היה בונוס? נדחתה תביעת מיליונים נגד נירלט
עובד לשעבר של החברה דרש לקבל כ-2 מיליון שקל על פיטוריו ועל בונוסים שלכאורה לא קיבל לאורך עשור של עבודה. אבל בית הדין חשב אחרת
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה את החלק ארי בתביעה שהגיש עובד לשעבר בחברת "נירלט", ובה דרש פיצויים בסך יותר מ-2 מיליון שקל על הפרשי שכר ובונוסים שלטענתו לא קיבל לאורך עשור של עבודה. השופטת מיכל לויט דחתה את רוב טענותיו, וקבעה שהוא יפוצה בכ-200 אלף שקל בלבד.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- שופט: ילדים לא יוחזרו עד שהאם תעבור טיפול
- הגבר מת - הידועה בציבור תפונה מביתו בת"א
- חייל שלקה בדיכאון יפוצה באופן רטרואקטיבי
- בגלל סחבת: הוקל עונש למעלים מס במיליונים
התובע עבד בשנים 2010-2001 בחברה העוסקת בשיווק וייצור צבעים. תפקידו היה אחראי על תחום הטקסטורות ועל ביצוע פרויקטים בתחום הצביעה. קודם לתחילת עבודתו היו בבעלותו שתי חברות לצבעים - "נדיר" ו"פיינט מג'יק". בשנת 2000 רכשה נירלט את החברות.
תביעה
התנגדה למצלמת אבטחה במשרד - ופוטרה
עו"ד ערן לאופמן
עובדת "פולימרים" ביקשה להסיר מצלמה שהותקנה מעליה אחרי פריצה. השופטת קבעה שהמחאה על הפגיעה בפרטיות מובנת. הפיצוי: 42 אלף שקל
התובע טען כי הנתבעת הפרה את הסכם העבודה ביניהם באופן שיטתי ותוך הטעייה ומרמה. לדבריו ההסכם קבע כי שכרו יהיה 38 אלף שקל בחודש, אך השכר שקיבל היה נמוך מזה, ועל נירלט לשלם לו כ-420 אלף שקל פיצוי על הפרשי שכר, פנסיה וקרן השתלמות. בנוסף דרש 1.5 מיליון שקל על אי תשלום בונוסים. לדבריו, ההסכם קבע שהוא זכאי לבונוסים ממכירות מוצרי "נדיר" אם היקף המכירות השנתי יעלה על 10 מיליון שקל. לטענתו, החברה הטעתה אותו כשטענה שסכום המכירות אינו מגיע למינימום הנדרש בהסכם.
התובע הוסיף כי נירלט פיטרה אותו ממניעים זרים וכי זימונו לשימוע היה למראית עין בלבד, ולכן עתר לתשלום פיצוי בגובה עשר משכורות על פיטורים שלא כדין ועגמת נפש.
מנגד טענה נירלט שהתביעה התיישנה בחלקה הגדול. לדבריה השכר שסוכם עם התובע היה 18 אלף שקל נטו, ולכן שכר הברוטו עודכן בהתאם. הנתבעת הוסיפה כי הזכאות לבונוסים חלה רק על השנים 2006-2001 וסך המכירות לא הגיע למינימום הנדרש.
יחסים מתוחים
השופטת מיכל לויט קיבלה את טענת ההתיישנות של הנתבעת ודחתה את התביעה ביחס לתקופה שקדמה לאפריל 2005. לעניין הפרשי שכר דחתה השופטת את טענת נירלט וקבעה כי ההסכם התייחס לשכר ברוטו. לפיכך נקבע כי התובע זכאי להפרשי שכר של 180 אלף שקל בתוספת הפרשי פנסיה בסך 28 אלף שקל.
היא הבהירה כי בסיס המחלוקת לעניין הבונוסים נוגע להגדרה אילו מוצרים הם של "נדיר". לדבריה, התובע צירף לתביעה רשימת מוצרים ללא חוות דעת מומחה המסבירה מדוע הם משתייכים למוצרי "נדיר". לעומת זאת, נירלט הצליחה להציג עמדה ברורה ועקבית בעניין, ולפיהם סך מכירות מוצרי "נדיר" בשנים 2006-2005 לא הגיע ל-10 מיליון שקל.
ביחס להליך הפיטורים קבעה השופטת כי טענת התובע שלפיה הנתבעת התעמרה בו וניצלה את חולשתו אינה מתיישבת עם העובדות. מהעדויות עלה כי בחודשים האחרונים לעבודתו היחסים בין הצדדים היו מתוחים והוא סירב לשתף פעולה עם הסובבים אותו.
על רקע התרשמותה שבתקופה האחרונה להעסקתו התובע עצמו שקל לעזוב והרגיש ש"זה הסוף" היא דחתה את דרישתו לפיצוי על עגמת נפש. בסופו של דבר התקבלה התביעה בחלקה הקטן כך שנירלט חויבה בתשלום של כ-200 אלף שקל על הפרשי שכר ופנסיה ובהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד פז רימר, עו"ד הד זמיר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יואב רזין, עו"ד שירה לסינג
- עו"ד לביא נעים עוסק בדיני עבודה
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
