שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    האופרה מול האנדלוסית: מי מקופח ומי מנופח?

    שרת התרבות מירי רגב הודיעה על כוונתה לקצץ בתקציב התמיכה באופרה הישראלית, והעברת משאבים רבים יותר לתזמורת האנדלוסית. בדיקת ynet מעלה כי לאופרה הוקצו 18 מיליון שקלים ממשרד התרבות, פי שלושה מתקציב התזמורות האנדלוסיות. קיפוח? צריך לבדוק גם את עלויות ההפקה

    שרת התרבות מירי רגב מאיימת לקצץ בתקציב האופרה הישראלית ובאותה הנשימה מדברת על הקמת תזמורת אנדלוסית לאומית - כך נחשף בראיון נרחב שיתפרסם בסוף השבוע הקרוב במוסף "7 לילות" של עיתון "ידיעות אחרונות". רגב מציבה את שני הגופים זה מול זה ולא במקרה. כשהאופרה, שמייצגת את התרבות המערבית השבעה, נתמכת בהיקף של כ-18 מיליון שקלים בעוד ששלוש התזמורת האנדלוסיות הפועלות בישראל מקבלות ביחד כ-5.6 מיליון שקלים, מתבקש, על פניו, לצעוק: קיפוח. או שאולי יש לעצור לרגע ולשאול, למה?

     

    הקף התמיכה באופרה כ-18 מיליון שקלים (צילום: יוסי צבק) (צילום: יוסי צבק)
    הקף התמיכה באופרה כ-18 מיליון שקלים(צילום: יוסי צבק)

    תמיכת משרד התרבות באופרה עומדת על קצת פחות ממחצית התמיכה במכלול התזמורות הסימפוניות, הקאמריות והגופים הכליים המתוקצבים בארץ. במילים אחרות: בשעה שתקנת האופרה עומדת על 18 מיליון שקלים, תקנת התזמורות - שבמסגרתה נתמכים 20 מוסדות וגופים - עומדת על 43.5 מיליון שקל.

     

    גם נתון זה, כשלעצמו, יכול להעלות את שאלת הקיפוח או הטיפוח התיקצובי. אז מה בעצם הופך את האופרה למיוחסת? מדוע תקצוב המוסד נפרד והיקפו כה גדול? האם השרה רגב עלתה על אנומליה שמקורה בתיעדוף מעוות על רקע מוצא או בנגזרת של סוגה?

     

    למעשה מדובר בשתי תקנות תקציב שונות, וזאת בשל העובדה שהאופרה היא גוף יחיד מסוגו בישראל. סוג פעילות האופרה, היקפה והאמצעים הטכניים וכוח האדם הנדרש למימושם, כך הבין המחוקק כבר בימי ראשיתה, שונים במהותם מאלה הנדרשים לפעילות של תזמורת או גוף כלי אחר. בשל יחידותה וייחודה.

     

     

    "לה בוהם", 400 אנשי צוות (צילום: יוסי צבקר) (צילום: יוסי צבקר)
    "לה בוהם", 400 אנשי צוות(צילום: יוסי צבקר)

    בהפקת אופרה בינונית בהיקפה שותפים על הבמה, בפיט התזמורת ומאחורי הקלעים בין 300-700 זמרים, שחקנים, סולנים, נגנים ואנשי הצוותים הטכניים. עלויות ההפקה יכולות לנוע בין 3 ל-7 מיליון שקלים. האופרה הישראלית מעלה מדי עונה כשמונה הפקות באורך מלא במסגרת תכנית המנויים - תעשו את החישוב. בהפקת האופרה "לה בוהם" של ג'אקומו פוצ'יני, אחת המצליחות של עונת 2014-2015, השתתפו עשרים סולנים ומנצח, עשרים מעצבים, מאה חברי מקהלה, חמישים ניצבים, 95 אנשי תזמורת, ו-120 אנשי תפעול.

     

    בשנת 2014 - על פי נתוני האופרה - עמד תקציבו הכללי של המוסד על 103 מיליון שקלים שמתנהל מזה שנים במאזן חיובי. רובו המוחלט של התקציב מושתת על הכנסות עצמיות שנובעות ממכירות כרטיסים, כרטיסי מנוי לסדרות קונצרטים, הופעות בחו"ל, אירוח גופים מחו"ל, הכנסות מהשכרות אולם, מכירת תכניות, מזנון, מפרסמים, חסויות מסחריות וגיוס כספים. האופרה קיימה 178 מופעים במהלך שנת 2014, ולהם רכשו כרטיסים 260 אלף איש. יותר מעשרת אלפים כרטיסים הוענקו לצופים ללא תשלום. מחיר כרטיס לאופרה נע בין 192-438 שקל בהתאם לאזור הישיבה.

