10 סיבות שבגללן קשה לנו לומר לא לילדים
רוצים שהם יהיו שמחים, אין כוח למאבקים אחרי יום עבודה ולא עומדים בפני מניפולציות רגשיות. מוכר לכם? למה קשה להורים במקרים רבים לסרב לילדים ואיך בכל זאת אפשר לשנות את המצב?
הורים רבים מתקשים להגיד "לא" לילדיהם, להגביל או לאסור עליהם. אז בואו ננסה להבין למה זה כל כך קשה לנו?
1. האושר של הילדים זה האושר שלנו
הורים רבים מרגישים כי הדבר שהכי חשוב להם זה לגדל ילדים מאושרים, וכשהם רואים שילדיהם מאושרים זה גורם גם להם אושר. הבעיה היא שילדים לא כל הזמן מאושרים ויש רגעים של תסכול, בכי, עצבות או כעס וזה בסדר גמור. זה לא יעשה אותם פחות מאושרים אלא להפך. חשוב שנבין כי ללמוד להתמודד עם תסכולים ולתרגל שליטה עצמית במצבים מאתגרים זה אחד השיעורים הכי חשובים שנוכל להעניק לילדינו. ואי שביעות רצון בטווח הקצר מזה ששמנו גבול ולא הרשנו עוד ממתק יעזור לילד להרגיש מאושר יותר בטווח הארוך ובהמשך החיים.
2. כשהילד אומלל ועצוב זה משפיע על ההרגשה שלנו
הורים רבים מתקשים להכיל את הכאב של הילד כי זה מכאיב להם ומעורר בהם רגשות לא קלים. כהורים יש לנו אחריות לגידול ילדנו וכחלק מהתפקיד שלנו עלינו להכיל את מגוון הרגשות של ילדנו ולא לצפות שרק יהיו שמחים ומרוצים כי הילדים שלנו הם בני אדם ולא בובות, ולכן זה בסדר שירגישו רגשות שונים. הכי חשוב שנקבל אותם על כל מגוון הרגשות האנושיים שהם חווים וניתן להם הרגשה שהם מובנים.
3. עייפים ואין כוח
הורים רבים עובדים קשה גם מחוץ לבית וגם בתוך הבית. החיים אינטנסיביים ואנחנו הרבה פעמים פשוט עייפים פיזית ונפשית, ואין לנו את הכוח להתמודד עם סיטואציות. לכן הרבה פעמים אנחנו לא אומרים לא פשוט מעייפות ומחוסר רצון להתמודד עם ההשלכות והתגובות של הילדים. הבעיה היא שחוסר ההתמודדות הזאת לעיתים יוצרת בעיות יותר חריפות שהיה פשוט יותר לטפל בהן במקום לוותר.
4. מלאים ברגשות אשם
ההורות של רבים מאיתנו מלאה בייסורי מצפון וברגשות אשם. אם אנו מנוהלים על ידי רגשות האשמה שלנו אנחנו נרצה לפצות את הילדים ולנסות לרצות אותם בכל הזדמנות ולא נרצה לשים גבול או להגיד לא ולהסתכן ולהכעיס את הילד. הבעיה היא שילד שמבין שכנראה הוא מסכן ועשו לו עוול כי הוריו מרחמים עליו ומרגישים אשמים, יהפוך לילד תובעני מאד שחושב שהכל מגיע לו ולא ילמד לקבל לא בשום תחום ויתקשה במסגרות חיצוניות.
5. לא מבינים את החשיבות של הצבת גבולות
הורים רבים גדלו בבית ללא גבולות או בבתים עם גבולות מאד קשים ולכן הם לא אוהבים ולא רוצים לשים גבולות. כדי להבין שאלו שני מצבי קיצון וכי ניתן להציב גבולות שהם גמישים ומתחשבים בילד. רבים מאיתנו לא מבינים את החשיבות או מאמינים כי צריך להיות מאד נוקשים כדי להציב גבול ולכן נמנעים לגמרי והולכים לקיצוניות השניה. כדאי לדעת שיש אופציה נוספת של גבולות מתחשבים שלוקחים בחשבון את צרכי הילד וצרכי ההורה.
6. נבהלים מהתגובות של הילדים
הורים רבים נמנעים מלהציב גבול מחשש מהתגובה של הילד. יתכן וניסו להציב גבול והילד הגיב בקיצוניות גדולה שהבהילה אותנו. חשוב שלא ניבהל ונידע להציב גבול גם לתגובות של הילד כי מותר להרגיש הכול אבל להגיב רק בגבולות המותר. אנחנו לא נאפשר אלימות מילולית או פיזית ולא נאפשר פגיעה בעצמנו. חשוב ללמד את ילדנו איפוק ושליטה בתגובות שלהם. הילדים שלנו זקוקים לנו חזקים ולא נבהלים מהם כי הם בעצמם מבוהלים מהתוקפנות שיוצאת מהם ומחפשים לראות את החוזק שלנו ושנידע לרסן אותם אם צריך.
7. עסוקים במה אחרים חושבים ובביקורת של אנשים אחרים
הורים רבים מתקשים להציב גבולות, בעיקר כי הם מושפעים מביקורת של אחרים עליהם וחוששים כי הם לא הורים טובים או לא פועלים נכון. חשוב להבין שאנו כהורים יודעים הכי טוב מה נכון לילדנו ואנו קובעים מה הערכים החשובים לנו כמשפחה ולפי זה יודעים איך לפעול. אף אדם חיצוני אינו יודע לפי אירוע ספיציפי מה נכון או לא נכון עבור הילד ורק אנחנו רואים את התמונה השלמה.
