yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    24 שעות • 13.03.2016
    חומר קריאה
    מה מביא שני אנשי היי־טק להוציא ספר טיפים תחת השם המתריס "המדריך הישראלי לגידול קנאביס"? אם תשאלו אותם, עצם העובדה שהספר יצא בהוצאה מוכרת ונמכר ברשתות הספרים הגדולות — זה ניצחון גדול עבור המאבק ללגליזציה. "אם יעצרו אותי בגלל הספר זה מחיר שאני מוכן לשלם. אנחנו לא ממליצים לגדל, אלא רק מסבירים לקוראים שרוצים, איך לעשות את זה"
    יהודה שוחט

    נות ספרים מהוגנת וידועה במרכז הארץ. על המדף, ממש לא רחוק מהכניסה, אני רואה אותו מוצג בגאווה. יהיו שיאמרו שזה בסך הכל ספר, מה הסיפור. רק שהכותרת על הכריכה המהודרת לא מותירה מקום לספק: "המדריך הישראלי לגידול קנאביס" (הוצאת "גוונים", 94 שקל בחנויות). בלי להסתתר מאחורי שמות עט, בלי לחשוש מהביקור הבא של המשטרה לצורך חיפוש בביתם, מופיעים עליו גם שמותיהם של המחברים: יאיר רביב ופלג פסטיג.

     

    המדריך, בדיוק כשמו, הוא מדריך מפורט במיוחד שמסביר לאזרח המתחיל או המתקדם איך לגדל בביתו או בגינתו את הצמח האסור. מתי לזרוע, איך לכמה להשקות, כמה אור הוא צריך, כיצד לטפל בו ואיך לצרוך. הוא כולל איורים מאירי עיניים ותמונות מזמינות, על דפי כרומו, אבל נמנע מהמלצה לקוראים לגדל או לנסות את החומר. "מדריך טכני לגמרי", מרצין רביב, "אמת דיברתי". אחרי הכל, אפשר להכניס אצבע בעין לרשויות האכיפה, אבל רצוי לא לדחוף אותה עמוק מדי.

     

    הספר עצמו הוא לא עבירה על החוק?

     

    רביב: "אין בו המלצה, ויש אפילו אזהרה לקוראים שהם יכולים להסתבך. בשורה התחתונה הספר הוא מקור מידע. אנחנו הרי עם הספר, ולא אמורים לאסור כאן ספרים. מצד שני, אם יעצרו אותי — זה מחיר שאני מוכן לשלם. אנחנו לא ממליצים לגדל אלא רק מסבירים לקוראים איך לעשות את זה, אם ירצו".

     

    פסטיג: "אני באופן אישי לא מעודד אף אחד לעבור על החוק. עד היום לא רדפו אותי, ואני חושב שאפילו במשטרה מגלים יותר ויותר סובלנות כלפי מעשנים. האחרונים שנשאר לשכנע אותם אלה המחוקקים. הספר מאוד ברור, וכמובן מביע את ההסתייגות הנדרשת — שצריך לברר לפני שמגדלים את לשון החוק. יותר מזה, יכול להיות שכתוצאה מהספר מישהו יחליט שקנאביס זה לא בשבילו וזה גם לגמרי בסדר".

     

    הארה באמסטרדם

     

    רביב ופסטיג, שניהם בני 38, נכנסו לתחום כחובבנים והפכו עם השנים למקצוענים. שניהם התחילו בתחום ההיי־טק. רביב, נשוי ואב לשניים, עבד בתחום הניהול. פסטיג, נשוי ואב לאחד, עסק בתכנות. היום שניהם עוסקים, באופן רשמי, בתחום הגינון — כן, התחום הזה שבו לומדים גם איך לטפל בצמחים שונים ומשונים — ומחוברים לעמותת קאנה לגידול קנאביס אחראי בישראל.

