שתף קטע נבחר

ללא גבולות: הציפורים הנדירות שהגיעו מירדן

חמש חוברות מדבריות, עופות קרקע נדירים, הפתיעו חקלאים ותושבי יישובים בערבה, כשהן רעבות וידידותיות להפליא. לאחר שנלכדו שלוש מהן ונבדקו טבעות הזיהוי על רגליהן, גילו ברשות הטבע והגנים כי הן שייכות לקבוצה של 125 חוברות שהוטסו בחודש שעבר מחוות רבייה לשימור חוברות באבו דאבי ושוחררו בטבע בירדן

פני פיץ, תושבת קיבוץ לוטן בערבה, היתה עסוקה בעבודתה במטעי התמרים מול קיבוץ אליפז יחד עם קבוצת פועלים מתאילנד.

 

"אחד מהעובדים הבחין בציפור גדולה בשעת בוקר שהתחילה לעקוב אחריו. הם קראו לי לראות את הציפור היפהפיה הזו, שהיתה מעניינת ומיוחדת מכל מה שאנחנו רואים כאן בשדות", אומרת פני ל-ynet. "היא הגיעה למרחק של שני מטרים מאיתנו, היתה מאוד ידידותית ועצרתי לצלם אותה כדי לשלוח לחבר צפר שיוכל לנסות לזהות מי זו". 

 

 
 
לדבריה, עוף הקרקע הגדול "חג סביב העצים בהליכה ואז הגיע לראות מה אני עושה בשדה. התנהגות שונה לחלוטין מרוב החסידות והעיטים שלרוב נוטים לעוף ולא להישאר בקרבתנו. בתחילה חשבתי שזו ציפור שברחה מחי-בר יטבתה שנמצא כחמישה קילומטר דרומית לנו".

 

הצילום של החוברה הגיעה אל דיוויד סכונפלד, תושב לוטן שזיהה אותה במהירות כחוברה מדברית. עוף קרקע גדול שנמצא בסכנת הכחדה בישראל. בטבע המקומי ניתן לראות את החוברות באזור הר הנגב ממרחק גדול והן נרתעות מבני אדם.

 
אחת החוברות שנלכדה ליד אליפז (צילום: מורן בקיש, רשות הטבע והגנים) (צילום: מורן בקיש, רשות הטבע והגנים)
אחת החוברות שנלכדה ליד אליפז(צילום: מורן בקיש, רשות הטבע והגנים)
 
 
דיוויד יצר קשר עם איתי שני, איש היחידה הסביבתית במועצה שדיווח על המבקרת לרשות הטבע והגנים. תוך זמן קצר הגיעו למקום פקחים של רשות הטבע והגנים ובסיוע של העובדים במקום, נתפסה החוברה בקלות והובאה לבדיקות בחי-בר יטבתה.

 

"זה היה מוזר שהיא כל כך אוהבת בני אדם ולא מפחדת מהם. פשוט נתנה להם להרים אותה ולרגע נראתה כמו חיית מחמד ולא ציפור בר", מציינת פני.

הפתעה במטע הדקלים. (צילום: פני פיץ) (צילום פני פיץ, קיבוץ לוטן) (צילום פני פיץ, קיבוץ לוטן)
הפתעה במטע הדקלים. (צילום: פני פיץ)

 

זו לא היתה החוברה הראשונה שגילתה סימני חיבה וידידות לבני האדם בימים האחרונים באזור. אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים מספר כי לפחות חמש חוברות מדבריות נכנסו לישראל בשבועיים האחרונים מירדן וכי החוברה שהפתיעה את פני ועובדי המטעים היתה אחת מהן.

 

"בשבוע שעבר פקח הרשות יצר עמי קשר ודיווח כי חוברה אחת הגיעה לפניה לאזור עין יהב וביקשה מזון מחקלאי מקומי. מהרגע הראשון היה ברור שזו חוברה מהשבה במדינות הסמוכות, רק לא היה ידוע מהיכן. הסיבה שנלכדה היא חשש שתיטרף על ידי כלבים בישוב או תיפול לידיים הלא נכונות".


 (צילום: מורן בקיש, רשות הטבע והגנים)
(צילום: מורן בקיש, רשות הטבע והגנים)

יום לאחר מכן, התקבל דיווח על חוברה שנייה באזור שניגשה לרכב והחלה לנסות לצוד חרקים בסמוך לפגוש הרכב הקדמי. גם היא נתפסה ונלקחה לחי בר יטבתה. שתי חוברות נוספות ניגשו בידידות אל שומר באתר פסולת באתר צופר.

 

החוברה שהפתיעה את פני וצוות העובדים הובאה אל החי-בר ביטבתה. כולן נשקלו והואכלו. מספרי הטבעות שהוצמדו לרגליהן גילו לאחר בדיקה עם גורמים מקצועיים באבו דאבי וחצי האי ערב, כי מדובר בדיירות חדשות באזור.

 

 (צילום: מורן בקיש, רשות הטבע והגנים) (צילום: מורן בקיש, רשות הטבע והגנים)
(צילום: מורן בקיש, רשות הטבע והגנים)
 

"כעבור כמה זמן יצר איתי קשר אחד המנהלים של הקרן לשימור חוברות באבו דאבי ונתן לי פרטים על החוברות ששוחררו בצד הירדני בסוף החודש שעבר", מוסיף הצופה.

לדבריו, 125 חוברות מדבריות נדירות שהוטסו במטוס הרקולס מחוות רבייה של חוברות מאבו-דאבי לירדן בסוף החודש שעבר והושבו לטבע המקומי.

 

שלוש החוברות שוחררו באתר הממוקם כחמישה קילומטר דרומית לעין יהב ומזרחית ליישוב ספיר. "בשוטטותן ומבלי להכיר בגבולות פוליטיים הן הגיעו למקומות העשירים במזון ומים - חלקות חקלאות בישובים בערבה", הוא מציין. 

 

"הסיבה שהן כה ידידותיות היא שהן שחלקן רגילות לאנשים מאחר והן בוקעות בלולים וגדלוות במתקנים מלאכותיים עד שהן מושבות לטבע. יתכן שהן עדיין לא אכלו אחרי השיחרור בירדן ולכן התקרבו לבני אדם לבקש מזון", הוא מסביר.

 (צילום: מורן בקיש, רשות הטבע והגנים) (צילום: מורן בקיש, רשות הטבע והגנים)
(צילום: מורן בקיש, רשות הטבע והגנים)

 

לדבריו, "באבו דאבי שיתפו פעולה בנושא ורצו לבדוק מדוע כל כך הרבה חוברות ניגשו אל בני האדם. בישראל יש נדידות פנימיות של חוברות מאזור הנגב, לסיני ובחזרה. בנוסף, יש חוברות בחצי האי ערב ויש כאלו שמגיעות בחורף מקזחסטן ומונגוליה. בכל התחום הזה מתנהל ציד ולכן יש צורך באישוש האוכלוסייה, אם כי חלק מהמשוחררות גם ניצודות".
עם סכנת ההיעלמות של החוברה באזור חצי אי הערב בשנות ה-80, הוקמו חוות רבייה מיוחדות במרוקו, אבו דאבי וקזחסטן, כדי להרבות את העופות במאות אלפי פרטים כדי לאפשר השבה שלהן לטבע במספר מדינות בהן יש ציד נרחב של חוברות.

 

מאז שנות ה-90 שוחררו לטבע מאות אלפי חוברות, אותן משיבים מתימן ובחריין, דרך קזחסטן, לאחרונה גם בירדן ובמדינות המפרץ השונות.

 

הצופה מציין כי אנשי הקרן לרביית חוברות ציינו כי "כל מי שפוגש חוברה שהושבה לטבע והיא מתקרבת אליו, לא להאכילה והמליצו לשחררן מחדש הרחק ממבני אדם", הוא מסביר.

 

נקבת חוברה ששוחררה בדרום הערבה הירדנית במרץ 2014 ותועדה על ידי יובל שגיא, פקח הרשות באזור נחל חיון ב-15 לפברואר 2015. לדברי אוהד הצופה, למרות שחלקן בתחילה רגילות או לא חוששות מבני אדם, חלק שורד ומגיע לבגרות מינית (צילום: יובל שגיא, רשות הטבע והגנים)
נקבת חוברה ששוחררה בדרום הערבה הירדנית במרץ 2014 ותועדה על ידי יובל שגיא, פקח הרשות באזור נחל חיון ב-15 לפברואר 2015. לדברי אוהד הצופה, למרות שחלקן בתחילה רגילות או לא חוששות מבני אדם, חלק שורד ומגיע לבגרות מינית(צילום: יובל שגיא, רשות הטבע והגנים)

 

שלוש החוברות התיירות נלקחו אחר כבוד אל נחלים גדולים באזור הערבה, בהם אין תנועה רבה של אנשים בשטח או סמוכים לשדות חקלאיים. "אנחנו מקווים שהן ישרדו", הוא מסכם ומדגיש כי "נדיר לראות חוברות בערבה ויכול להיות שהטבע בישראל אף ירוויח אם הן יחליטו להישאר. לא נפסיד מכך".

 

  


פורסם לראשונה 12/03/2016 23:56

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מורן בקיש, רשות הטבע והגנים
צילום: מורן בקיש, רשות הטבע והגנים
צילום: מורן בקיש, רשות הטבע והגנים
צילום: מורן בקיש, רשות הטבע והגנים
מומלצים