האם כבר לא נראה בשנים הקרובות מנהלי בנקים ומוסדות פיננסיים שמשתכרים 8 ו־10 מיליון שקל בשנה? אתמול קיבלה ועדת הכספים של הכנסת החלטה היסטורית, שמגבילה לראשונה את שכר הבכירים במוסדות האלה ל־2.5 מיליון שקל בשנה.
על פי החוק שגובש בעקבות הצעתו ח"כ מיקי זוהר, רכז הקואליציה בוועדה, בכיר המעוניין ששכרו השנתי יעלה על 2.5 מיליון שקל בשנה יהיה חייב לוודא כי השכר המבוקש יהיה לפחות פי 44 משכר העובד הזוטר בחברה, או פי 35 מעלות שכרו של אותו עובד. למעשה יש כאן גם תמריץ של בכירים להעלות את שכר העובדים, שכן במקרה כזה הם יוכלו להעלות גם את שכרם שלהם.
בשורה התחתונה, יופחת מאוד שכר הבכירים, שכן כעת מדובר על לא יותר מ־200 אלף שקל בחודש. עד כה מנהלי בנקים ומוסדות פיננסיים רבים השתכרו בשנים האחרונות גם חצי מיליון עד מיליון שקל בחודש, כלומר אפילו פי 100 מהשכר הממוצע במשק.
בוועדת הכספים שררה אחידות דעים: אם מוסד כלשהו מבקש לשלם לבכיר 8־10 מיליון שקל בשנה — שיישא ברוב ההוצאות על השכר המופרז שלא יוכר עוד כהוצאות למס הכנסה. מהשקל הראשון של חריגה ייגבה גבוה יותר.
חברי הכנסת הסכימו כאמור שיש להגביל את שכר הבכירים לעד פי 44 משכר העובד המשתכר את השכר הנמוך בכל חברה. בכך השיגה הוועדה את מבוקשה ואף הורידה דרמטית את הרף הראשוני שנקבע בהצעת החוק להגבלת השכר, עוד בימי שר האוצר הקודם יאיר לפיד, מ־3.5 מיליון שקל לכ־2.5 מיליון שקל. מעבר לרף הזה לא יוכרו עוד הוצאות השכר של החברות לצורכי מס.
חרף ההסכמות על הרף להגבלת השכר, שזכה לתמיכת שר האוצר משה כחלון, שביקש להגביל את השכר ל־2.5 מיליון שקל במכתב שהעביר ליו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, טרם גובשה הסכמה סופית באשר לדרישות נוספות של חברי כנסת להטיל סנקציות על חברות שישלמו שכר מעבר לרף שייקבע.
ח"כ גפני קרא לחברי הכנסת "להסתפק לעת עתה בהישג התקדימי של הורדה דרמטית של רף השכר לבכירים ולהימנע לפי שעה מהוספת מגבלות וסנקציות קיצוניות נגד חברות שימשיכו לשלם שכר גבוה מעבר לרף".
ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "יש לשקול עוד שני צעדים: הרחבה לחברות ציבוריות ולא רק המגזר הפיננסי, ולקבוע שמי שעובר 2.5 מיליון שקל ישלם מס גבוה יותר החל מ־1.5 מיליון שקל ומעלה".
ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), שלפני 6 שנים הציעה תקרת שכר בכירים שלא תעלה על פי 50 מהשכר הנמוך בחברה: "גם 2.5 מיליון שקל הם יותר מכ־200 אלף שקל בחודש, כך שאין לבכות על אותם בכירים, כי במקביל שכר המינימום הוא פחות מ־5,000 שקל. הסנקציה מגוחכת".
ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) הציע יוזמה בתחום הסנקציות האישיות: "ברגע שהעונש מוטל על החברה, הציבור נענש כי רוב בעלי המניות בחברה הם הציבור. לכן יש לקבוע מדרגת מס נוספת וייחודית לבעלי שכר מופרז — מס שולי של 70%, ואז הסנקציה תופעל נגד הבכיר ולא נגד הציבור".
נציג איגוד הבנקים, טל נדב: "מדובר בחוק קיצוני מאוד. אם כבר קובעים את העיקרון אזי להחיל על כלל החברות במשק, אחרת תהיה זליגה של המנהלים הטובים ביותר דווקא מהענף שבו רוב הציבור משקיע את כספו, כלומר מהחברות הפיננסיות, אל חברות נדל"ן, היי־טק ואחרות".
הצביעו: האם לדעתכם צריך להגביל את שכר הבכירים בחברות הפיננסיות?
