שתף קטע נבחר

בדרך אל הכסף: מאפריל, הבנקים ידווחו על "חשבונות אבודים"

בלעדי: צעד נוסף לאיתור החשבונות האבודים - החל מאפריל הבנקים יחויבו לדווח לבנק ישראל מדי חודש על חשבונות ללא תנועה, לקראת המיזם החדש לאיתור החשבונות שצפוי לעלות לאוויר בחודש יולי. ההערכה היא שהחשבונות כוללים סכום מצטבר של כ-15 מיליארד שקל

החל מחודש אפריל יידרשו הבנקים להעביר מדי חודש דיווח על חשבונות ללא תנועה, לקראת המיזם לאיתור חשבונות אבודים אותו מקדם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. המיזם צפוי לעלות לאוויר במהלך חודש יולי.

 

הבנקים יציידו לקוחות בתעודת זהות בנקאית

 

ממידע שהגיע לידי ynet עולה כי לראשונה בנק ישראל גם מגדיר מהו חשבון ללא תנועה, שייכלל במאגר המיזם. על פי ההגדרות, חשבון ללא תנועה היא פיקדון שלאחר מועד פרעונו הבנק לא הצליח ליצור קשר עם בעליו במשך חודשיים. במקרה של חשבון עובר ושב, הוא ייחשב כחשבון ללא תנועה אחרי עשרה חודשים מהיום שבו נתקבלה ההוראה האחרונה בחשבון.

 

המיזם יאפשר לכל אדם לאתר חשבון בנק ש"נותק איתו הקשר", שלו או של קרוביו שנפטרו, וזאת על ידי הקלדת מספר תעודת זהות וכן פרט מזהה נוסף. המיזם ישתלב באתר לאיתור חסכונות (פנסיוניים) שהשיק משרד האוצר לפני כשלוש שנים. 

 

הנתונים שימסרו לגולשים באתר יכללו את שם הבנק בו מתנהל החשבון, וכן תהיה הפנייה לכתובת דוא"ל או אתר ייעודי בבנק המטפל בנושא. עם זאת לא ייכלל בנתונים סכום הכסף הנמצא החשבון.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
 

ל-ynet נודע עוד כי בפיקוח על הבנקים מתכוונים לשים דגש על נושא השירות שיינתן לאותם לקוחות המבקשים להגיע אל חשבונותיהם. לשם כך מונה גם צוות מיוחד שיבחן את היערכות הבנקים לקראת אפשרות של "מבול" פניות, וכן יסייע בהכנת כלים להדרכת אותם לקוחות.

 

יש לציין בהקשר זה, כי בעת השקת המיזם המקביל של האוצר לקוחות רבים נתקלו בשירות לקוי. הלקוחות, שפנו אל חברות הביטוח ובתי ההשקעות בדרישה למשוך את כספם אחרי שאיתרו אותו, התלוננו על עיכובים ממושכים וטרטורים.

 

580 אלף פקדונות רדומים

ההוראה החדשה תחייב את הבנקים, מעבר למידע החודשי שיעבירו לבנק ישראל, להעביר גם מידע מפורט יותר מדי רבעון. מידע זה יכלול בין היתר חלוקה בהתאם לסכום הכסף הנמצא בחשבון, משך הזמן בו החשבון "שוכב בבנק" ללא תנועה ועוד. בבנק ישראל יבחנו אפשרות לפרסם את הנתונים מעת לעת.

 

בישראל לא קיים היום מאגר מידע מרכזי הכולל נתונים על כספים ללא דורש. הבנקים לא מתאמצים יותר מדי לאתר את אותם בעלי חשבונות, והלקוחות נדרשים למאמץ עליון כדי לאתר את כספם. לצורך קבלת מידע על חשבון עלום, אין מנוס מביצוע עבודת בילוש ופנייה בכתב להנהלה הראשית של כל אחד מהבנקים המסחריים.

 

אם לא די בכך, גם כאשר לקוח פונה לבנק לצורך איתור חשבון, הבנק רשאי לגבות ממנו עמלת איתור חשבון - עמלה זו אינה נמצאת בפיקוח, כך שכל בנק יכול להחליט על גובה העמלה לפי ראות עיניו.

 

בכמה כסף מדובר? על פי נתוני בנק ישראל, נכון לשנת 2013, מספר הפיקדונות ללא תנועה עמד בחמשת הבנקים הגדולים על כ-580 אלף, בסך מצטבר של כ-15 מיליארד שקל. אולם ההגדרות לגבי חשבון לא פעיל שונו מספר פעמים במרוצת השנים וכאמור הן הוגדרו גם לצורך הקמת המאגר החדש. סכומים מדוייקים יותר ניתן יהיה לדעת כאשר יחלו להגיע הנתונים החדשים מהבנקים.

 

לפני כשלוש שנים ניסו הבנקים בעצמם לקדם מיזם לאיתור חשבונות רדומים. ה"התנדבות" של הבנקים לא נבעה מטעמי חסד, אלא על רקע רגולציה מתחזקת ומודעות צרכנית גוברת, לאחר שגם בבנקים הבינו כי מאגר כספים כזה רק גורם להם נזק. בנוסף, ערימת כספים שנחה לה ללא תנועה היא פרצה הקוראת לגנב וכר נוח לפעילות של מעילות.

 

בבנק ישראל החליטו בזמנו לסמוך את ידיהם על התוכנית של הבנקים ולא לקדם מיזם משלהם, אולם המהלך לא יצא לפועל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Index Open
צילום: Index Open
צילום: רון קדמי
המפקחת על הבנקים, חדוה בר
צילום: רון קדמי
מומלצים