סוקר את המנהיגוֹת הרוחניות של האנושות

    בשיתוף קבלה לעם

     

    על הרצון ה"נקבי" שמעורר ומניע את העולם מדובר רבות בספרי הקבלה. האישה יודעת להוביל בחכמה את הגבר שימלא את כל משאלות לבה: יפרנס את משפחתו, יבנה עמה את ביתם המשותף, יוקיר ויעריך אותה. לגבר אומנם חשוב להפגין את גבריותו כדמות חזקה ועצמאית, אך למרבה הפלא, כוחו נועד בעיקר כדי לממש את רצון זוגתו.

     

    לעמוד המאמרים של הרב ד"ר לייטמן

     

    חלק מהאומנות הנשית הוא היכולת להעביר את דרישותיה ללא מילים. עם זאת, היא מבינה שיהיה עליה גם לתת מעצמה כדי להשיג את מבוקשה. אם לרגע נסיר את המסכות, כולנו רוצים להרגיש מוקפים בסביבה בטוחה, ולחיות בחברה אינטגרלית כמשפחה אחת גדולה.

    אירוע מעגלי שיח לנשים בנושא איחוד עם ישראל ביוזמת קבלה לעם (צילום: נטלי שור) (צילום: נטלי שור)
    אירוע מעגלי שיח לנשים בנושא איחוד עם ישראל ביוזמת קבלה לעם(צילום: נטלי שור)

    קין והבל, יעקב ועשיו, יוסף ואחיו, בני ישראל במדבר, בכל האירועים ההיסטוריים הללו, כל שכן בתקופות בהן התגלו סכסוכים שהגיעו גם לשפיכות דמים, תמיד היו אלה הנשים שהקדימו לחוש בקיומה של הבעיה, וחיפשו דרכים כיצד לתקן את המעוות.

     

    חוה - האישה הראשונה באנושות

    "ויאמר האדם, זאת הפעם עצם מעצמיי ובשר מבשרי. עתה התחיל לשבח אותה, לזאת ייקרא אשה, שאין עוד כמותה, הכבוד של הבית… כי השם אשה מורה אש ה'" (ספר "זוהר לעם", בראשית ב', סעיפים 218-217).

     

    חוה, אשת אדם הראשון, ביקשה לחדש את הקשר בינה לבין בעלה. היא "עוררה חיסרון חדש", אותו צורך בסיסי שקיוותה שאדם יתייחס אליו, וימלא אותו בתשומת לב יתרה. אלא שאז התגלה ביניהם ה"נחש", אותו כוח אגואיסטי שהפריד ביניהם, וגרם לכל אחד מהם להסתגר בתוך עצמו. אותו כוח גרם לנו לאבד את ההרגשה המושלמת של חיבור שהיה בינינו, והוביל אותנו למערכת יחסים סבוכה וקיצונית עד כדי פירוד.

     

    חלפו אומנם אלפי שנים מאז התעורר אותו החיסרון של חוה, אך ככל שעובר הזמן אנחנו מחויבים רק להגביר ולחזק את החיבור בינינו. החיסרון הזה אינו נחלתם הבלעדית של אדם וחוה – כיום הוא מתחלק בין מיליארדי גברים ונשים ברחבי העולם. על כולם יחד להגיע לחיבור ביניהם – הנשים בדמות אישה אחת, והגברים בדמות גבר אחד. כאשר כולנו נתחבר כאחד, בצורה יפה וטובה, אותו החיסרון השורשי שגילתה חוה, אם כל חי, יתמלא באהבה הדדית.

     

    השאלה על מהות היחסים הנכונים בין הגבר לאישה נותרה בלתי פתורה עד ימינו. הקשר הזוגי, אשר ממנו נוצרים החיים, מעסיק אותנו, ומזין את רוב יצירות התרבות ותחומי החיים השונים. לכן בכל דור ודור אנחנו רואים נשים מיוחדות, הממשיכות את דרכה של חוה, ומחברות את האנושות דרך בניית הקשר הנכון.

     

    שרה - האישה שבנתה את העם

    "אברהם לא סמך על עצמו כלום. כי ראה את השכינה תמיד במשכנה של שרה, שלא סרה משם. ומשום שהשכינה היתה שם, סמך אברהם עליה ואמר, אחותי היא" (ספר "זוהר לעם", וירא, סעיף 354).

