"חוק מאגר נתוני האשראי שעבר שלשום בכנסת הוא מהלך גדול שבו משתנה מאזן הכוחות בשוק", כך אמר אתמול ל"ידיעות אחרונות" חזי כאלו, מנכ"ל בנק ישראל, שעומד בראש המינהלת שאחראית על הקמת המאגר בבנק.
"המידע הא־סימטרי ששולט בשוק היום, כשהלקוח לא יודע מה הדירוג שלו בבנק, הולך להשתנות. ללקוחות תהיה את האפשרות לדעת מה נתוני האשראי שלהם ואיתם הם יוכלו לעשות שופינג בין הבנקים ולא רק בהם, אלא גם בחברות כרטיסי האשראי והגופים החוץ־בנקאיים שייכנסו לתחרות וכל זאת בתהליך שקוף לגמרי". כאלו חושף כי בבנק ישראל שוקדים על הקמת המאגר כבר מספר חודשים מתוך כוונה לעמוד ביעד ההקמה שהציב לו החוק בעוד כשנתיים וחצי. "הקמנו ועדה בחתימה של שר האוצר והנגידה שמדווחת על הדברים המרכזיים בהקמה והיא מתכנסת בהתאם לצורך". על מנת ללמוד את הנושא לעומק הוציאו בבנק ישראל לפני מספר שבועות "קול קורא" ובשלב הנוכחי מתמקדים בבנק ישראל בבניית המכרז, שבמסגרתו ייבחר הגוף שיקים את המאגר. עוד לפני כן מצפה לבנק ישראל עבודה של סגירת פינות בכל הקשור לחקיקת המשנה שיש לסיים לפני המכרז.
איך זה יעבוד בפועל? לקוח שמעוניין לקבל אשראי יפנה לספק האשראי הרלוונטי - בנק, חברת כרטיסי אשראי או גוף חוץ־בנקאי - שבתורו יפנה לאחת מלשכות האשראי שייבחרו גם הן במכרז. לשכות האשראי יפנו למאגר הנתונים בתוך בנק ישראל ויקבלו נתונים על הלווה, לפיהם יורכב דירוג האשראי של הלקוח. דירוג זה יוחזר לגוף המלווה, שיחליט אלו תנאים וריביות הוא מעמיד לטובת מבקש האשראי.
