שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עיוור שלא התקבל לעבודה יפוצה ב-45 אלף ש'
    צעיר שפנה לחברות "שילוב" ו"מדגם" העוסקות בסקרים טלפוניים נדחה בטענה ששילובו יצריך התקנת תוכנת עזר. בית הדין קבע שמדובר באפליה
    בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה ששתי חברות העוסקות בסקרים טלפוניים יפצו בכ-45 אלף שקל צעיר עיוור שאותו לא קיבלו לעבודה. שתיהן דחו את מועמדותו בשל הצורך להתקין תוכנת עזר, והשופטת עידית איצקוביץ קבעה שמדובר בהפרה של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    התובע, כבן 30, הוא עיוור מגיל ארבע כתוצאה מתאונת דרכים. במהלך 2012, בעקבות פרסום מודעות דרושים באינטרנט, הוא פנה לשתי חברות פרטיות העוסקות בביצוע סקרים טלפוניים. החברה הראשונה, "שילוב", זימנה אותו לראיון אך פסלה את מועמדותו בסמוך לאחר מכן. החברה השנייה, "מדגם", לא זימנה אותו לראיון כשהתברר לה משיחה טלפונית עמו כי הוא עיוור.

     

    ב-2013 הגיש הצעיר תביעה כנגד שתי החברות שבה טען כי סירובן לקבלו לעבודה נבע מכך שהן לא רצו לבצע התאמות שיאפשרו את העסקתו, ובעיקר התקנת תוכנת עזר בשם "קוברה", הממירה נתונים ממסך המחשב לפלט קולי או למסך ברייל. הוא דרש משתי הנתבעות פיצוי ללא הוכחת נזק של 50 אלף שקל לפי חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, על אובדן השתכרות, עגמת הנפש והפגיעה קשה בכבודו.

     

    שילוב טענה בתגובה שהיא לא הפלתה את התובע ואף זימנה אותו לראיון בידיעה שהוא כבד ראייה. בראיון התברר לה כי על מנת להעסיק אותו יהיה צורך להתקין תוכנת עזר, מה שאינו אפשרי הן מבחינה טכנית והן מבחינת חובת הסודיות שלה כלפי לקוחותיה. בנוסף, בהתחשב בהיקף המשרה המצומצם, הנטל הכלכלי בהתקנת התוכנה כבד מדי.

     

    מדגם טענה גם היא ששמחה לזמן את התובע לראיון, אך משהובהר לה שיזדקק לתוכנת עזר היא ציינה בפניו כי הדבר אינו אפשרי בשל חובת הסודיות ואבטחת המידע כלפי לקוחותיה ובשל כך שעמדות המחשב אינן אישיות ומשמשות את כלל העובדים.

     

    הזדמנות אמיתית

    השופטת עידית איצקוביץ הדגישה כי איסור האפליה בחוק חל גם כלפי מועמדים לעבודה. במסגרת חובה זו על המעסיק להראות שעשה מעשים אקטיביים, כנים וישרים על מנת לבצע את ההתאמות הנדרשות לשם שילוב העובד. זהו תנאי ראשוני שרק לאחריו יש לבחון אם ההתאמות מטילות נטל כבד מדי על המעסיק והאם העובד לא יוכל לבצע דרישה מהותית של התפקיד.

     

    לדבריה, שתי החברות שגו בתפיסתן כי על התובע הנטל להציג בפניהן את ההתאמות הדרושות לו. כמו כן, שתיהן לא עשו מאמצים לבחון אם התקנת התוכנה אפשרית ואם היא אכן פוגעת בביטחון המידע, ודחו אפשרות זו במהירות ומבלי להתייעץ עם אנשי מקצוע. באשר לעלות הכספית של התוכנה החברות לא בחנו את האפשרות הקיימת בחוק לקבל מימון חלקי או מלא מהמדינה.

     

    השופטת ציינה כי התרשמה שהנתבעות לא התכוונו להפלות את התובע, ואף הבהירה כי הן לא היו חייבות לקבלו לעבודה. עם זאת, היה עליהן לתת לו הזדמנות אמיתית, גם אם היא כרוכה ב"מאמץ יתר". הזדמנות זו לא ניתנה ולכן הנתבעות הפרו את חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות.

     

    השופטת התחשבה במצב החדש שמולו עמדו הנתבעות ולכן לא פסקה לחובתן את מלוא הסכום. שילוב חויבה בפיצוי של 15 אלף שקל ומדגם חויבה ב-20 אלף שקל. על כל אחת מהן הוטלו 5,000 שקל הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעים: עו"ד דנה גינוסר ועו"ד דנה ברכפלד
    • ב"כ הנתבעות: עו"ד אמיר רנן, עו"ד הדס אשר, עו"ד רוי לוין
    • עו"ד שי אדרי עוסק בדיני עבודה
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים