דרמה בבג"ץ: שופטי בית המשפט העליון ביטלו אתמול את מתווה הגז. הסיבה: פסקת היציבות, שקובעת כי במשך עשר שנים לא יבוצעו כל שינויים רגולטוריים במתווה, אינה חוקית.
השופט אליקים רובינשטיין, שעמד בראש ההרכב, אמר כי "פסקת היציבות בפרק זה במתווה, בו מתחייבת הממשלה לעשור שנים שבו לא זו בלבד שלא תחוקק אלא תיאבק בכל חקיקה נגד הוראות המתווה, נקבעה בחוסר סמכות ודינה בטלות". רובינשטיין ציין כי "אין בסמכותה של הממשלה להחליט לא להחליט ולא לפעול. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר מדובר בנושא המצוי במחלוקת פוליטית של ממש, וכאשר הרשות המבצעת מבקשת לכבול את שיקול דעתה של ממשיכתה, אשר ייתכן שהרכבה והאידיאולוגיה שבה היא מחזיקה יהיו שונים משל זו הנוכחית. הרצון ביציבות רגולטורית, אמיתי ככל שיהא, אין בו כדי לשנות כללי יסוד בשיטת המשפט הישראלית וליתן בידי הממשלה כוח שאינו נתון לה מעיקרא".
לעמדתו של רובינשטיין הצטרפו השופטים עוזי פוגלמן, סלים ג'ובראן ואסתר חיות מול דעתו החולקת של השופט נעם סולברג. בית המשפט קבע כי הביטול של המתווה ייכנס לתוקף בתוך שנה מהיום. עד אז המדינה תוכל להביא לאסדרת משק הגז באמצעות מתווה חדש.
"הממשלה לא הייתה רשאית לכבול את שיקול דעתה שלה ואת שיקול הדעת של הכנסת", קבע השופט ג'ובראן.
סולברג, מנגד, סבר כי פסקת היציבות לא מגבילה את כוח החקיקה של הכנסת כאשר הכנסת ריבונית לחוקק "כטוב בעיניה". סולברג קבע כי אמנם פסקת היציבות היא חריגה, אך היא לא כובלת את שיקול הדעת של הממשלה.
השופט פוגלמן ציין בפסק הדין: "אין אני מתעלם כלל ועיקר מההיגיון הכלכלי שעומד בבסיסה של דרישת המשקיעים ליציבות רגולטורית. אך מובן הוא שבתמורה להשקעות עתק מצידם של האחרונים מצפים הם להקטין את סיכוניהם, באופן שיאפשר להם להחזיר את השקעתם ואף לקבל תשואה הולמת. לאינטרס זה של המשקיעים יש ליתן מענה הולם. כפי שהבהיר חברי המשנה לנשיאה בחוות דעתו המפורטת, קיימים מודלים שונים שבגדרם יכול להינתן מענה כאמור. ברם, כאמור לעיל, פסקת היציבות הפרטנית שבה עסקינן אינה נמנית על מודלים אלה על רקע מאפייניה הייחודיים".
גורמים במשק הגז העריכו אתמול שהממשלה תנסה לקדם מהלך עוקף בג"ץ. אחת האפשרויות היא לחוקק חוק "כללי" שיקבע כי בפרויקטים לאומיים יש אפשרות להגדרת סעיפים דוגמת סעיף היציבות שבג"ץ פסל. במקרה כזה אף אחד מהשרים שהדירו עצמם מהתהליך לא יכול להימנע מהצבעה וניתן יהיה לגייס רוב פוליטי לאישורו, וכך לתת גם תוקף חוקי לפסקת היציבות. אפשרות נוספת היא שהמדינה תוותר על פסקת היציבות ותעניק לחברות הגז ערבות מדינה.
גורם בחברות האנרגיה אמר אתמול כי "למעשה הכל בידיים של הממשלה. היא זו שצריכה עכשיו לחלץ את העגלה. אם לא תימצא דרך לאשר את פסקת היציבות, המדינה תמצא את עצמה בבית דין בינלאומי". בחברות הגז טענו גם אתמול שללא סעיף יציבות יהיה קושי לגייס מימון לפרויקטים היקרים של פיתוח לווייתן, ובעתיד לפרויקטים נוספים, ולכן לטענתן "אין אפשרות אמיתית לוותר על היציבות". כשעה וחצי לפני פרסום פסיקת בג"ץ נרשמה ירידה חדה יחסית בשערי מניות שותפות לווייתן: רציו ירדה ב־3.1%, דלק קידוחים איבדה 2.5%, ואבנר ירדה ב־2.3%.