     

    התזמורת הפילהרמונית , תמיכה של 9.4 מיליון שקלים (צילום: עודד אנטמן ) (צילום: עודד אנטמן )
    התזמורת הפילהרמונית , תמיכה של 9.4 מיליון שקלים(צילום: עודד אנטמן )

    התמיכה הגדולה ביותר שמעניק מנהל תרבות לתזמורת בישראל עומדת על סכום של 9.4 מיליון שקל וניתנת לפילהרמונית שמחזורה הכספי כ-76 מיליון שקל. מסיכום הפעילות השנתית של הגופים המוזיקליים בישראל - כפי שמופיעה בדו"ח פילת מדצמבר האחרון - עולה כי בתזמורת הלאומית של ישראל 98 נגנים קבועים, ולצדם 45 בעלי משרות קבועות.

     

    בשנת 2014 קיימה הפילהרמונית 168 קונצרטים בארץ ובחו"ל, שבהם ביקרו כ-370 אלף איש. כ-225 אלף מתוכם, כרטיסים שנרכשו במסגרת מנוי. עלות כרטיס לקונצרט בפילהרמונית נעה בין 180-550 שקל בהתאם לאזור הישיבה.

     

    מתקנת התזמורות נתמכים, כאמור, עשרים גופים כליים בהיקפים שונים בהם: התזמורות הסימפוניות של ראשון לציון, ירושלים, חיפה, הסינפונייטה, סימפונט רעננה, התזמורת הקאמרית הישראלית, הקאמרית הקיבוצית, הקאמרטה, הקאמרית אשדוד, התזמורת הערבית, האנדלוסית אשדוד, האנדלוסית ירושלים, אנסמבל סולני תל אביב, בארוקדה, תזמורת הבארוק, תזמורת הבמה הישראלית ואנסמבל המאה ה-21.

     

    האנדלוסית של אשדוד עם זהבה בן (צילום: רפי דלויה) (צילום: רפי דלויה)
    האנדלוסית של אשדוד עם זהבה בן(צילום: רפי דלויה)
     

    כגודל היקף התזמורת והפעילות, כך בהתאמה היקפי התמיכה בהם. התזמורת האנדלוסית של אשדוד מונה 29 נגנים וזמרים קבועים, ומחזיקה צוות של 13 עובדים בשכר. בשנת 2014 קיימה התזמורת 110 קונצרטים, בהם ביקרו כ-53 אלף איש. התזמורת האנדלוסית ירושלים מונה 33 נגנים וזמרים קבועים, ולצדם צוות של 16 עובדים בשכר. במהלך שנת הפעילות 2014 קיימה התזמורת 89 קונצרטים בהם ביקרו כ-43 אלף איש. מחיר כרטיס לקונצרטים של שתי התזמורות נע בין 90-120 שקלים בממוצע.

     

    רגב מדברת על שינוי היררכיות, אפליה מתקנת, קידום ועידוד עשייה תרבותית שנדחקה לטענתה לשוליים. אך האם פגיעה בקיים היא התשובה הנכונה? לא בטוח. 76 אחוז מכלל התכניות שמציעות התזמורות המתוקצבות, מבוססות על מוזיקה אמנותית מערבית. שאר התכניות מציעות מכלול של סגנונות אחרים משירים ישראלים, מוזיקה ממדינות הים התיכון והמזרח ומוזיקת עולם.

     

    מה יעלה בגורל הפקות המקור הישראליות? (צילום: יוסי צבקר) (צילום: יוסי צבקר)
    מה יעלה בגורל הפקות המקור הישראליות?(צילום: יוסי צבקר)

    בסופו של דבר לא הכל ניתן לכימות במושגים של עלות ותועלת. במהלך 30 שנותיה של האופרה הישראלית הזמין והציג המוסד תשע אופרות ישראליות מקוריות חדשות שלעולם לא היו נכתבות אילולא היתה להן כתובת.

     

    יצירות נפלאות כמו "מסע אל תום האלף" מאת יוסף ברדנשווילי וא.ב יהושע, "אלפא ואומגה" של גיל שוחט לליברית מאת דורי מנור ואנה הרמן או "הילד חולם" מאת גיל שוחט לטקסט של חנוך לוין, "האדונית והרוכל" מאת חיים פרמונט על פי ש"י עגנון או "שיץ" שהלחין יוני רכטר לטקסט של חנוך לוין, לא בטוח שהיו נכתבות. פגיעה בקיים עלולה להפוך את מה שנבנה בצעדים קטנים לנכה. אולי כדאי לחשוב פעמיים לפני שמתקנים עוול אחד ביצירת עוול אחר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    זעקת האופרה
    צילום: ירון ברנר
    לאתר ההטבות
    מומלצים