נדמה שמטאליקה, פעם אחת מהלהקות החשובות והמצליחות של הרוק הכבד האמריקאי, מתקשה בשנים האחרונות לשחזר את תקופת הזוהר שלה. Lulu, אלבומה האחרון מ־2011 שהוקלט עם לו ריד, הוגדר על הנייר כמפגש פסגה מסקרן אך זכה לביקורות קטלניות עם צאתו ונכשל מסחרית. לא עניין של מה בכך עבור להקה שמכרה עד היום למעלה מ־110 מיליון עותקים. הם אמנם המשיכו לצאת לסיבובי הופעות — כולל הופעה היסטורית באנטארקטיקה — ועצרו פעם נוספת גם בישראל ונתנו הופעה די משכנעת למרות נפילות הסאונד הרבות במהלכה, אבל היה נדמה שמעמדה ירד. למעשה, מאז Death Magnetic, אלבום הקאמבק מלפני שמונה שנים, אחד מהרכבי הרוק המשפיעים בכל הזמנים – וזה שהפך את המטאל למוצר נגיש וכמעט פופי — התקשה להוכיח שהוא עדיין כזה.
עכשיו נראה שהקיפאון היצירתי הזה מתחיל להפשיר. קירק האמט, גיטריסט הלהקה, סיפר לאחרונה למגזין "הרולינג סטונס" שהעבודה על האלבום החדש שלהם מתקרבת לסיום, והוא עתיד לצאת בקרוב. האמט מיהר להרגיע את המעריצים והדגיש ש"הכל הולך לנו הרבה יותר פשוט כיום", לא עניין פעוט ללהקה שחבריה התיישבו פעם לטיפול קבוצתי – שתועד גם בסרט דוקומנטרי מצוין — במטרה לפרק את המתחים הפנימיים לפני שהעסק יקרוס סופית.
ועד שהאלבום המתקרב יושלם, המעריצים הוותיקים יכולים להתנחם בהוצאות המחודשות לשני אלבומיה הראשונים של הלהקה משנות ה־80 —
Kill 'Em All ו־Ride the Lighting. שני אלבומי מופת ששרטו את גבולות הגיזרה של המטאל האמריקאי. הראשון, בעל הסאונד הגולמי משהו, סיפק את האגרסיות המתבקשות; השני, פיתח אותן והציג את הווירטואוזיות של חברי ההרכב ובזכות האפוס Fade To Black החל לפרוץ את גבולות הז'אנר.
הוצאה מחודשת לאלבומי עבר היא תרגיל ידוע לבחינת הזיכרון של המעריצים הוותיקים ואפשרות נהדרת לאסוף קהל חדש. מהלך כה מתבקש שקצת מפתיע שהרכב דוגמת מטאליקה נמנע מלהשתמש בו עד היום. עכשיו להקתו של ג'יימס האטפילד מצמצמת את הפער, ובגדול. בתחילת אפריל ייצאו שתי קלאסיקות המטאל האלו במהדורות עצומות שייפרשו על פני עשרה ו־11 דיסקים ותקליטי ויניל, בהתאמה. בגרסה המחודשת, לצד האלבום המקורי שעבר שחזור דיגיטלי מלא, תמצאו עשרות קטעים נדירים, הופעות מיתולוגיות המאפשרות כיצד מתחילת הדרך.
לאורך השנים חברי מטאליקה עשו לא מעט טעויות ושילמו עליהן. לפני 15 שנה הם איימו לתבוע את מאות אלפי משתמשי נאפסטר שהורידו את שיריהם מהרשת; גם הזגזוגים בקו המוזיקלי לאורך הדרך הרגיזו לא פעם את הקהל, שלא נשאר חייב. נראה שהפעם, כמו שהאמט אמר, זה עומד להיות יותר פשוט.
