מחדל משטרתי: זוכה מתקיפת קשיש - ויפוצה

4 חודשים שהה הנאשם במעצר עד שהקשיש מצא את הכסף ש"נשדד" ממנו. בית המשפט קבע שהמשטרה התרשלה, והמדינה תשלם 34 אלף שקל

עו"ד אביעד רייפרפורסם: 05.04.16 , 22:59

בית משפט השלום ברחובות קבע לאחרונה כי אדם ששהה ארבעה חודשים במעצר, ואף הואשם בשוד קשיש, יפוצה על ידי המדינה בשל מחדל משטרתי בחקירה. חודשים אחרי האירוע מצא הקשיש את הכסף ש"נשדד" ממנו, והשופטת אפרת פינק הורתה למדינה לשלם לנאשם לשעבר כ-34 אלף שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

את התלונה על התקיפה והשוד הגיש הקשיש לפני כשנתיים. הוא סיפר שאדם ממוצא רוסי, שישב לידו בבית קפה, עקב אחריו בדרכו לביתו ושדד אותו באלימות. המתלונן תיאר כיצד התוקף הפיל אותו ארצה, בעט בו ורוקן את כיסיו מ-2,800 שקל. המשטרה עצרה חשוד באירוע, שאמנם הודה כי ישב ליד המתלונן, אך הכחיש את ההאשמות נגדו. במסגרת עימות בין השניים הציע החשוד להחזיר למתלונן את הכסף, אך עמד על כך שלא עשה לו דבר.

מחדל

זוכה מדריסת שוטר: "החקירה סומנה מראש"

עו"ד אביתר גולני

נהג הורשע באחריות לתאונה באזור קריית אתא שבה נפגע שוטר על אופנוע. רק בעקבות ערעור שהגיש קבע המחוזי: החקירה הייתה רצופת מחדלים

זוכה מדריסת שוטר: "החקירה סומנה מראש"

חוקרי המשטרה לא התרשמו מהכחשותיו של החשוד, וב-2014 הוגש כתב אישום שייחס לו עבירות של תקיפה וגניבה. במקביל, התקבלה בקשת המדינה להאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים.

אלא שלאחר ארבעה חודשים – יום לפני מועד הדיון – הודיע המתלונן לפתע כי מצא את הכסף החסר בשיחים שבקרבת מקום האירוע. הוא סיפר שהגיש את התלונה עקב לחץ מאשתו, וכי מצפונו מעיק עליו לנוכח בעיות זיכרון, והעובדה שלא ראה את התוקף במדויק. כתוצאה, המדינה חזרה בה מכתב האישום, ובית המשפט זיכה את הנאשם לחלוטין.

בתגובה דרש הנאשם בבית פיצוי על התקופה שבה שהה במעצר על לא עוול בכפו, באשר לא הייתה כל סיבה להגיש נגדו כתב אישום מלכתחילה. הוא טען שהמשטרה התרשלה בחקירת האירוע, תוך התעלמות מוחלטת ממצבו של המתלונן, אדם מבוגר ומבולבל הסובל מבעיות זיכרון. כמו כן, לטענתו, השוטרים שחקרו את האירוע תיאמו ביניהם גרסאות, ולא פעלו להשגת סרטוני אבטחה מבית עסק סמוך. הוא סיפר שפוטר בעקבות מעצרו וספג פגיעה כלכלית.

פגיעה בחירות

השופטת אפרת פינק הבהירה בתחילה כי זיכויו של נאשם אינו אומר בהכרח שהוא זכאי לפיצויים, והסבירה כי יש לבדוק אם הייתה למדינה סיבה סבירה להגיש את כתב האישום.

לאחר שעיינה בתיק החקירה, השופטת לא השתכנעה שהמדינה טעתה כשהגישה את כתב האישום, שהתבסס על חקירת המתלונן ועל צילומים המעידים על כך שהמבקש עקב אחריו לאחר שעזבו את בית הקפה, בניגוד לגרסתו שלפיה הלך מבית הקפה היישר לביתו.

עם זאת, השופטת ביקרה את התנהלות המשטרה. היא ציינה שנראה שאחד השוטרים ממש העתיק חלק מדו"ח פעולה של שוטר אחר, ולא הבינה מדוע לא נעשה כל ניסיון לאתר עדי ראייה רלוונטיים. בנוסף, השופטת ציינה כי המשטרה לא בדקה את בעיית הזיכרון של המתלונן, שייתכן כי פגעה באמינות גרסתו.

לכן הוחלט שהמבקש זכאי לפיצוי על הפגיעה בחירותו, אם כי לא התקבלה טענתו להפסדי שכר כיוון שלא הוכיח שעבד לפני מעצרו. לבסוף, ובהתחשב בנסיבות האירוע, השופטת הגיעה למסקנה שהמבקש זכאי לפיצוי בשיעור של 80% מסכום הפיצויים המרבי בתקנות. בהתאם, היא הורתה למדינה לשלם לו 37,340 אלף שקל.