שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שופט: תיק האימוץ יישאר סגור 40 שנה אחרי
    אישה כבת 40 ביקשה לפגוש את אמה הביולוגית, אלא שזו סירבה. השופט אלון גביזון נפגש אישית עם האם והסכים לכבד את בקשתה לשמור את הסוד
    בקשה לפתוח תיק אימוץ כארבעה עשורים אחרי הלידה חשפה מציאות משפטית מורכבת וחוסרים בחוק הישראלי: בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע נאלץ לאחרונה לדחות אישה בשנות ה-40 לחייה שביקשה לפגוש את אמה הביולוגית. את ההחלטה קיבל השופט אלון גביזון לאחר שנפגש אישית עם האם, וזו סירבה להתמודד עם הסוד שמלווה אותה שנים. השופט כיבד את בקשתה, אבל מתח ביקורת על המחוקק, שלא קבע קריטריונים בחוק האימוץ. ההולמים מצבים מסוג זה 

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    מדובר באישה בשנות ה-40 לחייה שנמסרה לאימוץ בהיותה תינוקת, כשאמה הביולוגית הייתה קטינה. לפני כמה חודשים היא הגישה לבית המשפט בקשה לאתר את אמה ולעיין לשם כך בפנקס האימוץ.

     

    זו לא הייתה הפעם הראשונה שהיא ניסתה לברר את העניין. ב-1998 היא פנתה לשירות למען הילד ולאחר מכן לבית המשפט, שהחליט בזמנו שעובדת סוציאלית תבחן את עמדת האם הביולוגית. בתגובה למכתב מבתה שהוקרא בפניה, ביקשה האם שבתה "תניח לי, ושיהיה לי שקט עד שאמות. אני מאחלת לה בריאות, נחת ושקט בחייה". לנוכח התנגדות האם, הודיעה הבת שאינה מעוניינת לכפות את עצמה עליה. באותה שנה הורה בית המשפט על סגירת התיק.

     

    אלא שכאמור, לפני כמה חודשים שוב ביקשה הבת לגלות פרטים על אמה ולפגוש אותה. היא הביעה חוסר אמון בשירות למען הילד, וטענה כי היא לא מאמינה שאמה מסרבת לפגוש אותה.

     

    "מתוך רצון לתת שקט לנפשה הכואבת של המבקשת", הציע סגן הנשיאה, השופט אלון גביזון, לפגוש בעצמו את האם הביולוגית ולקבל את עמדתה באופן ישיר.

     

    בפגישה עם השופטת חזרה האם הביולוגית נחרצות על סירובה ליצור קשר עם בתה. גם אז וגם היום, סיפרה, אין לה את הכוחות הנפשיים להתמודד עם חשיפת הסוד המלווה אותה כל השנים ומאיים על שלמות משפחתה, וההליך פוגע במצבה הבריאותי. "ניכר היה כי הפגישה בלשכתי הייתה קשה ומורכבת לאם", ציין השופט גביזון.

     

    בדיון שהתקיים לאחרונה הוא הודיע על עמדת האם. תחילה המבקשת פרצה בבכי אך לאחר מכן הודתה לשופט ואמרה שזה מה שהיא הייתה זקוקה לו מבחינה נפשית כדי לישון בשקט בלילה.

     

    "משאמה הביולוגית של המבקשת מסרבת לקשר עם המבקשת, ומשהיא מסרבת כי פרטיה האישיים המלאים ימסרו למבקשת באופן שיאפשרו את איתורה על ידי המבקשת, אין לי אלא לכבד את רצונה", קבע השופט.

     

    בתוך כך עורר המקרה שאלות כלליות מורכבות שלמרבה הצער עדיין אין להן מענה בחוק או במשפט הישראלי. כך למשל, חוק האימוץ מעניק לעובדים סוציאליים ולשופטים שיקול דעת ביחס לאפשרות של מאומץ לעניין בפנקס האימוץ. אלא שהחוק לא קובע כיצד להפעיל את שיקול הדעת, ומהו היקף המידע שיש למסור למאומץ שהפך לבגיר.

     

    השופט גביזון הסביר שהדבר מעורר שאלות עמוקות בדבר האיזון וההגנה על שתי זכויות מנוגדות – זכותו של אדם לדעת מיהו מולידו מחד, וזכותו של הורה של ההורה הביולוגי שפרטיו לא ייחשפו מאידך. השופט הוסיף כי למרבה ההפתעה, לא נמצאו פסקי דין רבים שדנים בסוגיה. משכך העיר השופט כי טוב היה עושה המחוקק אם היה קובע כללים וקריטריונים ברורים.

     

    ובחזרה למקרה הספציפי, השופט גביזון חתם את החלטתו בדברים הבאים: "כמובן, שיכול היה להיות סוף אחר ושמח יותר למקרה שבפני עת האם הביולוגית הייתה נאותה לקשר עם המבקשת והקשר אכן היה נוצר, אולם לדאבוני מציאות החיים, ואף המציאות המשפטית, מורכבת יותר".

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
    • עו"ד אלון בר עוסק בדיני משפחה
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים