במערכת הפיננסית ניסו אתמול לעכל את המציאות החדשה לאחר אישור הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים בתאגידים הפיננסיים שיזם שר האוצר משה כחלון. ההצעה, שעברה במליאה בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 56 חברי כנסת וללא מתנגדים, מגבילה את רף השכר המרבי בבנקים ובחברות הביטוח ללא יותר מ־2.5 מיליון שקל בשנה, או פי 35 מהעובד הכי זוטר בחברה. אם יבקשו בעלי החברה לשלם שכר גבוה יותר, ההוצאה לא תוכר לצורכי מס. מאחר שבכל הגופים הללו מועסקים עובדים בשכר מינימום, הופכת המגבלה לקשיחה ומציבה את רף השכר המקסימלי בארגונים אלה על 2.5 מיליון שקל.
איגוד הבנקים בראשות משה פרל ועו"ד דוד חודק, ואיגוד חברות הביטוח בראשות מאיר שביט ניסו למנוע את העלאת החוק להצבעה במליאה ולהחזירו לדיון נוסף בוועדת הכספים בטענה שהמגבלה החדשה לא נבחנה כראוי על ידה, ולא ניתנה לגורמים המקצועיים הזכות להגיב אליה. פנייתם של שני האיגודים נתקלה בהתנגדות מצד היועץ המשפטי לכנסת שאישר את העלאת החוק להצבעה. בבנקים עשויים לעתור לבג"ץ נגד החוק החדש בטענה שמדובר בחוק ייחודי לישראל שיפגע לא רק בבכירי הבנקים אלא בכל העובדים בדרגות הנמוכות ביותר שגם שכרם יופחת.
החוק נכנס לתוקף מיידית לגבי עובדים חדשים שייקלטו בעמדות הבכירות בבנקים ובחברות הביטוח, אולם הבכירים שכבר זוכים לשכר הגבוה מ־2.5 מיליון שקל יוכלו ליהנות מהשכר הגבוה עוד חצי שנה, כדי שהחברה תוכל להיערך ליישום החוק.
בדברי ההסבר לחוק החדש נאמר כי "היקף כספי הציבור המנוהלים על ידי גופים פיננסיים, פערי המידע בינם לבין ציבור החוסכים באמצעותם והסיכונים שכספי הציבור חשופים להם, מחייבים גופים פיננסיים לקיים אמות מידה וסטנדרטים גבוהים. שכר בכירים בגופים פיננסיים מצוי בדיון ציבורי זה שנים רבות על רקע טענות בדבר גובהו המופרז וחולשתם של מנגנוני הבקרה והפיקוח בגופים אלה. היקפי שכר הבכירים בגופים הפיננסיים גדלו בשנים האחרונות באופן ניכר".
שר האוצר כחלון מבקש להגביל את השכר של הבכירים גם בגופים שאינם פיננסיים, אולם ראש הממשלה וגורמים בכירים אחרים מתנגדים לכך.
ח"כ גפני אמר כי "החוק החדש עוסק בבעיה מוסרית וערכית של שכר מופרז של מי שקיבלו לידיהם ניהול של כספי ציבור. ועדת הכספים אישרה את הצעת החוק פה אחד, והדבר מעיד על הרצון הכנה של כל חברי הוועדה לבלום את התופעה הלא מוסרית של שכר מופרז של הבכירים בחברות הפיננסיות".
ח"כ שלי יחימוביץ אמרה כי "חבורה שלמה של עורכי דין ובכירי המערכת הפיננסית ניסו ללחוץ על חברי הכנסת וטענו שמדובר בפגיעה קשה בבכירי המערכת הפיננסית. אולם חברי הכנסת גילו אחריות ותמכו בחוק".
גורם בכיר במערכת הפיננסית טען אתמול כי "החקיקה בנושא הייתה נמהרת בבליץ של שעתיים בוועדת הכספים מבלי שאף אחד יבין מה הוא עושה". לדבריו, הגופים הפיננסיים לא ניסו להילחם בחקיקה כל עוד לא הוצבה במסגרתה מגבלה קשיחה לשכר וכך היה גם בדיוני ועדת הכספים. "עם זאת", ציין, "החוק החדש יוצר סדרה של בעיות, שצפויות להקשות על היכולת לנהל את הבנקים וחברות הביטוח בישראל".
בין אותן בעיות ציין הגורם כי מכיוון שהמגבלה חלה על כלל עובדי התאגיד, יהיה קשה לבנקים ולחברות הביטוח לגייס אנשים שמתמחים בנושאים כמו ניהול סיכונים, אשראי, משפטים וטכנולוגיה, בשעה שבענפים אחרים הם יכולים לקבל שכר גבוה יותר וללא מגבלה. בנוסף, לדבריו, מערכת "בנקאות הצללים", שכוללת את קרנות ההשקעה הפרטיות, קרנות הגידור, סטארט־אפים מתחום הפינטק וכדומה, עשויים לשאוב אליהם את כוח האדם האיכותי יותר במערכת הפיננסית, שלא יוכל להתחרות ברמות השכר שאלה יציעו.
בעיות נוספות נוגעות להסכמי עבודה קיימים, כאשר לא ברור כיצד צריכים הבנקים לנהוג עם זכויות שנצברו לעובדים ותיקים שחורגות מעל לרף השכר שנקבע בחוק, כמו גם טיפול בהסדרי פרישה של עובדים, וכן כיצד יש לנהוג בשכרם של מנהלי החברות הבנות של הבנקים בחו"ל.
"הלכה למעשה מגבלת השכר היא ביחס של 1 ל־16 במונחי נטו וזאת משום שעל שכר נמוך אין מס ועל שכר גבוה יש מס של 50%", אמר אתמול עו"ד דודי תדמור, המייצג את איגוד חברות הביטוח בנושא. "זה הוסף לחוק ברגע האחרון מבלי לשמוע את הפקידות הבכירה, שהתנגדה לזה בעבר וזה לא קיים בשום מדינה אחרת". תדמור ציין כי החוק יביא לפרישה מוקדמת בחצי השנה הקרובה של עובדים רבים שצברו זכויות פרישה שמעלות את עלות השכר שלהם אל מעל לרף שנקבע, וזאת כדי שלא יינזקו.
באיגוד הבנקים ובאיגוד חברות הביטוח צפויים לבחון בימים הקרובים את המשמעויות המשפטיות של החוק, כאשר ככל הנראה, יוגשו על ידם פניות לבג"ץ. באיגוד הבנקים שכרו את עו"ד רלי לשם כדי לבחון את הסוגיה.