     

    האישה השנייה שבלטה בפעילותה למען האנושות היא שרה אמנו. בזמנים שבהם שוב פרץ האגו והפריד בין תושבי העיר העתיקה בבל, הקימה שרה אוהל נשים, לצד אוהל הגברים שפתח אברהם, בעלה.

     

    אברהם אמנם היה איש בעל חזון, אבל הדרך למימוש צעדיו נבעה מתוך אשתו, שרה. "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" (בראשית, כ"א, י"ב), נאמר לאברהם, אשר רצונו היה לאחד את תלמידיו לקבוצה שתחיה "כאיש אחד בלב אחד".

     

    שניהם יחד, בהרמוניה מלאה הציעו לבבלים המפורדים אהבת אחים כפתרון לשנאת החינם שהתגלתה ביניהם. הם הובילו קבוצה שלמה לחיות לפי עקרונות של אהבת הזולת, מתוך חיבור ובהדדיות כמשפחה אחת. מימוש בפועל של הכלל "ואהבת לרעך כמוך". ברבות הימים היוותה קבוצה זו את הגרעין שממנו קם עם ישראל. שרה אמנו, כמו אם דואגת, שנושאת על כתפיה את כל משפחתה, ניהלה תהליך יסודי משלה, ופעלה ללא לאות למען אחדות העם.

     

    מרים - האישה שליוותה מנהיג מלידתו

    "מרים השלימה את ישראל בהתעוררות הנפש ובתשוקה לשמיים" ("שם משמואל", חלק המועדים, סוכות).

     

    בשל צניעותה הרבה ואופי פעולתה של מרים, התורה אינה מרבה לדבר עליה. אבל מרים הנביאה, אחותו של משה, מילאה תפקיד מרכזי בתהליך בניית עם ישראל. מרגע צאתו לאוויר העולם, מרים הגנה, טיפלה וסייעה למשה לגדול ולהתפתח בהתאם לתפקידו להנהיג את העם. כמצופה מאחות גדולה היא ניצבה אחרי שני אחיה, משה ואהרון, מנהיגי העם, ליוותה אותם ותמכה בהם לכל אורך הדרך המסתעפת בהובלת בני ישראל ביציאת מצרים, "בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים".

     (צילום: נטלי שור) (צילום: נטלי שור)
    (צילום: נטלי שור)

    גם בתקופת המדבר, במעמד הר סיני, עמדו הנשים סביב הגברים, וחייבו אותם לקבל על עצמם להיות ערבים זה לזה "כאיש אחד בלב אחד". הן היו מודעות היטב לאחריות המוטלת על כתפיהן, לחייב את הגברים להתחבר אם לא שם יהיה מקום קבורתם.

     

    המונח "הר סיני" מתאר את הרהורי (הר) השנאה (סיני) של אותו אגו עצום שמתפרץ וסוחף את האנושות לשנאת חינם, לסכסוכים חסרי תועלת ולהתחשבנות אינסופית. במעמד המיוחד הזה נדרשת עבודה הדדית של גברים ונשים כדי להתחבר מעל "הר השנאה", ולדבוק בעיקרון שהורה לנו אברהם כאשר ייסד את העם – לחיות "כאיש אחד בלב אחד".

     

    דבורה - האישה שהנהיגה לניצחון

    "שתי נשים היו נמצאות בעולם, ואמרו שבחו של הקב"ה, שכל הגברים שבעולם לא יאמרו כך. הן דבורה וחנה" (ספר "זוהר לעם", ויקרא, סעיף 329).

     

    כמה מאות שנים לאחר מרים, קמה אישה שעלתה בחכמתה ובצדקותה על כל הגברים בדורה, דבורה הנביאה. דבורה היתה שופטת והגיעה לדרגה רוחנית גבוהה. על פי חכמת הקבלה, דרגת ה"שופט", מסמלת גילוי של כוח עליון בעולמנו. במקרה הזה, התפקיד הרם ניתן בידי אישה.

     

    בתקופת דבורה הדור היה מפולג עד כדי כך שלא נמצא בו אפילו "כוח גברי" אחד המסוגל להביא לאיחוד העם. דבורה היא הגיבורה שהביאה את העם כולו לגילוי כוח הפירוד שקרע אותם זה מזה. לאחר שחשפה את הרע, צמח בעם אותו "החלק הגברי" שהתחבר והביא את הטוב.

     

    אסתר המלכה - האישה שהביאה לאיחוד ישראל

    "אסתר - זכתה שיתלבש בה רוח הקודש" (ספר "זוהר לעם", כי תצא, סעיף 2).

     

    במגילת אסתר, אותה אנו קוראים בחג הפורים, מסופר על אישה מיוחדת, אסתר המלכה, שהיה בכוחה להביא לאחדות בינלאומית בין כלל היהודים הפזורים בין 127 מדינות.

     

    כבר בימים ההם גאתה השנאה לישראל. המן הרשע שידע לזהות את חולשת העם היהודי המפולג, ניצל את ההזדמנות להשמדתו. על כן הוא בא אל המלך אחשוורוש ואמר, "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים... אם על המלך טוב, ייכתב לאבדם" (אסתר, ג', ח'). תחת אותו האיום הממשי פנה מרדכי היהודי לבת דודו היהודייה, וקרא לה לעזרתו. אסתר השיבה לו בפשטות, "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן" (אסתר, ד', ט"ז). רק כאשר כולם יתקהלו ויתחברו ביניהם אוכל לגשת לבעלי, המלך אחשוורוש, ולספר לו "כי נמכרנו אני ועמי, להשמיד להרוג ולאבד" (אסתר, ז', ד'). היא ידעה שרק מתוך כוח החיבור של היהודים ייעתר אחשוורוש לבקשתה, ואכן כך היה. בזכות כוחה של האישה שדחפה את היהודים להתחבר, ניצל עם ישראל מהשמדה, וחזר לארץ ישראל לקראת בניין בית המקדש השני.

     

    את - האישה שתביא לאיחוד האנושות!

    "הכול מן האישה" (ילקוט שמעוני, בראשית, ב').

     

    גם היום אנחנו שקועים עמוק במשבר יחסים, לא פחות מהפילוג שהתגלה בין שנים-עשר השבטים בימיהן של הנביאות. מתחת לפני השטח, מתחוללת מלחמת אחים סמויה במדינת ישראל. השנאה הזו, שטרם התגלתה במלוא עוזה, טומנת בחובה סכנה ממשית להמשך קיומנו. דתיים וחילוניים, ואפילו הזרמים הדתיים לבין עצמם, ימין ושמאל, זלזול בעדות ובמגזרים שלמים, הדרת אוכלוסיות שלמות בגלל מקום מגורים, ארץ המוצא או צבע העור – כל אלה הם ערכים זרים לשורש שצמחנו ממנו.

     

    תכלית העם שלנו היא להגיע לאחדות, לאהוב איש את רעהו, להתקרב זה לזה ולהרגיש כמשפחה אחת. כשנגיע למצב הזה נשמש דוגמה לכל העמים, ונהיה אור לגויים. בנקודת השבר שבה אנחנו ניצבים, כולנו כבר מבינים כי היחסים ההולכים ומידרדרים בישראל, מקרינים על כל תחומי החיים שלנו ועל העולם כולו. לכן אנחנו זקוקים כעת לכוח הנשי המחבר, לאותן האימהות, הנביאות, השופטות והמלכות - לאותן תכונות הטמונות בכל אישה. הכוחות הללו מסוגלים לזהות ולהרגיש את הרוע והפירוד, את אותו "הנחש" שנגלה לחוה וממשיך לחבל ביחסים בינינו, אך בה בעת מאיץ בכולנו להתחבר.

     

    יום האישה הבינלאומי שחל היום, הוא תזכורת לכך שדווקא הכוח הנשי הוא זה שמסוגל לשנות את פני המציאות. כל שעלינו לעשות, הוא לתת מקום לכוח הזה ולעודד קשרים חיוביים בינינו. ביום חג שכזה מחויבת כל אישה להיזכר בתפקידה העוצמתי והמכריע, ולהזכירו לנשים הסובבות אותה.