לאחר שנועץ בראש הממשלה אמר אתמול שר האנרגיה יובל שטייניץ כי "מדובר בהחלטה אומללה שהשלכותיה השליליות על פיתוח משק הגז, על הביטחון האנרגטי, על כלכלת ישראל, ועל אובדן הכנסות למדינת ישראל ואזרחיה, עלולות להיות קשות ביותר, ואולי בלתי־הפיכות. עם כל הכבוד לבית המשפט העליון, לעניות דעתי התערבות מסוג זו בהחלטות ממשלה והכנסת לא הייתה מתרחשת בדמוקרטיות מערביות אחרות במצב דומה".
שרת המשפטים איילת שקד: "ביטול סעיף היציבות מהווה התערבות בוטה ומיותרת בהחלטת הממשלה ופוגע פגיעה קשה בכלכלת ישראל".
יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ איתן כבל: "בית המשפט הוכיח שיש מי שלא נבהל מנוכחותו של ראש הממשלה ולא מאיומיו. מדובר בניצחון גדול של כל אזרחי ישראל. בית המשפט אימץ את קביעת ועדת הכלכלה שדרך המלך הראויה היא דרך החקיקה בכנסת. כמו כן, בית המשפט קיבל את הקביעה שסוגית היציבות הרגולטורית שהממשלה הציעה מהווה פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית. בכוונתי לכנס את ועדת הכלכלה לאלתר על מנת לדון במשמעויות ובהשלכות של פסיקת בג"ץ".
ח"כ יעל כהן פארן: "שוד הגז בוטל. זה יום שמח לאזרחי מדינת ישראל. נפעל לכך שגם בכנסת סעיף היציבות לא יעבור".
עו"ד אפי מיכאלי, שעתר נגד פסקת היציבות בשם המרכז האקדמי למשפט ולעסקים: "ביהמ"ש העניק חותמת סופית לטענותינו כי מתן הבטחה ליציבות רגולטורית, ללא הסמכה בחוק, הוא צעד בלתי־חוקי ובלתי־חוקתי".
שלי יחימוביץ', שהייתה אחת העותרות לבג"ץ, אמרה בתגובה: "יש שופטים בירושלים. החלטת בג"ץ היסטורית ודרמטית. פסקת היציבות שנתניהו בישל עבור חברות הגז הייתה מלכתחילה מעוותת ונטולת כל היגיון חוקתי. היא הפכה את חברות הגז לטריטוריה נפרדת עם חוקים משלה ועם חסינות ועוצמה שלא קיימות בעולם הדמוקרטי החופשי. למרות מסע האיומים והלחצים הממומן היטב, שופטי בג"ץ בחרו להגן על הפרדת הרשויות ועל שלטון החוק בישראל, לבלום את הדורסנות חסרת המעצורים שהופעלה לטובת טייקוני הגז ולהציב תמרור עצור בוהק כדי להגן על הפרדת הרשויות בישראל".
התנועה לאיכות השלטון, אדם טבע ודין והפורום הישראלי לאנרגיה ציינו בתגובה: "אנו שמחים כי המאבק הממושך, אותו הובילו הארגונים האזרחיים ואליו נרתם הציבור הרחב, נשא פרי והצליח לבלום בישורת האחרונה מהלך בלתי־הפיך שהיה נזכר לדראון עולם. אנו מברכים על פסיקתו ההיסטורית של בית המשפט העליון, שקיבל החלטה אמיצה אך הכרחית להגנה על הדמוקרטיה הישראלית. בית המשפט יצא להגנה על מערכת האיזונים והבלמים אשר בלעדיה שלטון החוק נתון בסכנה".
מטה מאבק הגז, שהוביל את ההתנגדות למתווה, ציין כי "פסילת מתווה מונופול הגז היא ניצחון לצדק על השחיתות וניצחון למאבק הציבורי על קשרי ההון־שלטון. בג"ץ עמד כחומה אחרונה אל מול הניסיון להעלות את מונופול הגז וטייקוני מונופול הגז אל מעל החוק בישראל. בכך מנע בג"ץ את התקרבות ישראל לחיק מדינות העולם השלישי, שבהן תאגידים נמצאים מעל החוק, בזכות קשרי הון־שלטון מושחתים. הציבור בישראל, שאינו מוכן לאפשר את גזל משאבי הטבע והמשך מכירת החיסול של המדינה לקומץ טייקונים, יכול לזקוף קומה. מאבק ציבורי נחוש בכוחם העצום של ההון והשלטון יכול להצליח בישראל של שנת 2016".
ח"כ מיקי רוזנטל: "יש שופטים בירושלים ולעיתים גם אם הצדק מתמהמה – בוא יבוא. נתניהו ניסה לכפות באורח כוחני ואנטי־דמוקרטי את מתווה הגז ונעצר בבג"ץ".