     

    "גדלתי באשקלון, והמפגשים הראשונים שלי עם הצמח היו עם חומרים בדואיים מרוססים שעשו לי ממש רע", מודה רביב. "זה לא מצא חן בעיניי ואחרי כמה התנסויות הפסקתי לגעת בזה לחלוטין. אחרי כמה שנים נסעתי לאמסטרדם, ואז יצא לי לראשונה להתנסות בחומר איכותי אמיתי, כמו שצריך להיות. הבנתי שאם אני רוצה לשחזר את ההצלחה בארץ אני אהיה חייב לדאוג לעצמי. מהר מאוד התחלתי לגדל אותו".

     

    באופן לא חוקי, אני מניח?

     

    "לא באופן חוקי. אפשר לומר שלא הייתי מתארגן, אלא מייצר עבור עצמי. בזמנו הייתי מנהל מכירות בחברת היי־טק אחת, ואז מנהל פיתוח עסקי בחברת היי־טק אחרת, ויום אחד התגלגל לידיי איזה מוצר שמאפשר לאנשים לצרוך קנאביס באידוי במקום בעישון. במסגרת מאמצי השיווק של המוצר נעשיתי מודע, נפגשתי עם חברי כנסת ועם מטופלים, והבנתי שיש פה בעיה רצינית שהקנאביס הרפואי לא ייתן לה מענה".

     

    כלומר?

     

    "הקנאביס הרפואי הוא שסתום לחץ, כדי שלא נגיע ללגליזציה. אנחנו כבר מכירים בזה שיש בצמח יתרונות, מכירים בזה שזה יכול לעזור לאנשים אבל מאוד מגבילים את השימוש בו, מעבירים אנשים שבעה מדורי גיהינום עד שמקבלים את החומר, וגם כשהם מקבלים זה במינון חסר ובאיכות נמוכה. הבנתי שאם אדם רוצה להיעזר בקנאביס, הוא לא צריך ללכת לרופא אלא למשתלה".

     

    פסטיג עבר תהליך דומה. עסק בתכנות לפני השירות הצבאי, במהלכו וגם אחריו. במקביל, התחיל לגדל קנאביס ברמה חובבנית "ולכאורה", הוא מבקש להדגיש, "צברתי ניסיון די נרחב. היום יש לי רקע בגינון, בבנייה של סט־אפים לגידול — כמובן דברים שהיו מזמן וחלה עליהם התיישנות. נוסף על כך אני אקטיביסט בתחום הלגליזציה ואני מאמין שאי־אפשר לאסור על צמחים לצמוח. זה לא סביר, לא הגיוני, לא מוסרי וגם לא ישים. גם רדיפה של אנשים שבוחרים ליהנות מהצמח היא לא סבירה. בעיניי זה דומה לרדיפת אנשים על פי דתם, או להומופוביה. זו האג'נדה שלי".

     

    שלוש פעמים בחייו נעצר, לדבריו, יאיר רביב על ידי המשטרה. פעם אחת חטף סטירה, בפעם אחרת נערך ברכבו חיפוש שלוש פעמים רק בדרך שבין חיפה לטבריה. "לא נעצרתי על גידול", הוא מדגיש, "אלא רנדומלית, ברחוב, לצורך חיפוש. זה יצר איבה עמוקה ביני לבין המשטרה. פעם אחת, אז בדרך לצפון, תפסו עליי בוף קטן של חשיש, זה נסגר מחוסר עניין לציבור. לדעתי זה בעיקר בזבוז זמן ומשאבים ציבוריים. אין נגדי כיום שום תיק פלילי פתוח".

     

    פסטיג טרם נעצר, ומאמין שגם עכשיו אין למשטרה סיבה להציק לו. "בינתיים הכל בסדר", הוא אומר. "אין לי שום בעיה לענות לכל שאלה ששואלים אותי. אני אדם פתוח, נורמטיבי, ואין לי שום קשר לעניינים לא חוקיים".

     

    לגדל באחריות

     

    הפגישה הגורלית בין השניים התרחשה לפני כמעט ארבע שנים, בהפגנה קטנה בעד לגליזציה שנערכה בכיכר רבין בתל־אביב. "הכרתי אותו עוד קודם", מספר רביב, "אבל הפעם דיברנו על התחום והתפתחה שיחה סביב השאלה למה יחסית מעט אנשים מגדלים. וכשאני אומר יחסית מעט, אני מדבר בהערכה מאוד־מאוד זהירה על 70 אלף איש בישראל. פלג טען אז שאנשים לא מפחדים מהחוק אלא פשוט בטוחים שזה מסובך לגדל את הצמח. מהון להון התגלגלה לשנינו המחשבה בראש, וחשבנו איך אפשר להנגיש את התחום. כעבור איזה זמן יצרתי איתו קשר, והתחלנו לגלגל את הסיפור של 'קאנה – העמותה הישראלית לקנאביס אחראי'. המטרה של העמותה זה לשנות את המדיניות למדיניות אחראית יותר".

     

    מה זה אומרת, "מדיניות אחראית"?

     

    "יש לזה שני אספקטים. האחד הוא שינוי המדיניות של הרשויות. הרי מה שאנחנו עושים כיום הוא פשע מוחלט כלפי אזרחי המדינה. לכן אנחנו עושים לובי בכנסת, מפרסמים מאמרים ועובדים על שינוי המדיניות. האספקט השני הוא לגרום לאנשים להבין מה זה צריכה אחראית. כלומר מה לצרוך, מתי ובאיזו צורה, בלי לפגוע באיכות החיים. זה שאתה צורך קנאביס לא אומר שאתה צריך להיות אדם בינוני שלא משיג את המטרות שלו בחיים. אני די בטוח שאלה שיושבים כל היום בבית ומעשנים הם המיעוט שבמיעוט, וגם זה יעבור להם בגיל מסוים".

     

    בשלב הבא, החליטו השניים לכתוב ספר מפורט במיוחד, שיסייע לכל דכפין לגדל בביתו בשקט את הצמח האהוב עליו. "הבנתי שהבעיה הכי גדולה של אנשים שרוצים לגדל, היא שיש הצפה של מידע באינטרנט", אומר רביב. "אדם שרוצה להיכנס לתחם מופגז באינפורמציה שהרבה ממנה לא רלוונטית, ולכן רוב האנשים מתייאשים ממש בהתחלה. פלג ואני כתבנו מדריך מובנה, קל להבנה, בכמה רמות שונות, שמאפשר לקורא לגדל באופן מיטבי קנאביס בבית או בגינה".

     

    הספר יצא בהוצאת "גוונים", שקיבלה עליו תשלום נאה מהיוצרים, והוא נמכר בין השאר בסטימצקי ובצומת ספרים. "מדובר בספר מחקר חתרני", אומרים ב"גוונים". "אנחנו בעד ספרי מחקר חתרניים ואין לנו שום בעיה להוציא עוד ספרים כאלה".

     

    חוץ מעלויות כתיבת והדפסת הספר, רביב ופסטיג מממנים גם את פעילות העמותה שלהם, שנהנית מתרומות זניחות. "זה עול כלכלי", מודה רביב, "אבל יש דברים שראוי להשקיע בהם. לדעתי ניכנס לרשימת רבי־המכר, וזה בלי להתייחס לספרים שמכרנו בעצמנו. המכירות יפות מאוד ובקרוב אנחנו כבר מתכננים להדפיס עוד מהדורה".

     

    רביב מתפרנס בעיקר מתחום הגינון, כבעלים של עסק קטן. פסטיג מגדיר את עצמו כאיש עסקים. "אני מושקע במגוון פרויקטים", הוא אומר. "חלקם קשורים לקנאביס, אבל כמובן שהכל על פי חוק. אני חושב שבאמצעות הספר הזה אנחנו גם מצילים נפשות. צריכה של חומר שאתה לא יודע מאיפה הגיע היא מאוד מסוכנת. אני לא מדבר על חשיש, שהוא מורעל בהרבה מקרים. כשאתה קונה קנאביס ברחוב, אין לך מושג במה ריססו אותו. זה בעייתי. רק לאחרונה פסלו בארצות־הברית משלוח ענק של קנאביס, כי מצאו עליו חומרי הדברה בכמות מטורפת. בעצם, אנחנו מגנים על הציבור ומעודדים אותו לקחת אחריות על צריכת הקנאביס שלו". •

     


    פרסום ראשון: 13.03.16 , 19:23
    yed660100