אין צורך להכביר מילים; די להתבונן בתמונות שמופיעות כאן כדי להבין למה בחרנו ברומנה לאונידובה לפתוח את סדרת הכתבות "תוספת סיכון", המוקדשת לאנשים שעוסקים במלאכות מסוכנות ומפחידות כדי להתפרנס. לאונידובה (35), נשואה ואם לשתי בנות, תושבת תל אביב, היא המנהלת האמנותית של קרקס פלורנטין הפועל בכפר הירוק, אבל היא לא מסתפקת בעבודה מאחורי הקלעים אלא גם משתלבת במופעים כלוליינית, ובתור שכזו יש לה לא מעט סיכונים.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
"זו עבודה עם הגוף", היא אומרת, "ותמיד יכול לקרות משהו, אבל בתחום הזה, במיוחד כשעובדים באוויר, אתה פחות מפחד ממה שאתה עושה, כי אתה שולט בגוף. נכון שיש דברים מסביב שיכולים להשתבש, אבל כשאתה כל כך אוהב להופיע, וזה כל כך ממלא אותך, זה כמו חלום. אלה כמה דקות של אדרנלין מטורף שבהן אתה לא מרגיש שום דבר - רק את העיניים של הילדים שמסתכלים עליך".
קטעים מהמופע שהעלה קרקס פלורנטין בחג הפורים בשנה שעברה:
לאונידובה הגיעה לתחום הקרקס בשלב יחסית מאוחר ו"קצת בטעות", לדבריה. בגיל 19, אחרי שסיימה את לימודיה התיכוניים במולדתה בולגריה, החלה לקחת שיעורים פרטיים בלוליינות. "זה היה כדי לשעשע את עצמי, כסוג של חוג", היא אומרת. "ההתקדמות שלי הייתה ממש מהירה, המורים היו בהלם, ותוך זמן קצר התקבלתי לקרקסים והתחלתי לנסוע בעולם. אמא שלי מאוד התנגדה שאכנס לזה: זו הייתה ממש מלחמה. היא רצתה שיהיה לי תואר ראשון, אבל גם את זה עשיתי בסוף: למדתי סוציולוגיה בבולגריה, תוך כדי האימונים וההופעות, וזה היה מאוד קשה. לעומת אמא, אבא שלי תמך בי; הוא אמר שמה שהכי חשוב בחיים זה האדם שאני גרה איתו והמקצוע שלי, ואם זה המקצוע שאני אוהבת, הוא איתי במאה אחוז".
בגיל 25 החליטה להגשים את החלום של סבתה ואמה היהודיות ולעלות לארץ. "למדתי באולפן ברעננה ובמקביל המשכתי להתאמן, אבל לא הייתי בטוחה שאמשיך בתחום. באותו זמן נפתח ברעננה סניף של בית הספר של קרקס פלורנטין, וחיפשו שם מדריכים. התחלתי לעבוד עם ניר קפלן, המנהל, הפכנו לזוג ובהמשך התחתנו ונולדו לנו שתי בנות, לירי וניקה".
כשהתחילה ללמד בבית הספר לקרקס, לא היה לה קל, לדבריה. "היה לי בלגן במוח עם כל השפות: אנגלית, בולגרית, עברית. היתרון שלי היה השימוש בשפת הגוף. אחרי כמה שנים, כשכבר ידעתי עברית, יכולתי ללמד ולתת דגשים בעל פה. אחרי שנולדו לי הבנות החלטתי להתמקד בעבודה מאחורי הקלעים כמנהלת אמנותית וכוריאוגרפית, אבל כשיש צורך אני גם מופיעה. בפעם האחרונה זה קרה כשאחת הלולייניות נפצעה, ואני מילאתי את מקומה. לא קל להופיע כשאת גם המנהלת וגם אמא לשתי ילדות קטנות, אבל זאת הייתה חוויה מאוד משמעותית בשבילי".
הסיטואציה המסוכנת ביותר שאליה נקלעה בעבודה התרחשה בתחילת דרכה בתחום. "שנה וחצי אחרי שהתחלתי להופיע, נפלתי בחזרות מגובה חמישה מטרים בגלל טעות בקשירה של החבלים. למזלי, היה מזרן מתחתיי שהציל אותי. אפילו אמא שלי לא ידעה שנפלתי. אחרי שקורה דבר כזה, אתה צריך להחליט: או שאתה מפסיק או שאתה ממשיך. אני המשכתי. פתאום אתה מרגיש שאתה מתעסק עם אש, אבל החלטתי לא להפסיק, ואין לי דרך להסביר למה. זה יותר חזק ממני. למזלי, נפצעתי ממש קל: היו לי כאבים ברגליים במשך כמה ימים, וזהו. גם הייתי צריכה להופיע, אז המשכתי להתאמן. כשיש לך חום גבוה, זה הרבה יותר מסוכן ומחליש את הגוף לעומת פציעה. ההשפעה של הנפילה הייתה יותר פסיכולוגית.
"היחס שלי לסיכונים השתנה לגמרי מאז. לפני שהבנות נולדו, הייתי כמו ציפור, עם המון אדרנלין. היום, כשאני אמא, אני יודעת שאני צריכה להיות בריאה בשביל הבנות. יש לי אחריות עליהן, כך שאני שומרת על עצמי הרבה יותר ומעדיפה לקחת סיכונים פחות גדולים".
להופיע עם חום של 40 מעלות
השבוע יועלה בקרקס פלורנטין מופע חדש, "קרקס העולם", שבו יופיעו אמנים מהארץ ומחו"ל. לאונידובה היא הכוריאוגרפית שלו, ואם לא יהיו תקלות בלתי צפויות, היא תישאר מאחורי הקלעים ולא תצטרך לעלות לזירה. לדבריה, היא לא תצטער על כך. "אני אוהבת את כל מה שקשור לקרקס", היא אומרת. "זו מערכת שלמה של עבודה שאני מעריכה, ובשבילי העניין הוא לא רק להיות במרכז. אני אוהבת להיות גם על הבמה וגם מאחורי הקלעים - לבנות נאמברים, לתפור תלבושות, לביים את המופעים, אפילו לעמוד בקיוסק ולמכור פופקורן".
יש משהו בקרקס שאת לא אוהבת?
"אין דבר כזה, לא אוהבת. זה לא אני. אני לא אוהבת לחץ, אבל זה חלק מהעבודה ומהחיים. יש קשיים, אבל צריך לקבל אותם וללמוד מהם. אפילו עם חום של 40 מעלות אתה מופיע, ואף אחד לא צריך לדעת שאתה לא מרגיש טוב. זה קרה לי די הרבה, שעברתי ארבעה מופעים ביום עם חום כזה".
מה צריך לדעת לפני שנכנסים למקצוע שלך?
"שהמקצוע הזה, להופיע על הבמה, יכול להוביל אותך למצב שבו כל מה שחשוב לך זה האגו ומחיאות הכפיים. צריך לשים לב לזה ולהצליח לבנות מערכת יחסים, משפחה - דברים שבלעדיהם החיים לא שווים בכלל".