8. נכנעים למניפולציות רגשיות של הילדים
ילדים הם חכמים מאוד ויודעים להפעיל אותנו ולגעת בנקודות רגישות. חשוב שנהיה מודעים לכך ונידע להבחין בין רגשות אמיתיים לבין ניסיון להפעיל מניפולציות. אם הילד אומר לנו "אני שונא אותך" וזה גורם לנו לכאב גדול ואנו כתוצאה מכך מוותרים ומאשרים לו לעשות משהו שלפני כן אסרנו, הילד ילמד להגיד את זה כדי להשיג את מטרתו.
9. חשוב לנו שהילדים יאהבו אותנו ואנו עסוקים בלמצוא חן בעיניהם
בעבר ילדים ניסו לרצות את הוריהם, היום אנו חיים בחברה שבה הרבה הורים עסוקים בניסיון לרצות את ילדיהם. הרצון הזה משתק אותנו ומפריע לתפקוד שלנו כהורים כי אנו מתקשים להציב גבולות ולהגיד לא, מחשש שהילדים לא יאהבו אותנו. כהורים עלינו להבין שלהיות הורה טוב זה גם להציב גבולות כי זה שומר ומגן עליהם ומבסס את הסמכות שלנו כהורים. ילדים זקוקים לגבולות להתפתחות תקינה ולכן אין טעם להיות עסוקים בלרצות אותם כי זה מפריע לנו להיות הורים מטיבים.
10. מתקשים להיות אסרטיביים עם הילדים ולשלב את זה עם חום ואהבה
הורים רבים יכולים להיות אנשים אסרטיביים בעבודה ובעולם העסקים אך עם הילדים הם רכים כמו מרגרינה ומרגישים חוסר יכולת לעמוד בפני הילדים המתוקים. כדאי ללמוד להציב גבולות לילדים באופן אוהב ולהבין שזה לא סותר אלא משלים את תפקידנו כהורים.
איך להיות הורים אסרטיביים שמצליחים להציב גבולות?
1.לסמוך על עצמנו שאנו מכירים את הילדים שלנו הכי טוב ולסמוך על הילדים שלנו שיצליחו להתמודד עם האיסור ועם התסכול.
2.לגבש לעצמנו מטרות בהורות, לבצע חשיבה על מה חשוב לנו ואילו ערכים אנו רוצים להנחיל לילדים כדי שנוכל להאמין במה שאנו מתעקשים עליו. מתוך המטרות הללו לגזור כמה גבולות שעליהם נקפיד בעקביות.
3.להתחיל בקטן: לבחור משהו אחד שחשוב לנו להקפיד עליו, משהו שנראה לנו שנצליח להתעקש עליו ולהתמיד כדי לחוות חוויית הצלחה של שימת גבול.
לפייסבוק הורים שלנו כבר הצטרפתם? היכנסו
4. כשמציבים גבולות הכי חשוב להתמיד ולהיות נחושים. גבול מציבים בשקט ללא כעס וחוזרים עליו שוב ושוב. אל תצפו שהילדים יקפידו על הגבול זה תפקיד שלכם. היו עקביים והקפידו על הגבול עד שזה יהפוך להרגל.
5. כדאי לחשוב על הטווח הרחוק במקום להתרכז ברצונות לטווח הקצר. אם אנו רוצים ילד מאושר, שיודע לדחות סיפוקים ולהתמודד עם תיסכול עלינו לאמן אותו במקום הבטוח שזה הבית. לכן נעדיף להתמודד עם בכי או כעס ורגשות תסכול עכשיו כדי שבטווח הארוך הילד יהיה מאוזן ויצליח להסתגל במסגרות החינוכיות ובעולם העבודה.
6. ללמוד לתקשר באופן חיובי. אסרטיביות זה לא אותו דבר כמו אגרסיביות. באסרטיביות אנחנו מביעים את הצרכים והרגשות שלנו תוך התחשבות באדם השני והקשבה לו. חשוב ללמוד לתקשר באופן חיובי כדי להשיג שיתוף פעולה מהילדים וכדי להיות אסרטיביים ולא אגרסיביים.
7. גבולות באים בתוך קשר של אהבה וחיבור רגשי. גבולות באים מתוך הקשר אוהב ומתוך רצון להגן ולהיטיב עם הילד. כהורים יש לנו אחריות ותפקיד לכוון ולהדריך את הילד.
8. תמיד לזכור שאחד התפקידים של הגבולות זה לשמור עלינו כהורים. גם אנחנו בני אדם בעלי רצונות וצרכים וחלק מהגבולות שאנו נציב נועדו כדי לשמור עלינו.
9.ילדים זקוקים לגבולות אך לא יגיבו בשמחה אלא יתאכזבו, יכעסו או יחושו מתוסכלים. זה בסדר גמור אלו תגובות טבעיות. אנחנו לא יכולים לשים גבול ולצפות שהילדים יגיבו בשמחה וצהלה. זה לא נעים שאוסרים עלי לעשות משהו אבל לפעמים זה פשוט הכרחי.
10.זכרו: אין לנו שליטה על איך הילדים יגיבו או יתנהגו אך יש לנו שליטה על ההתנהגות שלנו ועל התגובות שלנו. כשאנחנו נגיב באיפוק, לא נצעק או נאבד את העשתונות, כשנדע להכיל את התסכול של הילד ולקבל את רגשותיו, אפילו הקשים ביותר, כך הילד ילמד איפוק ושליטה עצמית.
הכותבת
היא מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים ובעלת קליניקה פרטית 
לפנייה לכתב/ת 