     

    יחד באפשרותכן להפסיק את שנאת החינם ששומטת את הקרקע תחת רגלינו. יחד תוכלו לדרוש מהגברים להתחבר כדי לשקם את התא המשפחתי המתפורר. יחד בכוחכן ליצור את הסביבה הבטוחה והיציבה הדרושה לגידול ילדינו בשמחה. אין גבר שיכול לעמוד בפני רצון משותף של נשים. כאשר תתקיים אחדות שכזו, יצטרפו אליה כל נשות העולם, וכל אישה תזכה לממש את עצמה במובן העמוק ביותר של המילה.

     

     

    הרב ד"ר מיכאל לייטמן (PhD) עומד בראש ארגון "קבלה לעם " העולמי. מדי יום מעניק ד"ר לייטמן שיעורי קבלה המשודרים בערוץ 66. לפרטים על מסלולי הלימוד של מכללת "קבלה לעם", התקשרו לטלפון 1-700-509-209.

     

    מראי מקום:

    "הכול מן האישה" (ילקוט שמעוני, בראשית, ב').

     

    "אברהם לא סמך על עצמו כלום. כי ראה את השכינה תמיד במשכנה של שרה, שלא סרה משם. ומשום שהשכינה היתה שם, סמך אברהם עליה ואמר אחותי היא" (ספר "זוהר לעם", וירא, סעיף 354).

     

    "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" (בראשית כ"א, י"ב).

     

    "שתי נשים היו נמצאות בעולם, ואמרו שבחו של הקב"ה, שכל הגברים שבעולם לא יאמרו כך. הן דבורה וחנה. חנה אמרה, אין קדוש כה', כי אין בִּלְתֶּךָ. וכל הכתובים להלאה, שהיא פתחה את פתח האמונה בעולם" (ספר "זוהר לעם", ויקרא, סעיף 329).

     

    "מרים השלימה את ישראל בהתעוררות הנפש ובתשוקה לשמיים, וכמו שכתוב (שמות ט"ו, כ') ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה וגו', וידוע שכלי זמר מעוררים את כוחות הנפש, וכמו שפעולתה בגשמיות כן ברוחניות" ("שם משמואל", חלק המועדים, סוכות).

     

    "אסתר - זכתה שיתלבש בה רוח הקודש" (ספר "זוהר לעם", כי תצא, סעיף 2).

     

    "רבקה מצד עצמה צדקת גמורה היתה והשכינה היתה תמיד עמה" (הרח"ו, עץ הדעת טוב, פרשת תולדות).

     

    "מה שנודע לרבקה, היה במראה הנבואה. כי האמהות נביאות היו" ("שם משמואל", פרשת תולדות, י').

     

    "שבע נביאות מיהן? שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה ואסתר" (מסכת מגילה, פרק א').

     

    "בנות צלופחד חכמניות הן, דרשניות הן, צדקניות הן" (בבא בתרא קי"ט, ב').

     

    "דרש רבי עקיבא, בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים" (ילקוט שמעוני על תהלים).

     

    "אין ראוי לאדם לעמוד בלא אשה… אמרו כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא טובה, שנאמר לא טוב היות האדם לבדו בלא שמחה" (המאירי על מסכת יבמות, דף סב,ב).

     

    "עיקר הבית הוא אשתו, משום שהשכינה אינה מסתלקת מביתו בזכות אשתו" (ספר "זוהר לעם", בראשית - ב', סעיף 231).

     

    "ויאמר האדם, זאת הפעם עצם מעצמיי ובשר מבשרי. עתה התחיל לשבח אותה, לזאת ייקרא אשה, שאין עוד כמותה, הכבוד של הבית… כי השם אשה מורה אש ה'" (ספר "זוהר לעם", בראשית ב', סעיפים 218-217).

     

    "לימדו חכמים, האוהב את אשתו כגופו והמכבד אותה יותר מגופו… עליו הכתוב אומר 'וידעת כי שלום אהלך'" (בבלי, מסכת יבמות, דף סב,ב).

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נטלי שור
    אירוע מעגלי שיח בנושא איחוד עם ישראל ביוזמת קבלה לעם
    צילום: נטלי שור
    מומלצים